"להגן על המדינה בלי חוב זה כמו לטוס לירח בלי טיל": גרמניה שוברת את הטאבו הפיסקלי
שר האוצר לארס קלינגבייל מגן על הזינוק בהוצאות הביטחון ובהיקף החוב: תקציב הביטחון יעלה לכ-109 מיליארד אירו ב-2027, ההשקעות הממשלתיות יגיעו לכ-118 מיליארד אירו והחוב החדש בתקציב הליבה יעמוד על כ-119 מיליארד; אחרי שנים שבהן משמעת תקציבית הייתה כמעט עיקרון
מקודש בברלין, הממשלה טוענת שהמחיר של לא להשקיע בביטחון ובתשתיות גבוה יותר
גרמניה במשך שנים גרמניה בנתה לעצמה מוניטין של אחת המדינות הזהירות בעולם בכל הנוגע לחוב. עכשיו שר האוצר שלה אומר בצורה מפורשת שהעידן הזה נגמר. "להגן על עצמנו בלי לקחת חוב חדש זה כמו לטוס לירח בלי טיל", אמר היום שר האוצר הגרמני לארס קלינגבייל בבונדסטאג, כשהציג את תקציב 2027 והגן על הזינוק בהוצאות הביטחון. לדבריו, אחרי שנים של הזנחה, גרמניה אינה יכולה לבנות מחדש את הצבא ולהתמודד עם האיומים הביטחוניים בלי להגדיל את החוב.
זו לא רק רטוריקה. תקציב הביטחון הגרמני צפוי לעלות מכ-82.7 מיליארד אירו השנה לכ-109.8 מיליארד אירו ב-2027. אם כוללים גם תמיכה באוקראינה והוצאות ביטחוניות נוספות, הסכום מגיע לכ-130 מיליארד אירו.
במקביל מתכננת הממשלה השקעות של כ-118 מיליארד אירו בתשתיות, דיגיטציה, מחקר, רכבות, כבישים, בתי חולים ובתי ספר. מדובר בעלייה משמעותית לעומת כ-79 מיליארד אירו של השקעות ב-2025.
119 מיליארד אירו של חוב חדש
כדי לממן את התוכנית מתכוונת הממשלה הגרמנית לקחת ב-2027 חוב חדש של כ-118.7 מיליארד אירו במסגרת התקציב הפדרלי - כ-21 מיליארד אירו יותר מב-2026. מתוך הסכום הזה, כ-33.4 מיליארד אירו נמצאים במסגרת מגבלת החוב הרגילה, ואילו כ-85.4 מיליארד אירו יתאפשרו באמצעות החרגה חוקתית שנקבעה להוצאות ביטחון וביטחון לאומי.
וזה לא הכול. קרן התשתיות והאקלים המיוחדת צפויה לקחת עוד כ-54.9 מיליארד אירו של חוב ב-2027, בעוד הקרן המיוחדת שהוקמה לצבא צפויה להוציא עוד כ-30 מיליארד אירו לפני שתמצה את הכספים שנותרו בה. לפי תוכניות הממשלה, בין 2027 ל-2030 צפויה גרמניה לקחת חוב בהיקף מצטבר של כ-838 מיליארד אירו. המספרים האלה היו נשמעים כמעט בלתי אפשריים בפוליטיקה הגרמנית לפני כמה שנים.
מ"בלם החוב" למאות מיליארדים
גרמניה הכניסה לחוקה ב-2009 את "בלם החוב", שמגביל את הגירעון המבני של הממשלה הפדרלית. במשך שנים הוא הפך לסמל של המדיניות הכלכלית הגרמנית - ממשלות אחרות באירופה צברו חובות, וברלין שמרה יחסית על מאזן מצומצם. אבל המציאות הביטחונית והכלכלית שינתה את סדר העדיפויות.
הוצאות ביטחון שעולות על 1% מהתוצר יכולות כיום להיות מוחרגות ממגבלת החוב, ובמקביל הקימה גרמניה קרן מיוחדת של 500 מיליארד אירו להשקעות בתשתיות ובמעבר לכלכלה מודרנית יותר. קלינגבייל אמר היום כי עד סוף יולי כבר הושקעו כ-50 מיליארד אירו מתוך קרן התשתיות. ב-2027 לבדה מתכננת הממשלה להפנות כספים לרכבות, גשרים, מנהרות, בתי ספר, בתי חולים, מרכזי נתונים, בינה מלאכותית ומחקר ופיתוח.
מבחינת הממשלה, החוב אינו מוצג כחריגה שצריך להתנצל עליה, אלא ככלי שאמור לתקן שנים של השקעת חסר. "המתנגדים לקרן המיוחדת מבקרים את החוב", אמר קלינגבייל, "אלה אותם אנשים שהאידיאולוגיה שלהם גרמה לכך שהתשתיות הוזנחו במשך שנים".
הצמיחה חוזרת - אבל המחיר הוא החוב
וזה בדיוק מתחבר לשאלה שעליה כתבנו כאן לפני כשבועיים: גרמניה חוזרת לצמוח, אבל האם היא מסכנת בדרך את דירוג ה-AAA שלה?
הכלכלה הגרמנית צמחה ב-0.3% ברבעון השני, וכמה מכוני מחקר העלו מאז את התחזיות ל-2026 ול-2027. חלק מהשיפור מיוחס כבר להגדלת ההוצאה הציבורית.
בכתבה הקודמת הצבענו על הדילמה: אחרי שנים של קיפאון, הממשלה של פרידריך מרץ מנסה להשתמש בהוצאות ציבוריות כדי להחזיר את מנוע הצמיחה לפעולה - אבל עושה זאת במחיר של עלייה בגירעון ובחוב. יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-66.5% בסוף 2026 ולהמשיך לעלות, אף שהוא עדיין נמוך משמעותית מהממוצע בגוש האירו.
ההצהרה של קלינגבייל היום מבהירה שהממשלה מודעת למחיר - והיא בוחרת לשלם אותו.
החוב החדש לא מגיע בחינם. הוצאות הריבית של הממשלה הפדרלית צפויות לזנק מכ-30.2 מיליארד אירו ב-2026 לכ-41.8 מיליארד אירו ב-2027 - תוספת של כמעט 12 מיליארד אירו בשנה אחת. אם ההשקעות בתשתיות, דיגיטציה וביטחון יעלו את הפריון ויחזירו את התעשייה הגרמנית לצמיחה, הגידול בחוב עשוי להיות בר-ניהול. הממשלה למעשה מהמרת שהצמיחה שתיווצר תהיה שווה יותר מעלות המימון.
אבל אם הכסף יתפזר בלי לשפר את יכולת הצמיחה, גרמניה עלולה להישאר עם חוב גבוה יותר, הוצאות ריבית גדולות יותר ואותן בעיות מבניות - אנרגיה יקרה, תעשיית רכב שנמצאת תחת לחץ סיני, אוכלוסייה מזדקנת וביורוקרטיה שמכבידה על השקעות.
