מנכ''ל רפאל, יואב תורג'מן (צילום: סיון פרג')
מנכ''ל רפאל, יואב תורג'מן (צילום: סיון פרג')
דוחות וראיון

מנכ"ל רפאל על הלייזר: "גם כשיירטנו עשרות מטרות, לקח למערכת הביטחון זמן רב עד שהיא פרסמה את זה"

מערכת הלייזר כבר הוכיחה יכולות, אך הדרך לפריסה רחבה עדיין דורשת זמן: "צריך לספק מספיק מערכות כדי שתהיה להן השפעה משמעותית"; מנכ"ל רפאל מספר כי הפתרונות נגד רחפנים נמצאים "בניסויים סופיים", מעריך שההנפקה תצא לפועל "אחרי שתכונן הממשלה הבאה" ומייחס את הירידה ברווח הרבעוני לעיתוי ההכרה ולדולר
מנדי הניג |
נושאים בכתבה רפאל

ההנפקה של רפאל כמו גם זו של התעשיה האווירית לא צפויה לצאת לפועל לפני הבחירות, וההחלטה עליה תעבור ככל הנראה לממשלה הבאה. את הדברים, שגם מובנים מאליהם, אומר לנו מנכ"ל החברה יואב תורג'מן. לדבריו, התמיכה המקצועית והפוליטית במהלך קיימת, אך המדינה לא הספיקה לקבל החלטה פורמלית לפני הכניסה לתקופת הבחירות.

"לצערי, לא נפלה החלטה לפני הכניסה לתקופת הבחירות, ולכן כרגע עדיין אין החלטה פורמלית של המדינה", אומר תורג'מן. "אני מניח שזה יקרה מתישהו אחרי שתכונן הממשלה הבאה. גם בחברה וגם בדירקטוריון מאוד מייחלים לרגע שההחלטה הזאת תתקבל".

הנפקת רפאל נמצאת על הפרק כבר תקופה, אך בין הגורמים השונים עדיין קיימים פערים בנוגע למתווה, להיקף המניות שיימכר ולדרך שבה תתבצע ההנפקה. ברפאל רואים במהלך לא רק אפשרות לגייס הון, אלא דרך לצמצם את המגבלות שחלות עליה כחברה ממשלתית ולאפשר לה להתחרות באופן שוויוני יותר מול חברות ביטחוניות פרטיות וציבוריות.

תורג'מן מדגיש כי רפאל אינה עוצרת בינתיים השקעות או פעילות עסקית, אך מזהיר שהמשך הצמיחה ללא שינוי במעמדה עלול להיות קשה. לדבריו, החברה מתמודדת עם פערי מס, מגבלות שכר והבדלים בהטבות שמקבלות חברות פרטיות מהמדינה.

"אנחנו רצים קדימה, צומחים יותר מהר מכל החברות הביטחוניות הישראליות, מגדילים את נתח השוק ונכנסים למדינות ולשווקים חדשים", הוא אומר. "אבל הדבר הזה עלול להיות מואט ואולי אפילו להיפגע משמעותית אם לא ייתנו לנו את הכלים לפעול בשוק תחרותי בצורה סבירה".

גם יו"ר רפאל, פרופ' יובל שטייניץ התייחס לתוצאות: "רפאל ממשיכה עם תוצאות מדהימות ועליות משמעותיות במכירות ובהזמנות גם בשנת 2026. הצלחה זו משקפת את איתנותה העסקית של רפאל, את עומק יכולותיה המדעיות והטכנולוגיות ואת תרומתה הקריטית לביטחון מדינת ישראל. לצד ההישגים המוכחים, רפאל ממשיכה לפתח ולבצע ניסויים כדי לשפר יכולות ולהוביל את המערכות מתוצרתה לדור הבא, מתוך הבנה שהעליונות הטכנולוגית של היום היא הבסיס לביטחון של מחר. ההישגים העסקיים מקבלים משנה תוקף בתקופה שבה החברה פועלת בסביבה ביטחונית מורכבת ובשוק גלובלי תחרותי ודינמי. 

"במבט קדימה, המשך חיזוקה של רפאל כתעשייה ביטחונית מובילה מחייב גם התאמה של תשתיות הצמיחה שלה לאתגרי השנים הבאות- לרבות שינוי מעמדה על ידי הנפקת מניות שיאפשרו לה להרחיב השקעות בטכנולוגיות פורצות דרך, להעמיק את פעילותה הבינלאומית, להיטיב להתמודד על העסקת טובי המוחות ולשמר את יתרונה המדעי והמבצעי, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. בשם דירקטוריון החברה אני רוצה להודות למנכ"ל יואב תורג'מן ולהנהלת החברה על תהליכי ההתייעלות והשיפורים הדרמטיים שהוכנסו בשנתיים האחרונות לכל תהליכי הייצור בחברה, ולכל המדעניות והמדענים, המהנדסות והמהנדסים ויתר עובדי החברה, על התגייסותם המדהימה למען ביטחון המדינה ועל תרומתם".


