שלושה לוקס בחדר השינה: המחקר שקושר אור קטן בלילה לשינוי במבנה הלב
רוב האנשים ישנים עם משהו שדולק. אור מסדרון, נורית של מזגן, מסך טלפון שמהבהב על השידה, או פנס רחוב שחודר מבעד לתריס. מחקר חדש שפורסם בכתב העת European Heart Journal מצביע על כך שהאור הקטן הזה קשור לשינויים מדידים במבנה הלב, ולא רק לאיכות השינה.
השיטה כאן חזקה יחסית לתחום. 11,071 משתתפים ענדו במשך שבעה ימים חיישן אור על פרק היד, מכשיר שמודד את התאורה בפועל סביבם ולא מסתמך על דיווח עצמי. כשלוש שנים אחר כך הם עברו סריקת תהודה מגנטית של הלב, שמאפשרת למדוד את עובי הדפנות, את נפח החדרים ואת איכות ההתכווצות של השריר.
ההשוואה נעשתה בין מי שנחשף ליותר משלושה לוקס בלילה לבין מי שישן כמעט בחושך מוחלט. שלושה לוקס זו עוצמה נמוכה, בערך מסך טלפון עמום או אור מסדרון דולק, כלומר לא מדובר בחדר מואר אלא במה שרוב האנשים מגדירים חושך.
בקבוצת החשיפה הגבוהה נמצאה מסת חדר שמאל גדולה ב-2.4%, עובי דופן גדול ב-1.5%, ירידה של 1.9% במדד ההתכווצות של שריר הלב וירידה של כ-3% במדדי המאמץ של השריר. במילים פשוטות: דופן עבה יותר, חלל קטן יותר וגמישות פחותה, וזו בדיוק התבנית שמאפיינת לב שעובד תחת עומס לאורך זמן.
מה אומרים החוקרים
"הנתונים שלנו מצביעים על כך ששינה קצרה עשויה להסביר חלק גבוה מהקשר השלילי שנצפה", אומר פרופ' לו צ'י מאוניברסיטת טוליין, שהוביל את המחקר. כלומר חלק מההשפעה עובר דרך העובדה שאור בלילה מקצר את השינה, ולא דרך האור עצמו.
פרופ' תומאס מינצל, מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת יוהנס גוטנברג במיינץ ויושב ראש צוות המשימה של האגודה האירופית לקרדיולוגיה לקיימות סביבתית, מציב את גודל האפקט בפרופורציה: "גודלי האפקט צנועים במונחים מוחלטים, אבל הם עקביים, תלויי מינון ונצפים בכל חדרי הלב". תלוי מינון פירושו שככל שהאור חזק יותר, השינוי גדול יותר, וזה אחד הסימנים שמחזקים קשר אמיתי.
לצד בדיקת המבנה נעשה גם ניתוח תוצאות בקבוצה גדולה בהרבה, יותר מ-73 אלף משתתפים שנעקבו שמונה עד עשר שנים. שם נמצא שחשיפה גבוהה לאור בלילה קשורה לסיכון גבוה ב-29% לאי ספיקת לב, ב-24% לאוטם שריר הלב, ב-33% לשבץ וב-26% לתמותה ממחלות לב וכלי דם.
ההקשר, הסייגים והזווית הישראלית
ההקשר הביולוגי מוכר. החשיפה לאור היא האות המרכזי שמכוון את השעון הביולוגי, והיא מדכאת הפרשת מלטונין. שיבוש של המקצב היומי משפיע על קצב הלב, על ערכי הסוכר ועל מערכת העצבים האוטונומית, ומחקרים על עובדי משמרות לילה מצאו זה שנים סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. מה שחדש כאן הוא שהמדידה נעשתה על אנשים רגילים שישנים בלילה, ולא על אוכלוסייה שעובדת בשעות הפוכות, ושהתוצאה נראית במבנה הלב עצמו.
את הסייגים צריך להחזיק בראש. זהו מחקר תצפיתי שאינו מבסס סיבתיות, והחוקרים עצמם מציינים שאי אפשר לשלול השפעה של גורמים אחרים שנלווים לחשיפה לאור, כמו מגורים בעיר צפופה, שעות עבודה חריגות או מצב חברתי כלכלי. גם המדידה נעשתה בשבוע אחד, ולא לאורך שנים.
בישראל לנתון הזה יש משקל מיוחד. המדינה נמצאת בין המקומות המזוהמים ביותר בעולם בתאורה מלאכותית ביחס לשטח, רוב האוכלוסייה מרוכזת באזורים עירוניים צפופים, וכמעט בכל חדר שינה יש מכשיר עם נורית דולקת. זה גם אומר שהפתרון זול וזמין: וילון אטום, כיבוי אור המסדרון, כיסוי נוריות והוצאת הטלפון מחדר השינה. הטווח שבו הגוף מזדקן לאט יותר: מחקר על חצי מיליון נבדקים.
