בנט בראיון על כלכלה: "מי שלא מתגייס לא יקבל שקל"; מבטיח להוריד את מחירי הדיור בעד 30%

נפתלי בנט, שטוען לראשות הממשלה, שם את הכלכלה במרכז המצע של מפלגתו. במוקד נמצאים שילוב החרדים בשוק העבודה ובצבא, הפחתת רגולציה והורדת יוקר המחיה - מהלכים שלדבריו יכולים לשנות באופן מהותי את המשק והחברה בישראל.

"החרדים הם 15% מהאוכלוסייה, בכיתות א' הם כבר 30% משכבת הגיל. דמיין שאנחנו סוחבים 15% ממשקל גופנו. זו מעמסה גדולה. אדם ששוקל נניח 100 קילו סוחב 15 קילו נוספים. ברגע שנוריד את זה יהיה יותר קל", אומר בנט בריאיון מיוחד לביזפורטל.

"אני מסתובב בשנים האחרונות בארץ, בצבא, בעמדות, אצל המילואימניקים. אני רואה אנשים שעובדים בהייטק ומרוויחים 70 אלף שקל בחודש ועושים מילואים. אתה יודע כמה זה עולה למשק? אתה מבין שזה פוגע בפריון? למה חרדים לא עושים צבא? למה הם לא שומרים במקום אותו מילואימניק שחשוב למשק שיעבוד ויעלה את הפריון? כשנגייס את כולם, את כולם, אז הפריון בבת אחת ישתפר.

"זו כניסה לצבא, שחרור של עובדים חשובים במקביל והפיכה לאנשים ולעובדים יצרניים. זה מבחינתי הדבר הכי חשוב לעשות בהיבט החברתי-כלכלי, ואנחנו נעשה זאת".

השיטה שמציג בנט מבוססת פחות על אכיפה ויותר על התניית הטבות: מי שישרת יקבל, מי שלא ישרת לא יקבל. הוא אינו מציע לרדוף אחרי עריקים או להרחיב מעצרים, אלא לשנות את מערך התמריצים הכלכליים.

בנט, בדומה למועמדים נוספים שיתראיינו בהמשך במסגרת סדרת הראיונות שלנו, התבקש להתמקד בכלכלה. אנחנו רוצים פחות פוליטיקה פחות "כן ביבי או לא ביבי", ויותר לשאול ולהבין מה המדיניות: מה התוכנית הכלכלית, איך בנט מתכוון להגדיל את הצמיחה והפריון, ובעיקר - איך כל זה אמור להגיע בסופו של דבר לכיס של כל אחד מאיתנו.

סדר העדיפויות שלו די ברור: שילוב חרדים, הפחתת רגולציה ובירוקרטיה והורדת יוקר המחיה. אבל השאלה היא איך עושים את זה בפועל ואיך יורדים מסיסמאות להצעות קונקרטיות.

בנט מדבר על גיוס ושילוב חרדים כמשימת על, על מערכת ממשלתית פשוטה יותר שתיעזר ב-AI כדי להקל על עסקים, על מאבק במונופולים ועל שינוי במגזר הציבורי. הוא גם תוקף את מה שהוא מגדיר כפוליטיזציה של השירות הציבורי וריבוי משרות למקורבים.

ומה לגבי מסים? בנט מעריך שהמהלכים שהוא מציע יאפשרו להימנע מהעלאות מסים נוספות שפוגעות, לדבריו, דווקא באוכלוסייה העובדת והמשרתת. אלא שבינתיים, על רקע מצבו התקציבי של המשק, באוצר כבר בוחנים צעדים הכוללים העלאות מס וביטול פטורים.

• נפתלי בנט - היי-טק, ממשלת שינוי ותקציב אחרי שלוש שנים בלי
• בנט מבטיח לפרק את מונופולי המזון ולהוריד את המחירים ב-30% - אז הבטיח

"אנחנו יכולים להביא שינוי מהר. המשק יגדל, ההייטק יחזור. צריך לזכור שאנשים לא עזבו לחו"ל כי אין כאן הטבות מס. זה לא הכסף, זו מלחמת האזרחים, זה השלטון, זה שהגדירו את ההייטק בצד השני של המתרס. אנחנו נחזיר אותם. אנחנו נמצאים במצב ש-9 מתוך 10 סטארטאפים שמוקמים על ידי ישראלים מוקמים בחו"ל. אני יודע שהם יחזרו. הם יהיו חלק מהצמיחה שלנו, חלק מגידול הפריון. השינוי יחזיר צמיחה למשק לצד מהלכים שאנחנו נעשה".

