34 מיליון שקל במקום הכרה כשכירים: הפשרה של וולט עם השליחים
אחרי שש שנות מאבק משפטי, הצדדים מבקשים לסיים את התביעה בלי הכרעה עקרונית: השליחים יישארו עצמאים, וולט תשלם 34 מיליון שקל ותעניק להם תשלום מינימלי, השתתפות בפנסיה, ביטוח והגנות נוספות
אחרי יותר משש שנים של הליכים משפטיים, אחת השאלות המעניינות בדיני העבודה של העידן הדיגיטלי עשויה להסתיים דווקא בלי תשובה חד-משמעית. וולט והתובע הייצוגי גולן חזנוביץ' הגישו לבית הדין הארצי לעבודה הסכם פשרה בתביעה שביקשה להכיר בשליחי החברה כעובדים שכירים. אם ההסכם יאושר, השליחים ימשיכו לפעול כעצמאים, אבל יקבלו שורה של הטבות והגנות שמקרבות במידה מסוימת את המודל שלהם לעולם העבודה השכירה.
במרכז ההסכם עומד תשלום חד-פעמי של כ-34.3 מיליון שקל, שיחולק בין שליחים שביצעו משלוחים באמצעות וולט מאז כניסתה לישראל ב-2018. החלוקה לא תהיה שווה, אלא תיעשה לפי היקף הפעילות של כל שליח בפלטפורמה. לצד התשלום קובע ההסכם כי התמורה הממוצעת לשעת ביצוע משלוחים לא תפחת משכר המינימום השעתי, ובתנאים מסוימים וולט תעניק לשליחים החזר של עד 50% מהסכומים שיפקידו לחיסכון פנסיוני לעצמאים.
ההסדר כולל גם ביטוח תאונות אישיות על חשבון החברה, זכות טיעון לפני החלטה על הפסקת ההתקשרות, הדרכות בנושא בטיחות בדרכים והחלה מותאמת של הוראות מתחום שוויון ההזדמנויות, מניעת הטרדה מינית וזכויות אנשים עם מוגבלות. מנגד, וולט שומרת על המרכיב המרכזי במודל שלה: השליחים לא הופכים לשכירים, יוכלו להחליט מתי להתחבר לאפליקציה, אילו משלוחים לבצע ולעבוד במקביל גם עבור פלטפורמות אחרות.
מהתביעה של 24 מיליון שקל להסדר של 34 מיליון
ההליך החל כבר באוגוסט 2020, אז הגיש חזנוביץ', שליח לשעבר בוולט, בקשה לאישור תובענה ייצוגית. הטענה המרכזית הייתה שההגדרה החוזית של השליחים כעצמאים אינה משקפת בהכרח את מערכת היחסים בפועל, ולכן מגיעות להם זכויות כמו הפרשות לפנסיה, חופשה, מחלה, הבראה ופיצויי פיטורים. היקף התביעה הוערך אז בכ-24 מיליון שקל.
ב-2022 קיבל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. בית הדין קבע בשלב המקדמי כי קיימת "אפשרות סבירה" שבסופו של ההליך ייקבע כי התקיימו יחסי עבודה בין וולט לבין השליחים. בין היתר בחן בית הדין את העובדה שהאפליקציה היא זו שמחברת את השליח להזמנה, שהחברה קובעת את התעריף ושבזמן ביצוע המשלוח ניתן לעקוב אחר התקדמותו באמצעות המערכת. לצד זאת, הוכרה גם הגמישות החריגה של השליחים בבחירת זמני העבודה והיקפה.
וולט ערערה על החלטת האישור לבית הדין הארצי. ב-2024 הצטרפה לתמונה גם היועצת המשפטית לממשלה, ובעמדה שהגישה לבית הדין היא דווקא סברה כי לא היה נכון לאשר את ההליך כתביעה ייצוגית. הסיבה לא הייתה קביעה ששליחי וולט הם בהכרח עצמאים, אלא הקושי להכריע באופן קבוצתי במעמדם של אלפי שליחים בעלי דפוסי עבודה שונים. המדינה הדגישה כי השאלה האם התקיימו יחסי עובד-מעסיק עשויה לדרוש בחינה פרטנית, וכי שינוי מעמד כפוי עלול להשפיע גם על שליחים שאינם מעוניינים להפוך לשכירים.