המכירות עלו, הרווח ברבעון קצת ירד

הדברים נאמרים על רקע פרסום תוצאות רפאל לרבעון השני. מכירות החברה הביטחונית הממשלתית עלו ב-20% והסתכמו ב-5.68 מיליארד שקל, לעומת כ-4.7 מיליארד שקל ברבעון המקביל. עם זאת, הצמיחה במכירות לא התגלגלה לשורה התחתונה.

הרווח הנקי של רפאל במחצית הסתכם ב-663 מיליון שקל, וברבעון הראשון עמד הרווח על 334 מיליון שקל. מכאן שברבעון השני רשמה רפאל רווח נקי של כ-329 מיליון שקל, לעומת 340 מיליון שקל ברבעון המקביל - ירידה של כ-3%.

שיעור הרווח הנקי ירד מכ-7.2% מההכנסות ברבעון השני של 2025 לכ-5.8% ברבעון הנוכחי. גם בהשוואה לרבעון הראשון ניכרת שחיקה: המכירות גדלו בכ-15%, מ-4.95 מיליארד שקל ל-5.68 מיליארד שקל, בעוד הרווח ירד מעט, מ-334 מיליון שקל ל-329 מיליון שקל.

תורג'מן מייחס את הירידה הרבעונית בעיקר לעיתוי ההכרה ברווחים ולירידה בשער הדולר. לדבריו, כדי להבין את המגמה נכון יותר לבחון את התוצאות על פני תקופה ארוכה יותר. במחצית הראשונה כולה עלו המכירות ב-13.6% ל-10.63 מיליארד שקל והרווח הנקי גדל בכ-8% ל-663 מיליון שקל. עם זאת, גם במחצית קצב הצמיחה ברווח היה נמוך מקצב הצמיחה במכירות.

איך אתה מסכם את התקופה האחרונה ברפאל? מה השתנה בדנ"א של החברה במהלך הלחימה?

"בחציון הזה עברנו מלחמה משמעותית, כולל גיוס מילואים לא קטן. היו אתגרים בשרשרת האספקה, ובעיקר שחיקה בשער החליפין וחוב של משרד הביטחון. אלה דברים שפעלו נגד הביצועים העסקיים. אבל בסך הכול גדלנו מאוד בהזמנות, ב-33% ביחס לחציון המקביל. צבר ההזמנות שלנו גדל והמכירות שלנו גדלו משמעותית. במונחים דולריים המכירות גדלו ב-35%, והרווח הנקי הגיע ל-663 מיליון שקל - גידול של כ-28% במונחים דולריים. בסוף משווים אותנו לתעשיות אחרות, ולכן אני נותן לך את הנתונים גם במונחים דולריים".

אם גוזרים את תוצאות הרבעון השני מנתוני המחצית, הרווח הנקי הסתכם בכ-329 מיליון שקל, לעומת 340 מיליון שקל ברבעון המקביל. מה גרם לירידה?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"הרבה פעמים זה עניין של תזמון לכאן או לכאן, בהתאם למועד שבו מכירים ברווח. בדרך כלל צריך להסתכל על הרווח במונחים של תקופות ארוכות יותר, ואז רואים שהרווח גדל בצורה משמעותית. צריך גם לזכור שבין הרבעון הראשון לרבעון השני הדולר צלל, ולכן הרווחים הדולריים פחתו במונחים שקליים".

הנפקת רפאל היא אחד הנושאים המרכזיים שעומדים על הפרק. לאן זה מתקדם? יש איזשהו לוח הזמנים?

"העמדה שלנו, שלי ושל הדירקטוריון, היא שרפאל, מכיוון שהיא חברה עסקית, צריכה להתחרות בשוק בינלאומי מאוד תחרותי ומאוד אגרסיבי. היא צריכה לקבל את הכלים שיאפשרו לה להצליח בשוק הזה. היום אנחנו חברה שנמצאת תחת רגולציה ממשלתית שהיא כמעט בהגדרה מכבידה, והשיקולים בה אינם תמיד שיקולים עסקיים בלבד.

"היכולת שלי לקנות חברות, למכור חברות ולתת שכר מתאים לעובדים מוגבלת. רפאל מחזיקה אולי את העובדים המוכשרים ביותר בארץ, ויכול להיות שגם בעולם, ולראיה סל המוצרים הייחודי שלנו. אני צריך כלים שיאפשרו לי לשמר את כוח האדם, לטפח אותו ולהמשיך להצליח".

כלומר, ההנפקה נדרשת גם כדי לשמר את ההון האנושי של רפאל?

"לכולם ברור שהדרך הנכונה היא הנפקה. לצערי, לא נפלה החלטה לפני הכניסה לתקופת הבחירות, ולכן כרגע עדיין אין החלטה פורמלית של המדינה. אני מניח שזה יקרה מתישהו אחרי שתכונן הממשלה הבאה. גם בחברה וגם בדירקטוריון מאוד מייחלים לרגע שההחלטה הזאת תתקבל. אני חושב שזה יעשה טוב לביטחון המדינה, יעשה טוב לכלכלה שלה ויעשה טוב לרפאל".

איפה נמצא מסלול האישורים, והאם תקופת הבחירות מונעת את קידום ההנפקה?