לבנט יש צוותים שעוסקים בכלכלה, בהייטק, בחינוך ובחברה, אלא שכמו בכל תוכנית כלכלית, המבחן בביצוע. בנט מצדו מפנה לכהונתו כראש ממשלה וטוען שכבר הוכיח שהוא יודע לבצע.

בנט, בן 54, יזם הייטק וממייסדי חברת סאיוטה, מציב בראש סדר העדיפויות את הרחבת מעגל התעסוקה, הפחתת הרגולציה והורדת יוקר המחיה. הוא מבטיח להתנות תקציבים בלימודי ליבה, לצמצם קצבאות למי שאינו עובד, להגדיל את היצע הדיור להשכרה ולצמצם בהדרגה את כוח האדם במגזר הציבורי, בשלב הראשון באמצעות צמצום גיוסים.

איזה בעיות עיקריות אתה מזהה בעיקר ברמה הכלכלית מבחינתך?

"יש שלושה דברים בעדיפות עליונה: מעגל התעסוקה, הסרבול במערכות המדינה ויוקר המחיה שמועך את הדור הצעיר".

כשאתה מדבר על מעגל התעסוקה, איפה אתה מזהה היום את הבעיה המרכזית?

"האתגר של שילוב החרדים בשירות ובשוק העבודה הוא עצום, משום שהנטל כיום לא מתחלק על כלל הציבור. אנשי מילואים רבים נעדרים מהעבודה לתקופות ארוכות כי חלק גדול מהציבור החרדי לא נוטל חלק בשירות. מתכנת באנבידיה שמרוויח 70 אלף שקל בחודש נאלץ לשרת ימי מילואים רבים כי אין מי שיעשה זאת במקומו. זה בלתי נסבל ומחייב תיקון".

• סוכן ביטוח השמיט עסקאות של יותר ממיליון שקל מהדיווח למע"מ - ונשלח לשנת מאסר
• הפנסיות התקציביות הגבוהות בישראל: שופט בדימוס מקבל 99.5 אלף שקל בחודש

"מי שלא יתגייס לא יקבל שקל"

איך אתה מתכוון לשנות את זה בפועל?

"אם אהיה ראש ממשלה, מי שלא יתגייס לא יקבל שקל. מי שלא עובד לא ייהנה מקצבה".

גם תקצוב מערכת החינוך החרדית, הוא אומר, יהיה כפוף ללימודי ליבה.

"100% לימודים קריטיים - מתמטיקה, אנגלית ומדעים - תמורת 100% מימון ציבורי".

היעד שהוא מציב הוא לימודי ליבה מלאים לכל תלמיד חרדי בתוך שמונה שנים, לצד יצירת אפיקי תעסוקה שיאפשרו השתלבות רחבה יותר בשוק העבודה.

צעדים כאלה צפויים לעורר התנגדות גדולה. זה לא מטריד אותך?

"איני חושש מהפגנות ומחאות. הציבור החרדי אינו שולט ולא ישלוט על הברז".

"צריך לצאת למלחמה במונופולים ובמוקדי הריכוזיות"

הנושא השני שאתה מציב במרכז הוא יוקר המחיה. מה אתה מתכוון לעשות אחרת?

"השוק אצלנו ריכוזי וחסר תחרות מספקת, מתוכנן מרכזית ומיושן. יש עודף רגולציה שחונקת בעיקר יבוא של מוצרים לארץ".

בנט רואה בהרחבת היבוא ובהגברת התחרות שניים מהכלים המרכזיים להורדת המחירים.

"צריך יהיה לצאת, ואני מוכן לזה, למלחמה במונופולים ובמוקדי הריכוזיות האחראים למחירים הגבוהים".

"רק כניסה של אלפי מוצרים נוספים תרחיב את המגוון ותוזיל מחירים. זה יגדיל את כוח הקנייה של כולנו".

