בחמישה תושבים: נתניה עקפה את ראשון לציון ותפסה את המקום הרביעי

נתניה מונה 289,121 תושבים, ראשון לציון מונה 289,116, ולראשונה נתניה מדורגת מעליה ותופסת את המקום הרביעי בין היישובים הגדולים במדינה. מעליהן נותרות ירושלים עם 1.12 מיליון תושבים, תל אביב יפו עם 601 אלף וחיפה עם 344 אלף.

הנתונים מגיעים ממרשם רשות האוכלוסין וההגירה, שסופר את מספר הרשומים בכל יישוב. אבל לרבות ישראלים ששוהים דרך קבע בחו"ל ונותרו רשומים לפי כתובתם האחרונה בישראל, ולכן הם גבוהים מאומדן המתגוררים בפועל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההשוואה בין הערים נותרת תקפה, משום שהיא נערכת מול אותה מתודולוגיה בשתיהן. אבל במתודולוגיה של הלמ"ס שמונה את התושבים בפעול יכולה להיות ספירה אחרת, שם על פי העדכון האחרון ראשון לציון עדיין מעל נתניה.  

בנתניה שיעור הילדים ובני הנוער עד גיל 18 עומד על 25.0%, לעומת 22.8% בראשון לציון. בקצה השני של הסולם התמונה דומה: 22.0% מתושבי נתניה הם בני 65 ומעלה, לעומת 21.1% בראשון לציון. במילים אחרות, נתניה גדולה יותר גם בילדים וגם בקשישים, בהפרש של 6,445 בקבוצה הצעירה ושל 2,583 בקבוצה המבוגרת.

ראשון לציון מובילה דווקא במרכז הסולם. בגילי 19 עד 45 היא מונה 96,584 תושבים מול 90,845 בנתניה, פער של 5,739 איש לטובתה, ויתרון נוסף בגילי 46 עד 64. זהו פרופיל של עיר שבה מרוכזת אוכלוסייה גדולה יותר בגילי העבודה המרכזיים, בעוד נתניה נשענת על שני הקצוות.

ההבדל הזה אינו סמנטי. הוא מתורגם ישירות לביקושים שונים: כיתות לימוד, גני ילדים ושירותי רווחה לגיל השלישי בצד אחד, מול שוק עבודה, תחבורה ודיור בצד השני. עיריות שמתכננות תקציב לחמש שנים קדימה נדרשות להיערכות שונה לגמרי בכל אחד מהמסלולים.

התמונה הרחבה מלמדת עד כמה ריכוזית האוכלוסייה בישראל. 35.2% מהתושבים מתגוררים בעשרה יישובים בלבד, בעוד 991 מתוך 1,292 היישובים בקובץ, יותר משלושה רבעים מהם, מונים פחות מ-2,000 תושבים כל אחד. חציון גודל היישוב בישראל עומד על 934 תושבים.

גם מבנה הגילים הארצי בולט בהשוואה בינלאומית. 31.0% מהאוכלוסייה טרם הגיעו לגיל 19, ורק 14.9% הם בני 65 ומעלה. בין הערים הגדולות הפערים קיצוניים אף יותר: במודיעין עילית 59.2% מהתושבים הם ילדים ובני נוער ורק 1.4% הם בני 65 ומעלה, ואילו בבת ים 27.9% מהתושבים הם בני 65 ומעלה, כמעט פי שניים מהממוצע הארצי.

סך התושבים בקובץ עומד על 10,996,849, בעוד אומדן האוכלוסייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד על כ-10.3 מיליון. הפער של כ-700 אלף איש אינו טעות אלא הבדל הגדרתי. נתוני רשות האוכלוסין וההגירה הם ספירת רשומות במרשם, והם כוללים ישראלים רבים השוהים דרך קבע בחו"ל ונותרים רשומים לפי כתובתם האחרונה בישראל. הלמ"ס, לעומת זאת, מפרסמת אומדן של האוכלוסייה המתגוררת בפועל. לכן יש לקרוא את המספרים ביישובים כמספר הרשומים בהם ולא כמספר המתגוררים בהם בפועל.