במובן הזה, הפשרה הנוכחית נמצאת איפשהו באמצע. היא משאירה את הגמישות שעליה וולט בנתה את מודל השליחים שלה, אבל מכניסה לתוכו רשת ביטחון שהמודל הקלאסי של עצמאי בדרך כלל אינו מספק.
הפשרה גובשה לאחר גישור שנמשך תקופה ממושכת בפני שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' יורם דנציגר ושופט בית הדין הארצי לעבודה בדימוס מיכאל שפיצר. היא אינה כוללת הודאה מצד וולט בטענות התביעה, והיא עדיין טעונה את אישור בית הדין הארצי לעבודה. רק לאחר האישור צפויים להתפרסם הפרטים המלאים לגבי הזכאות לתשלום, דרך החישוב ולוחות הזמנים.
גם תן ביס כבר עברה לעצמאים
ההסדר מקבל משמעות רחבה יותר כשמסתכלים על מה שקרה בשוק המשלוחים בשנה האחרונה. במשך שנים אחד ההבדלים הבולטים בין וולט לתן ביס היה מודל ההעסקה של השליחים: בעוד וולט התבססה על עצמאים, תן ביס הפעילה מערך של שליחים שכירים.
אלא שבקיץ 2025 גם תן ביס החליטה לשנות כיוון. החברה העבירה כ-700 שליחים ממודל של העסקה כשכירים למודל של שליחים עצמאיים, במהלך שנעשה בתיאום עם ועד העובדים וההסתדרות הלאומית. כיום גם תן ביס מגייסת באתר שלה שליחים כקבלנים עצמאיים ומדגישה את היכולת לבחור שעות עבודה ולסרב למשלוחים.
כלומר, במקום שהלחץ המשפטי על וולט ידחוף את הענף לכיוון של העסקה ישירה, בשטח קרה בשלב הזה כמעט ההפך: גם המתחרה המרכזית אימצה במידה רבה את מודל העצמאים. הפשרה של וולט עשויה להוסיף נדבך נוסף למודל הזה - עצמאים מבחינה חוזית, אבל עם יותר הגנות ותשלומים שמזוהים בדרך כלל עם יחסי עבודה.
התחרות בין החברות כבר מזמן אינה מסתכמת רק בשאלה מי יביא את ההמבורגר מהר יותר. שוק משלוחי המזון בישראל מוערך בכ-5 מיליארד שקל בשנה, ובמקביל וולט נכנסה בשנה האחרונה גם ישירות לשוק תקציבי ההסעדה לעובדים באמצעות Wolt Benefits, שם היא מתחרה בתן ביס ובסיבוס. שיתוף הפעולה ארוך השנים שלה עם סיבוס צפוי להסתיים בסוף 2026.
מבחינת וולט, לכן, שמירה על מודל תפעולי גמיש אינה רק סוגיה משפטית אלא גם עניין עסקי. כוח השליחים הוא אחת התשומות המרכזיות בפלטפורמה, ושינוי גורף למודל של עובדים שכירים היה עשוי לשנות את מבנה העלויות ואת אופן ניהול המערך. מנגד, ההסדר מראה שגם מודל העצמאים הולך ומתקרב למקום שבו הפלטפורמות נדרשות לקחת אחריות גדולה יותר על הביטחון הכלכלי וההגנות של מי שמבצעים עבורן את העבודה.
אם בית הדין יאשר את הפשרה, וולט אמנם תחסוך הכרעה שעלולה הייתה להפוך לתקדים לכלכלת הפלטפורמות בישראל, אבל השאלה המשפטית עצמה לא תיעלם. היא פשוט תישאר פתוחה לפעם הבאה שבה עובד, שליח או פלטפורמה אחרת יבקשו מבית הדין לקבוע איפה בדיוק עובר הקו בין עצמאי לבין עובד.
- מגפת הרילוקיישן: 1,369 רופאים עזבו את ישראל בשלוש שנים - כמעט פי 2 מלפני עשור
- מחקר רשות ני"ע: המחזורים הוכפלו מאז המעבר לשישי - ופעילות הזרים זינקה
