אנרג'יאן ניסתה לצאת ממצרים - ועכשיו רוצה להתרחב בה עם עסקה של מיליארד דולר

שנה וחצי אחרי שניסתה למכור חלק גדול מהפעילות שלה במצרים, אנרג'יאן אנרג'יאן 0.94%   עשויה לבצע מהלך כמעט הפוך ולהשקיע כמיליארד דולר בהרחבת הנוכחות במדינה. החברה מנהלת מגעים לרכישת כמה מנכסי הנפט והגז של BP BP Plc 0.13%   במצרים, במהלך שיכול להגדיל משמעותית את בסיס ההפקה שלה מחוץ לישראל ולצרף לפורטפוליו גם חלק מתגלית גז גדולה שהתגלתה השנה.

לפי הדיווח, אנרג'יאן נמצאת בשלב מתקדם של משא ומתן על נכסים של BP בדלתת הנילוס המערבית ועל החזקה של 50% בזיכיון Temsah שבמזרח הים התיכון. התמורה ל-BP עשויה להגיע לכמיליארד דולר. שתי החברות לא הגיבו לדיווח, והעסקה טרם נחתמה.

המהלך בולט בעיקר על רקע מה שאנרג'יאן ניסתה לעשות רק בשנה שעברה. החברה הסכימה למכור לקרן Carlyle את הפעילות שלה במצרים, איטליה וקרואטיה בעסקה של עד 945 מיליון דולר. העסקה עם קרלייל נתקלה בקשיים רגולטוריים במצרים ובאיטליה ולבסוף בוטלה. כעת אנרג'יאן אינה רק נשארת במצרים, אלא בוחנת השקעה בסדר גודל דומה כדי להתרחב במדינה.

השינוי אינו בהכרח סתירה באסטרטגיה. עסקת קרלייל הגיעה לקבוצת נכסים קיימת במחיר שאנרג'יאן הייתה מוכנה לקבל, בעוד המהלך הנוכחי נבחן כרכישה של נכסים שהחברה מעריכה שיוכלו לייצר לה ערך גבוה יותר. במקביל, השנתיים האחרונות חידדו עבור ההנהלה את היתרון שבהחזקת מקורות הפקה בכמה מדינות ולא בהישענות כבדה על שוק אחד.

הבסיס המרכזי של אנרג'יאן נשאר בישראל. כריש, כריש צפון ותנין הם הנכסים המרכזיים שלה, ולחברה חוזי מכירת גז ארוכי טווח בהיקף של מיליארדי דולרים. הפעילות הזאת גם חשופה לסיכון ביטחוני שלא קיים באותה עוצמה בחלק מהשווקים האחרים שבהם היא פועלת.

הדוגמה הבולטת הגיעה השנה, כשאסדת כריש הושבתה למשך 41 ימים בתקופת המלחמה. ההשבתה הורידה את הכנסות אנרג'יאן ברבעון הראשון ל-288 מיליון דולר לעומת 407 מיליון דולר שנה קודם לכן. החברה עצמה הצהירה שהיא רוצה להתרחב מעבר לנכסים המרכזיים בישראל, ובין היעדים שסימנה נמצאות מצרים ומערב אפריקה.

מה אנרג'יאן עשויה לקבל במצרים?

החלק המעניין ביותר בעסקה הוא זיכיון Temsah. BP מחזיקה בו ב-50%, לצד Eni האיטלקית, ובאפריל האחרון הודיעה Eni על תגלית Denise West. ההערכה הראשונית היא לכ-2 טריליון רגל מעוקב של גז וכ-130 מיליון חביות קונדנסט שנמצאות במאגר.

לתגלית יש יתרון נוסף מבחינת כלכלת הפיתוח. היא נמצאת פחות מ-10 קילומטרים מתשתיות קיימות ובמים בעומק של כ-95 מטר בלבד. הקרבה למתקנים קיימים מאפשרת לחבר את השדה למערכת קיימת במקום לבנות את כל מערך ההפקה מאפס, דבר שיכול לקצר את לוחות הזמנים ולהקטין את הוצאות הפיתוח.

Eni וממשלת מצרים בוחנות כעת את תוכנית הפיתוח, והחלטת השקעה צפויה בחודשים הקרובים. אם אנרג'יאן תשלים את רכישת חלקה של BP לפני קבלת ההחלטה, היא תיכנס לנכס רגע לפני שלב השקעות מהותי, אך גם לפני תחילת ההפקה מהתגלית החדשה.

• מ-18 אלף ל-31 אלף חביות ביום: אנרג'יאן מרחיבה את הפעילות בכריש
• אנרג'יאן צנחה ל-288 מיליון דולר בהכנסות אחרי השבתת כריש

החלק השני כולל החזקות של BP בנכסים מפיקים בדלתת הנילוס המערבית. האזור כולל בין היתר את Raven, Giza, Fayoum, Taurus ו-Libra. BP היא המפעילה המרכזית, בעוד Harbour Energy מחזיקה באחזקות מיעוט בחלק מהנכסים.

