4.75 מיליארד דולר בשמונה חודשים: המוסדיים בהודו חזרו לאדאני
יחידת ההולכה של הקבוצה גייסה 35 מיליארד רופי בהנפקה מוסדית עם ביקוש פי שלושה מההיצע, ובוחנת סבב נוסף עד סוף שנת הכספים
אדאני אנרג'י סולושנס, זרוע ההולכה והרשת של קבוצת אדאני, סגרה השבוע הנפקה מוסדית (QIP) בהיקף 35 מיליארד רופי, כ-367 מיליון דולר. הביקוש הגיע לפי שלושה מההיצע, ולפי גורמים המעורים בנושא החברה כבר בוחנת סבב נוסף לקראת סוף שנת הכספים הנוכחית או תחילת הבאה.
המספר שמסביר את גודל המהלך הוא אחר לגמרי. חברות בקבוצת גוטם אדאני משכו כ-4.75 מיליארד דולר בשמונת החודשים האחרונים, דרך הנפקות מוסדיות והנפקות זכויות, בעיקר לצורכי התרחבות והפחתת חוב. אדאני אנטרפרייזס, חברת הדגל, גייסה כ-1.58 מיליארד דולר ב-QIP מוקדם יותר החודש, ולצד זאת כ-2.8 מיליארד דולר בהנפקת זכויות. אדאני פאוור מתכננת גיוס של עד כ-1.57 מיליארד דולר באותו מסלול. אדאני אנרג'י סולושנס עצמה מחזיקה באישור לגייס עד 10,000 קרובה רופי, כך שהסבב הנוכחי מכסה חלק מהמסגרת בלבד.
מי קונה הולכת חשמל כשהביקוש בהודו מטפס?
ההתמקדות בהולכה ובפתרונות רשת מבדילה את החברה מיצרניות חשמל קלאסיות. תיעוש, עיור והוספת קיבולת סולארית ורוח יוצרים בהודו צוואר בקבוק דווקא בקווים ובתחנות ההשנאה. הון שנכנס לרשת נהנה מזרם פרויקטים ארוך טווח ומהכנסות יציבות יחסית, כל עוד התעריפים והרגולציה תומכים. זה מבנה הכנסה שמזכיר תשתית מונופוליסטית הרבה יותר מאשר יצרן שנאבק על מחיר מגה-ואט.
הדילמה מוכרת גם קרוב לבית. גל החיבורים הסולאריים בישראל, כמו במיזם 20 אלף הגגות הסולאריים של משרד האנרגיה, מעמיד את אותה שאלה: מי בונה את הקווים שיעבירו את החשמל שנוצר. באסיה השאלה חדה יותר, כי הקיבולת נוספת בקצב מהיר בהרבה. במקביל, שוק האנרגיה האזורי עובר טלטלה משל עצמו, כפי שמלמד חיתוך מחיר הנפט הסעודי לאסיה.
המשקיע הישראלי פוגש את הסיפור הזה בעקיפין. חשיפה להודו מגיעה ברוב המקרים דרך מדדי שווקים מתעוררים וקרנות מחקות רחבות, ומשקל השוק ההודי בהם עלה בשנים האחרונות. תנודה חדה בשמות הגדולים בבורסות מומבאי מחלחלת לתיקים שנראים מפוזרים היטב.
הכסף נכנס, אבל מי משלם על הדילול?
הנפקות חוזרות מדללות בעלי מניות קיימים ומעלות שאלה ישירה: אם התזרים התפעולי מספיק, למה נדרש עוד הון. התשובה שהקבוצה מציגה נשענת על שתי רגליים, צמיחה בקיבולת ההולכה מצד אחד ופירעון חוב מצד שני. קבוצות תשתית בהודו נשענות היסטורית על מינוף גבוה, וכל שינוי בריבית או בשער הרופי מתגלגל ישירות לעלות המימון. הזרמת הון עצמי משפרת את יחס החוב להון, מקלה על דירוגי אשראי ופותחת דלתות מול הבנקים. גם עלויות התשומות באסיה משחקות תפקיד, כפי שמראים נתוני הייצור והאנרגיה במפעלים בסין.
מנגד, סדרת גיוסים רצופה עלולה להתפרש כתלות מתמשכת בשוק ההון. ביקוש פי שלושה מרגיע בטווח הקצר. השאלה נשארת פתוחה לגבי הסבב הבא, כשהמוסדיים המקומיים יידרשו לבחון תזרים בפועל במקום הבטחת קיבולת.
גם חלוקת הגיוסים בתוך הקבוצה מספרת משהו. אדאני אנטרפרייזס משכה יחד כ-4.38 מיליארד דולר בשני מהלכים נפרדים, אדאני פאוור מכוונת לעד כ-1.57 מיליארד דולר, ואדאני אנרג'י סולושנס נכנסת עם סכום קטן בהרבה. כלומר החברות שנושאות את הנכסים הכבדים מגייסות ראשונות, וזרוע ההולכה מגיעה עם מסגרת מאושרת שמחכה לניצול. מבנה כזה מאפשר לקבוצה לפרוס את הגיוס לאורך זמן ולבחון את תגובת השוק בכל שלב, במקום לבקש סכום ענק במכה אחת.
10,000 קרובה מאושרים, 35 מיליארד רופי גויסו
אחרי דוחות השורט של 2023 והתנודתיות שבאה איתם, כל הנפקה נמדדת בשני ממדים: הסכום, וזהות הקונים. קרנות נאמנות וחברות ביטוח מקומיות שחותמות במחיר ההנפקה מספקות לקבוצה חותמת אמון שקשה לקנות בדרך אחרת. משקיעים זרים נשארים זהירים יותר, והזיכרון מ-2023 ממשיך לתמחר סיכון.
- ההשקעה בהודו גבתה מחיר: סינגפור איירליינס צנחה להפסד רבעוני ראשון מאז הקורונה
- דור ה-Z ההודי הכריע: שר החינוך התפטר וההמונים חגגו בניו דלהי
המסגרת המאושרת משאירה מרחב גדול לסבבים נוספים, והחברה כבר איתתה שהיא בוחנת אותם. סגירה נוספת בכיסוי גבוה תאפשר לקבוצה לטעון שהגישה שלה לשוק ההון ההודי חזרה במלואה. התקררות בתיאבון המוסדי תיגבה מחיר דווקא מקצב ההשקעה ברשת, ובהודו קצב בניית קווי ההולכה קובע כמה מהקיבולת הסולארית שהוקמה מגיעה בפועל לצרכן.
