קיפאון במספר תיקי החילוט במאבק בפשיעה הכלכלית - למרות יעילותם

מספר תיקי החילוט במאבק בפשיעה הכלכלית אינו עולה, למרות ההכרה בכך שמדובר באמצעי מרכזי במאבק זה. כך עולה מדו"ח האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לשנת 2025. אשתקד נפתחו 942 תיקים - ירידה של 3% לעומת השנה הקודמת, בה נרשמה עלייה של 1% בהשוואה ל-2023. חילוט הוא אמצעי משמעותי במיוחד, שכן הוא שולל מן העבריין את המניע העיקרי לעבירה ואת פירותיה.

עוד עולה מן הדו"ח, כי רובו הגדול של הרכוש המחולט נותר בידי המדינה ואינו נמכר, מה שאומר שהיא נושאת בהוצאות לניהולו. בידי האפוטרופוס היו בסוף השנה שעברה 40 נכסי מקרקעין בשווי 64.8 מיליון שקל; ומטלטלין ב-18 מיליון שקל, לאחר שנמכרו מטלטלין ב-1.6 מיליון שקל. אשתקד נתפסו 137 כלי רכב ונמכרו כלי רכב ב-5.9 מיליון שקל.

אשתקד הועברו 46 מיליון שקל בלבד לקרן החילוט לעבירות הלבנת הון. בשנת 2024 הועברו 325 מיליון שקל, מתוכם 250 מיליון שקל בפרשת השוחד של שיכון ובינוי באפריקה; בניכוי העברה זו, נרשמה אשתקד ירידה של 39%, ואילו ביחס ל-2023 הירידה הייתה 54%. לקרן החילוט בעבירות סמים הועברו 14.2 מיליון שקל, עלייה של 15%. כמו כן הועברו למדינה 12.5 מיליון שקל שחולטו מכוח חוק המאבק בטרור, וזאת לעומת 400,000 שקל בלבד ב-2024 ופי שישה מאשר ב-2023.

האפוטרופוס אחראי גם על קרן התביעות הייצוגיות, אליה מועברים כספים במסגרת פסקי דין בהם לא מוענק פיצוי לנפגעים הישירים (לרוב משום שלא ניתן לאתר אותם או משום שהפיצוי לכל אחד הוא קטן מאוד). האפוטרופוס אומר, כי פרסם אשתקד קולות קוראים לחלוקת 85.3 מיליון שקל לסיוע לנפגעי "חרבות ברזל". זאת, לצד 40.6 מיליון שקל בתחום הצרכנות ו-87.2 מיליון שקל בתחום הרווחה. בדו"ח לא נאמר כמה כסף חולק בפועל.

מחלקת נכסי קורבנות שואה (רכוש שהגיע ארצה ערב השואה ולא נתבע בשל הירצחם של הבעלים והעדר תביעות יורשים) שחררה אשתקד ליורשים 24 נכסי מקרקעין בשווי 28 מיליון שקל וכספים ב-3.8 מיליון שקל. האפוטרופוס קיבל אשתקד עזבונות לטובת המדינה ב-141 מיליון שקל (59.6 מיליון שקל מארה"ב ו-52.6 מיליון שקל מישראל) וחילק 113.7 מיליון שקל לגופים וארגונים הפועלים למטרות ציבוריות. הוא מנהל 1.2 מיליארד שקל של עזבונות כאלה ו-200 נכסי מקרקעין ברחבי העולם. השנה אמורים להיות מחולקים 216 מיליון שקל. לא נמסר פירוט על השימוש בכספים אלה.