סין חתכה כמעט חצי מיבוא הנפט - איך הצליחה לעבור את משבר איראן?

סין התכוננה במשך שנים לרגע שבו אספקת האנרגיה מהמזרח התיכון תסתבך. כשהמלחמה עם איראן שיבשה את התנועה במצר הורמוז, התוכנית הזאת התחילה לעבוד.

במקום להסתער על כל חבית פנויה ולשלם מחיר גבוה, הסינים פשוט קנו הרבה פחות.

המספרים מראים עד כמה המהלך היה חד. יבוא הנפט של סין ירד ברבעון השני לכ-8.1 מיליון חביות ביום, כ-32% פחות מהרבעון הראשון. ביוני היבוא כבר הגיע לכ-7.1 מיליון חביות ביום, הרמה הנמוכה ביותר זה כמעט עשור.

לשם השוואה, ב-2025 סין ייבאה בממוצע כ-11.6 מיליון חביות ביום, ובחלק מהחודשים אף הגיעה לאזור 12 מיליון חביות. כלומר, בתוך חודשים ספורים הקונה הגדולה בעולם הורידה מהשוק מיליוני חביות בכל יום.

המפנה מול המזרח התיכון היה חד אפילו יותר. ביוני 2025 סין קיבלה מהאזור כ-6.8 מיליון חביות ביום. שנה אחר כך הכמות ירדה לכ-1.7 מיליון.

איך מדינה ענקית עם מפעלים, מכוניות, מטוסים ומאות מיליוני צרכנים מצליחה לסגור פער כזה?

התשובה מתחילה במחסנים.

במהלך 2025, כשהנפט היה זול יותר, סין קנתה בכמויות גדולות ומילאה מאגרים. כשהמשבר הגיע, לרשותה כבר עמד מלאי שהוערך ביותר מ-1.2 מיליארד חביות במאגרים מסחריים ואסטרטגיים.

במקום לקנות ביוקר בשוק העולמי, בתי הזיקוק פשוט התחילו להשתמש במה שכבר היה בבית. בתקופות מסוימות המשיכה מהמאגרים הגיעה לכמיליון חביות ביום.

זה יתרון עצום. בזמן שמדינות אחרות היו צריכות לחפש מכליות ולשלם יותר, סין יכלה לפתוח את הברז של המלאי שכבר צברה.

אפשר לראות את זה גם בפעילות בתי הזיקוק. היבוא ירד מהר יותר מהכמות שעברה בבתי הזיקוק, והפער הגיע במידה רבה מהנפט שנצבר קודם. סין בעצם אכלה במשך כמה חודשים מהמזווה שלה.

במקביל, היא גם הורידה קצת את הצריכה. בתי הזיקוק הפחיתו פעילות, יצוא מוצרי דלק צומצם, חלק מהמפעלים הפטרוכימיים עבדו בקצב נמוך יותר ומחירי הדלק הגבוהים השפיעו גם על פעילות התעופה.

• ארה"ב מחליפה נושאת מטוסים בהורמוז - ומעבירה את המצור לכיס של טהרן
• איראן מאיימת לגרור את המלחמה עד 2029 - וטראמפ טוען שארה"ב השתלטה על הורמוז; מי צודק?

יש לה עוד יתרון גדול - רכב חשמלי.

סין היא שוק הרכב החשמלי הגדול בעולם. ככל שיותר מכוניות נוסעות על חשמל, הצורך בבנזין קטן. כל מכונית חשמלית חוסכת מעט דלק, אבל כשמדובר בעשרות מיליוני כלי רכב, החיסכון כבר הופך לכמות ענקית של נפט.

בנוסף, סין מייצרת כמויות עצומות של חשמל מפחם, שמש ורוח, ומקבלת נפט וגז גם מרוסיה וממרכז אסיה. היא עדיין תלויה בנפט מיובא, אבל התלות שלה בנתיב אחד במזרח התיכון קטנה לעומת העבר.

כל זה עזר גם לשאר העולם. כשאחת הקונות הגדולות ביותר של נפט מורידה פתאום את הביקוש במיליוני חביות ביום, נוצר פחות מאבק על כל חבית פנויה. זו אחת הסיבות לכך שמחירי הנפט נשארו באזור 90 דולר לחבית במקום לטפס לרמות גבוהות הרבה יותר כפי שחלק מהתחזיות צפו בתחילת המשבר.

עכשיו מגיע החלק המעניין יותר: סין מתחילה לחזור לשוק.

בתי זיקוק סיניים כבר חזרו לקנות כמויות גדולות יותר, כולל מיליוני חביות מעיראק. ככל שהמאגרים נשחקים, היכולת להמשיך לחיות מהם הולכת וקטנה. אם במקביל התנועה בהורמוז תישאר מוגבלת, חזרה חזקה של הסינים לקניות יכולה להוסיף במהירות ביקוש עצום.

וזה הסיפור האמיתי מאחורי ההתמודדות הסינית עם משבר איראן. בייג'ינג הצליחה לקנות זמן בזכות מה שעשתה קודם - היא מילאה מחסנים כשהמחיר היה נוח, פיזרה את מקורות האנרגיה שלה והקטינה בהדרגה את התלות בבנזין.

• מניות האנרגיה חוזרות לשיאים: הנפט מזנק והמשקיעים נערכים לעימות ממושך
• בית שמש תקים 12 מערכות אגירה בהיקף של כ-7 מגה-וואט

עכשיו השוק מחכה לראות מה יקרה כשהמלאי יירד והסינים יחזרו לקנות יותר. אז יתברר עד כמה הירידה החדה בביקוש מסין הייתה אחד הדברים ששמרו בחודשים האחרונים על מחיר הנפט בשליטה.