אבל חלק גדול מהבעיה הוא דווקא בתוך הממשלה - רגולציה, בירוקרטיה ושירות ציבורי מסורבל.

"יש להביא לרפורמה חדה, מהירה ודרמטית במגזר הציבורי. להביא עבודה מבוססת KPI".

בנט מתכוון לצמצם גיוסים חדשים, להפחית את הפוליטיזציה במערכת ולשלב כלי בינה מלאכותית בעבודת הממשלה.

"נקים ממשלת AI ונביא לקדמה של ממש במערכות הציבוריות".

הוא קושר בין כל הצעדים האלה - תעסוקה, רגולציה ושירות ציבורי - לבין היכולת לשפר את הפריון בלי להכביד עוד על הציבור באמצעות מסים.

"ירשתי גירעון של 160 מיליארד שקל, וכשעזבתי היה עודף תקציבי של 8.5 מיליארד שקל".

מבחינתו, זה גם המודל לשינוי שהוא מבקש להוביל: הרחבת מעגל העבודה, הורדת משקל עודף מהמערכת וצמצום החסמים שמכבידים על הפעילות הכלכלית.

"המצב בהייטק אנוש"

ענף ההייטק הוא קטר הצמיחה של ישראל, אבל בשנים האחרונות חלק גדל מהפעילות וההשקעות עובר לחו"ל. איך מחזירים את החברות והיזמים?

"המצב בתחום ההייטק אנוש, וזה המנוע שמוביל את המדינה. הבעיה החלה עוד לפני 7 באוקטובר, בעקבות הרפורמה המשפטית".

"9 מכל 10 חברות העבירו את עסקיהן לחו"ל".

הפתרון מבחינתך הוא הטבות מס?

"זה בלתי נסבל. אפשר להחזיר את הטאלנטים ולא באמצעות הקלות מס. הם רוצים לחזור ויחזרו אם יקבלו ודאות רגולטורית. רבים ישמחו לחזור הביתה אם תהיה ממשלה תקינה עם חוקה".

"זה אחד הדברים הבוערים שבהם אטפל".

"אפשר להגיע לירידה של עד 30% במחירי הדיור"

שוק הנדל"ן נמצא בתקופה מורכבת. איך אתה מתכוון להוזיל את מחירי הדיור?

"בכוונתי לשחרר מלאי דירות לזכאים. נטפל בנושא גם דרך שוק השכירות, בבניית 100 אלף יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח. המחירים יהיו בסבסוד של 30% ממחירי השוק".

כדי שהתוכנית תצא לפועל, הוא אומר, המדינה תידרש לספק רשת ביטחון לקבלנים. במקביל, הוא מבקש להגדיל את היצע הקרקעות הזמינות לבנייה.

"יש מחסור בקרקעות וניתן יהיה להפשיר אותן על מנת להקל על השוק. אני חושב שניתן יהיה להגיע לירידה במחירי הדיור של עד 30%".

זהו יעד אגרסיבי ביחס להערכות אחרות שנשמעו בשוק. בפברואר 2026, למשל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון העריך כי נותר פוטנציאל לירידה נוספת של כ-8% במחירים.

"חלק ממשרדי הממשלה הפכו למפעלי ג'ובים"

אתה מדבר הרבה על המגזר הציבורי. מה בדיוק אתה רוצה לשנות שם?

"המגזר הציבורי הושחת. חלק ממשרדי הממשלה הפכו למפעלי ג'ובים. צריך להפסיק מיד את זה".

"60% מהמשרות הבכירות במגזר הציבורי מאוישות על ידי ממלאי מקום. זה אינו מקרי. זו יותר תלות מוחלטת בשר, לצד חוסר הצורך במכרזים למשרות".

בנט אומר שאם ייבחר יהיה מעורב באופן אישי במדיניות המאקרו-כלכלית. בין היתר, התוכנית שלו כוללת שינוי במשרד החינוך, צמצום הבירוקרטיה והעברת יותר תקציבים ישירות לבתי הספר, למורים ולתלמידים.

תגיד, לסיום למה בכלל לחזור לפוליטיקה?

בנט מחייך ומשיב: "לא כסף, לא כוח ולא כבוד. אני לא באתי בשביל זה. היה לי מכל אלו. הדבר שבגינו באתי הוא עתיד ילדינו ותיקון המדינה".