Raven הוא נכס מרכזי במיוחד. בשנים האחרונות הושקעו מאות מיליוני דולרים בקידוחים חדשים שנועדו לבלום את הירידה הטבעית בהפקה ולהוסיף כמויות גז. פרויקט הרחבה שהחל לפעול ב-2025 תוכנן להוסיף כ-220 מיליארד רגל מעוקב של גז וכ-7 מיליון חביות קונדנסט לאורך חייו.

הנכסים האלה אינם מגיעים בלי אתגרים. תפוקת הגז של BP במצרים ירדה בחדות בשנים האחרונות. ב-2025 הפיקה החברה במדינה כ-518 מיליון רגל מעוקב ביום, כ-40% פחות מאשר ב-2024 וכמעט 60% פחות מאשר ב-2023. חלק מהערך בעסקה תלוי ביכולת לבלום את הירידה באמצעות קידוחים חדשים ולהביא תגליות נוספות להפקה במהירות.

מצרים עצמה זקוקה לגז. אחרי שנים שבהן הייתה יצואנית LNG משמעותית, הירידה בהפקה המקומית והעלייה בביקוש לחשמל אילצו אותה להגדיל יבוא, כולל גז מישראל. לכן לממשלה בקהיר יש אינטרס ברור לעודד השקעות בשדות קיימים ולזרז חיבור של תגליות חדשות.

אנרג'יאן כבר מכירה היטב את השוק. הפעילות הנוכחית שלה במדינה כוללת בין היתר את זיכיון Abu Qir, שבו היא מחזיקה ומפעילה את מלוא הזכויות, לצד נכסי פיתוח וחיפושים נוספים. רכישת נכסי BP לא תהיה כניסה למדינה חדשה, אלא הגדלה משמעותית של פעילות קיימת.

• השותפה של נאוויטס גייסה 180 מיליון דולר - נוקד ברווח גדול
• הורמוז חוזר לפעול: יצוא הנפט מהמפרץ כבר בשני שלישים מהרמה שלפני המלחמה

למה BP מוכרת, ומה אנרג'יאן צריכה להוכיח?

מבחינת BP, המכירה משתלבת בתוכנית רחבה יותר לצמצום מספר הנכסים, הורדת החוב ומיקוד ההשקעות בפרויקטים בעלי תשואה גבוהה יותר. החברה הודיעה השנה כי היא רוצה לפשט את הפורטפוליו ולהאיץ מכירת נכסים, והיא צופה תקבולים של 8 עד 9 מיליארד דולר ממימושים ב-2026.

BP אינה יוצאת ממצרים. היא צפויה לשמור על הנכסים המוחזקים דרך המיזם Arcius עם XRG מאבו דאבי, ובהם החשיפה למאגר הענק Zohr. מכירת דלתת הנילוס המערבית ו-Temsah תהיה מהלך של מיקוד, לא נטישה של המדינה.

אצל אנרג'יאן השאלה המרכזית תהיה המחיר והמימון. כמיליארד דולר הוא סכום גדול ביחס לחברה ששווי השוק שלה בלונדון נע סביב 1.4 מיליארד ליש"ט. אין בשלב זה מידע על מבנה המימון האפשרי, ולכן המשקיעים יצטרכו לבחון כמה חוב נוסף תידרש אנרג'יאן לקחת, האם ייכנס שותף ומה תהיה השפעת העסקה על מדיניות הדיבידנד.

אנרג'יאן כבר פועלת עם מינוף משמעותי, בעיקר סביב פיתוח נכסי הגז בישראל. עסקה גדולה שמוסיפה נכסים מפיקים יכולה להגדיל את התזרים, אך בתקופה הראשונה היא גם דורשת הון ומגדילה את החשיפה לביצועי הנכסים הנרכשים. במקרה של Temsah צפויות גם השקעות בפיתוח Denise West אם תתקבל החלטת השקעה.

מנגד, העסקה עשויה לשנות את פרופיל הסיכון של החברה. ישראל תישאר הליבה, אך חלק גדול יותר מהתזרים יגיע ממצרים. השבתות ביטחוניות בכריש יפגעו אז בחלק קטן יותר מהפורטפוליו הכולל, ואנרג'יאן תקבל חשיפה לשוק שבו הממשלה זקוקה בדחיפות לגז נוסף.

יש כאן גם אירוניה עסקית. לפני פחות משנתיים אנרג'יאן הייתה מוכנה לקבל עד 945 מיליון דולר עבור הפעילות שלה במצרים, איטליה וקרואטיה יחד. עכשיו היא שוקלת לשלם סכום דומה עבור קבוצת נכסים במצרים בלבד. אם העסקה תצא לפועל, ההנהלה תצטרך להסביר גם לשוק למה הנכסים של BP שווים עבורה מחיר כזה ומה השתנה בתפיסת הערך של מצרים.

אבל אולי התשובה נמצאת במכלול הדברים. בשילוב בין מחיר הרכישה, תגלית Denise West והצורך בפיזור גיאוגרפי. אנרג'יאן כבר למדה השנה כמה יקר יכול להיות מצב שבו הנכס המרכזי שלה מושבת בגלל אירוע ביטחוני. רכישה במצרים לא תחליף את כריש, אך היא יכולה להפוך את החברה לפחות תלויה בו.