אקרו בלחץ לסגור - ומשפרת לישראל קנדה את תנאי המימון בדרך למיזוג
המיזוג בין ישראל קנדה ישראל קנדה -0.54% לאקרו אקרו -0.23% מתקרב להשלמה, אבל העדכון שפרסמה הבוקר ישראל קנדה מעניין לא רק בגלל לוח הזמנים. מהדיווח עולה כי מבנה המימון של העסקה הופך נוח יותר עבור ישראל קנדה, ובמקביל ניתן לזהות גם את האינטרס של בעלי השליטה באקרו להשלים את העסקה ולא לפתוח מחדש את התנאים.
לפי הדיווח, מרבית התנאים המתלים למיזוג כבר התקיימו, וכעת נותרו בין היתר אישור הבורסה לרישום המניות ואגרות החוב שיוקצו במסגרת המיזוג, היתר רשות ניירות ערך לדוח הצעת המדף וקבלת תעודת המיזוג מרשם החברות. המועד האחרון להשלמת התנאים הוארך ל-25 באוקטובר, והשלמת המיזוג תתבצע בתוך שבעה ימי עסקים לאחר מכן, ובכל מקרה לא לפני 1 בנובמבר.
אבל השינוי המרכזי נמצא דווקא בצד המימון. בעלי השליטה באקרו הסכימו כי במקרה שהמיזוג יושלם ב-1 בנובמבר, תשלום של 310 מיליון שקל מתוך התמורה המגיעה להם יידחה עד 31 בדצמבר 2027. הסכום לא יישא ריבית או הצמדה, וגם לא יועמדו בגינו בטוחות.
בפועל, אפשר להסתכל על הדחייה הזו כעל סוג של "מימון מוכר" שבעלי אקרו מעניקים לישראל קנדה. אין כאן הפחתה נומינלית בתמורת העסקה - בעלי אקרו אמורים לקבל את מלוא הסכום - אבל מבחינה כלכלית ישראל קנדה מקבלת את האפשרות להחזיק 310 מיליון שקל למשך יותר משנה ללא עלות מימון.
אם מניחים עלות מימון שנתית באזור הריבית שבה ישראל קנדה עצמה מנהלת מו"מ לקבלת האשראי לעסקה, מדובר בחיסכון פוטנציאלי של בערך 17 מיליון שקל אם מלוא הסכום יישאר דחוי עד סוף 2027. זה אומדן בלבד, בין היתר משום שהדיווח כולל מנגנון שעשוי להביא לפירעון מוקדם של חלק מהסכום במקרה של אירוע הוני בחברה.
במקביל, ישראל קנדה הגיעה להסכמה עקרונית עם בנק פועלים פועלים 0.57% לקבלת מסגרת אשראי של עד 600 מיליון שקל, לתקופה של 24 חודשים. האשראי אמור להינתן ללא בטוחות ובריבית של פריים עד פריים בתוספת 0.3%. את יתרת התשלום במזומן, כ-330 מיליון שקל, מתכננת החברה לממן ממקורותיה העצמיים.
התמונה שמתקבלת די ברורה: במסגרת העסקה המקורית אמורה ישראל קנדה לשלם לבעלי אקרו כ-1.24 מיליארד שקל במזומן, לצד הקצאה של כ-91.95 מיליון מניות. אם 310 מיליון שקל מתוך המזומן נדחים, הצורך המיידי במזומן יורד לכ-930 מיליון שקל - סכום שמתחלק כמעט בדיוק בין מסגרת האשראי הבנקאית של עד 600 מיליון שקל לבין כ-330 מיליון שקל מהמקורות העצמיים של ישראל קנדה.
למה באקרו מוכנים לדחות 310 מיליון שקל?
כאן נכנסת לתמונה גם התנהגות המניות מאז החתימה על העסקה. בפברואר, כאשר המיזוג נחתם, אקרו נסחרה בשווי שוק של כ-3 מיליארד שקל וישראל קנדה סביב 7.1 מיליארד שקל. השווי המצרפי של שתי החברות עמד אפוא על יותר מ-10 מיליארד שקל, וברקע העסקה הופיעו אז לא מעט כותרות על הקמת "מפלצת נדל"ן" חדשה.
מאז השוק שינה את התמחור. אקרו נסחרת כיום סביב שווי של כ-2.4 מיליארד שקל, בעוד ישראל קנדה נמצאת סביב 5 מיליארד שקל. יחד מדובר בכ-7.4 מיליארד שקל - ירידה של כ-2.7 מיליארד שקל, או כ-27%, לעומת השווי המצרפי בעת החתימה. ישראל קנדה איבדה מאז קרוב ל-30% משוויה, ואקרו כ-20%.
- מיטב משקיעה 80 מיליון שקל בישראל קנדה מלונות - לפי שווי של כ-1.1 מיליארד שקל
- ישראל קנדה ואנלייט בשיתוף פעולה חדש: חוות שרתים, אגירה וסולאר
הירידה הזו לא משנה את תנאי התמורה שנקבעו בהסכם, אבל היא כן משנה את הסביבה שבה הצדדים מגיעים לרגע ההשלמה. אחרי ירידה כזו בשווי השוק, לשני הצדדים יש אינטרס ברור יותר להשלים את המהלך ולא לחזור לשולחן המשא ומתן.
במובן הזה, הנכונות של בעלי השליטה באקרו לדחות 310 מיליון שקל ללא ריבית, הצמדה או בטוחות יכולה להתפרש לא רק כפתרון מימוני עבור ישראל קנדה, אלא גם כסימן לרצון של הצד המוכר לוודא שהעסקה תגיע לקו הסיום. העובדה שהדחייה מותנית בהשלמה במועד הקרוב מחזקת את הרושם הזה: בעלי אקרו מוכנים לשפר בפועל את פרופיל המימון של הרוכשת כדי להסיר עוד מכשול בדרך לסגירה.