"אנחנו פחות מ-60 יום לפני הבחירות. להערכתי, ומשיחות עם בכירים בדרג הפוליטי, הם בעד הפרטת רפאל, גם הדרגים המקצועיים תומכים מאוד במהלך. אבל זה תהליך. בגלל הרגישות והמרכזיות של רפאל במערכת הביטחון הישראלית, לא עושים דבר כזה כלאחר יד. מבצעים עבודת מטה ובודקים את כל ההיבטים. גם אנחנו לא היינו רוצים שהדבר הזה ייעשה אלא בצורה מאוד זהירה ומסודרת, ולכן זה לוקח קצת יותר זמן".

האם הפעילות וההשקעות של רפאל תלויות בהנפקה, או שהחברה יכולה להמשיך לצמוח גם בלעדיה?

"כפי שאתה רואה בתוצאות שלנו, אנחנו רצים קדימה. אנחנו צומחים יותר מהר מכל החברות הביטחוניות הישראליות, מגדילים את נתח השוק שלנו ונכנסים למדינות ולשווקים חדשים. אנחנו רצים קדימה במלוא הקצב.

"אבל אני חושב שהדבר הזה עלול להיות מואט ואולי אפילו להיפגע משמעותית אם לא ייתנו לנו את הכלים לפעול בשוק תחרותי בצורה סבירה. אתן לך דוגמה: אלביט משלמת 6% מס ורפאל משלמת 23% מס. כשאיש מילואים שלי הולך לצבא, רפאל משלמת את ההוצאות הסוציאליות שלו. כשעובד של אלביט הולך למילואים, המדינה משלמת אותן. כשאלביט בונה מבנה היא מקבלת החזר מהמדינה, ואני לא מקבל. אני מוציא הוצאות על מחקר ופיתוח ולא מקבל החזר, ואילו אלביט מקבלת החזר משמעותי. לחברה ממשלתית קשה להתחרות כשהידיים והרגליים שלה קשורות. זה מצב שלא יכול להימשך לאורך זמן, והמדינה צריכה לתקן במהירות את ההטיה הזאת".

אמרת בעבר שאתם נמצאים בשלבים מתקדמים בפיתוח פתרונות לאיום הרחפנים. איפה אתם נמצאים כיום בדרך לפתרון מבצעי?

"אנחנו כבר בניסויים סופיים של פתרונות מסוגים שונים. בין השלב הזה לבין מצב שבו המערכות יהיו פרוסות בתפוצה רחבה אצל הדרג המבצעי עוד יעבור זמן. קודם כול צריכה להתקבל החלטה באיזה פתרון בוחרים. כפי שאתה מבין, בשוק הזה יש הרבה מתחרים, ולכן מערכת הביטחון צריכה להחליט. אחר כך היא צריכה לתת זמן לייצר.

"אנחנו נמצאים בשלבים מאוד מאוד מתקדמים - אני כבר לא יודע כמה פעמים אפשר להגיד 'מאוד' - של אחד הפתרונות שלנו. חלק מהפתרונות כבר הוכיחו את עצמם בעבר, כולל בתחום הלייזר, שהוכיח את עצמו במלחמה הקודמת".

איפה נמצאת מערכת הלייזר אור איתן? היא עדיין לא נפרסה באופן מבצעי רחב. האם האחריות לכך נמצאת אצל רפאל או בתהליך הקליטה של משרד הביטחון וחיל האוויר?

"מסרנו את מערכת אור איתן הראשונה. מדובר בטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם בפער. האנרגיה הזאת יכולה גם לגרום נזק אם משתמשים בה לא נכון, ולכן חיל האוויר ומערכת הביטחון מכניסים אותה באופן הסדור והיסודי ביותר שאפשר. זה לא תהליך שלוקח שעתיים. גם כשרכשו מטוסי F-35 שלחו טייסים לארצות הברית להתאמן, וביום שבו המטוסים הגיעו הם לא הפכו מיד למבצעיים.

"אחר כך יש גם את שאלת הפריסה ואת כמות המערכות שאפשר לפרוס לאורך הגבול. זה ייקח עוד קצת זמן. אני מבין את ההתלהבות שהמערכת מעוררת בציבור, אבל נדרש זמן כדי שנוכל לספק מספיק מערכות ולמצות את היכולת שלהן באופן מבצעי כך שתהיה להן השפעה משמעותית.

"אני יכול להגיד, בלי לפרט יותר מדי, שגם בפעם הקודמת, כשיירטנו עשרות מטרות, לקח למערכת הביטחון זמן רב עד שהיא פרסמה את זה".

פורסם על מגעים לשיתוף פעולה עם פולקסווגן סביב המפעל באוסנברוק. איפה הדברים עומדים?

"יש לנו עשרות שיתופי פעולה ברחבי העולם, ומדיניות אחת עקבית: אנחנו לא מפרסמים פרטים בנוגע למגעים עסקיים לפני שהם נחתמים. לכן הייתי מבקש שלא להתייחס לזה. יש פרסומים כאלה ואחרים, חלקם מדויקים יותר וחלקם פחות, אבל אני מבקש לא להתייחס למגעים האלה".

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה