מה הקשר בין אנבידיה למחיר הדלק - והאם שניהם יובילו להורדת ריבית נוספת בנובמבר?

הורדת הריבית של בנק ישראל בשבוע שעבר הייתה מסוג ההחלטות שלא הפתיעו את כולם, אבל גם לא היו מגולמות לגמרי בשוק. הוועדה המוניטרית הורידה את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, מ-3.5% ל-3.25%, בפעם השלישית ברציפות. הכלכלנים היו חצויים יחסית ערב ההחלטה, ובשוק תומחרה הסתברות של כ-40% בלבד להפחתה.

בבנק ישראל הסבירו את המהלך בעיקר בהתמתנות האינפלציה, שנמצאת כעת מתחת למרכז יעד יציבות המחירים, ובכך שהתמונה שמתקבלת מהמשק חלשה יותר מכפי שמספרי התוצר הראשיים עשויים לרמוז. התוצר אמנם היה גבוה ברבעון השני ב-6.2% לעומת הרבעון הרביעי של 2025 במונחים שנתיים, אבל בניכוי הייצור של חברות ישראליות בחו"ל הצמיחה עמדה על 3.8% בלבד.

בלידר סבורים שהנתונים השוטפים מחזקים בדיעבד את ההחלטה - ואולי אף פותחים את הדלת להפחתת ריבית נוספת. בסקירת המאקרו השבועית שלהם מציינים כלכלני לידר כי החלטת בנק ישראל הושפעה במידה רבה מהירידה בפועל באינפלציה ומהתמתנות רחבה יחסית במחירים, לרבות בשכירות, בשירותים ובמוצרים.

גם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון רמז לאחרונה שלא כדאי להסתנוור מנתון הצמיחה הראשי. בנאום בג'קסון הול אמר כי אפשר להסתכל על נתון התוצר ולחשוב שאין סיבה להפחית ריבית, אבל כשנכנסים לעומק הנתונים מתקבלת תמונה של צמיחה "סבירה, אבל לא פנטסטית". בלידר מדגישים בהקשר הזה כי בנטרול ההשפעה של פעילות חברות ישראליות בחו"ל, ובעיקר אנבידיה, נתוני הצמיחה מתונים יותר.

הצרכן הישראלי קצת מוריד את הרגל מהגז

אחד הנתונים המעניינים בסקירה מגיע דווקא מכרטיסי האשראי. הרכישות בכרטיסי אשראי בשוק המקומי ירדו ביולי בכ-1% במונחים ריאליים ובניכוי עונתיות, לאחר ירידה של כ-1.8% ביוני. זאת לאחר התאוששות מהירה יחסית באפריל-מאי. באוגוסט כבר מסתמנת יציבות לעומת יולי, אך בסך הכול רמת הרכישות נמצאת מעט מתחת למגמה ארוכת הטווח.

חלק מהחולשה עשוי להיות מוסבר בגידול במספר הישראלים שיוצאים לחו"ל, אבל מבחינת המדיניות המוניטרית המשמעות דומה: אם הביקושים המקומיים מתקררים, הלחץ של הצרכנים על המחירים יורד, ובנק ישראל מקבל מעט יותר מרחב להוריד את הריבית.

גם בשוק העבודה מתחילים להופיע סימנים של התמתנות, אם כי התמונה עדיין מעורבת. קצב עליית השכר הנומינלי במשק עומד על כ-5.6% בחישוב של שלושה חודשים אחרונים לעומת התקופה המקבילה. בענפי התעשייה והבינוי עליות השכר עדיין גבוהות יחסית - כ-6.7% וכ-6.1% בהתאמה - נתון שבבנק ישראל צפויים להמשיך לעקוב אחריו, משום שמדובר בענפים שבהם עלויות העבודה עשויות לחלחל למחירים.

מנגד, בענפים אחרים הקצב מתון יותר. במסחר עלה השכר בכ-4.7%, ובשירותי האוכל בכ-0.9% בלבד. בלידר מעריכים כי הגידול במספר העובדים הזרים תורם לחלק מההתמתנות, כאשר מספר המשרות של עובדים שאינם ישראלים כבר התאושש בצורה משמעותית מהנפילה שנרשמה בתחילת המלחמה.

בנוסף, ההתמתנות בעליית השכר ביולי עשויה להיות קשורה גם לגידול במספר מחפשי העבודה עם שחרור חלק מהמגויסים. כלומר, שוק העבודה עדיין הדוק, אבל פחות מבעבר - וגם זו התפתחות שמקלה על בנק ישראל.

• מה יגרום לוורש להעלות ריבית? אלה הנתונים שהוא הולך לבדוק
• בפעם השלישית ברציפות: בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ל-3.25%

השקל החזק ממשיך לעזור לנגיד

גורם נוסף שעובד לטובת הורדת ריבית הוא השקל. בלידר מעריכים כי בבנק ישראל מודעים לכך ששקל חזק מדי עלול לפגוע בחלק מהיצואנים ובפוטנציאל הצמיחה של המשק, אך במקביל המטבע החזק מהווה עוגן משמעותי נגד האינפלציה - בעיקר דרך הוזלת היבוא.

גם אחרי הפיחות המתון שנרשם סביב החלטת הריבית, השקל חזר להתחזק. מבחינת בנק ישראל זה מאפשר מרחב פעולה מסוים: כל עוד הפחתת הריבית אינה גורמת לפיחות חד ולחזרה של לחצי האינפלציה, ניתן להמשיך בתהליך ההקלה.

ירון עצמו ניסח את התנאי בצורה די ברורה: אם האינפלציה תתייצב ואף תעלה מעט, בנק ישראל עשוי לעצור ברמת הריבית הנוכחית; אבל אם האינפלציה תמשיך לרדת, או שהשקל ימשיך להתחזק, ניתן יהיה להמשיך להפחית ריבית.

לידר: הפחתה נוספת כבר בנובמבר אפשרית

מכאן מגיעה גם השורה התחתונה של לידר. בבית ההשקעות מעריכים כי ההתמתנות בצריכה ובשוק העבודה תומכת באפשרות של הפחתת ריבית נוספת, שעשויה להגיע כבר בנובמבר. ההחלטה הבאה של בנק ישראל תפורסם אמנם ב-21 באוקטובר, אך בלידר מצביעים על נובמבר כמועד אפשרי להמשך התהליך, בכפוף לנתונים ולהתפתחויות הפוליטיות.

ההסתייגות הפוליטית אינה שולית. בלידר מעריכים כי האפשרות להקמת ממשלה יציבה לאחר הבחירות והציפייה למדיניות פיסקלית אחראית יותר עשויות להשפיע גם על השקל ועל פרמיית הסיכון. מנגד, החרפה מחודשת במצב הביטחוני או גידול נוסף בהוצאות הממשלה עלולים להחזיר חלק מהלחצים האינפלציוניים ולגרום לבנק ישראל להאט.

• קרב השליטה בבית הזיקוק באשדוד
• ה-AI משנה את ההשקעות: כל אחד יכול לבנות לעצמו מנהל השקעות אוטומטי

גם הזירה העולמית הולכת כרגע בכיוון של אפילו העלאות ריבית. תשואות האג"ח בארה"ב עלו לאחר נתוני תעסוקה חזקים, והציפיות למדיניות ניצית יותר מצד הפד התחזקו. אלא שבלידר מדגישים כי המדיניות המוניטרית בישראל אינה חייבת לנוע בצמוד לפד. גם הטון הניצי יותר מארה"ב לפני החלטת הריבית האחרונה לא מנע מבנק ישראל להפחית את הריבית.

במילים אחרות, אחרי שלוש הורדות רצופות, השאלה כבר אינה רק האם בנק ישראל היה צריך להוריד בשבוע שעבר. הנתונים הקרובים יקבעו האם 3.25% היא תחנת עצירה - או רק עוד שלב בדרך לריבית נמוכה יותר.