
רשות החברות דורשת התייעלות ברכבת ישראל: עודף של כ-1,200 עובדים וסיכון נזילות
דוח פנימי של הרשות קובע שהוצאות השכר עלו ב-60% מאז 2019, ל-1.66 מיליארד שקל, בזמן שהתפוקות נותרו כמעט במקומן. הרשות דורשת כרית ביטחון מחייבת ותוכנית התייעלות, והרכבת אומרת שהיא נושאת בעלויות מבצע שאגת הארי שהמדינה טרם כיסתה
דוח פנימי של רשות החברות הממשלתיות מתריע על סיכון נזילות מיידי ברכבת ישראל. הרשות דורשת מדירקטוריון הרכבת לקבוע בישיבתו הקרובה כרית ביטחון מחייבת לניהול סיכוני נזילות, ולגבש תוכנית התייעלות שתבחן את תקני כוח האדם ואת הוצאות השכר מול התפוקות בפועל.
רכבת ישראל סיימה את 2025 עם הכנסות של 3.65 מיליארד שקל, ועם הפסד תפעולי של כ-27 מיליון שקל, אחרי רווח תפעולי של כ-27 מיליון שקל בשנה הקודמת. הוצאות השכר הגיעו ל-1.66 מיליארד שקל, כ-45.4% מהמחזור, וברבעון הראשון של 2026 הגיע משקלן לכ-51% מההכנסות. דמי ההפעלה שהמדינה מעבירה במסגרת הסכם ההפעלה והפיתוח הסתכמו בכ-3.14 מיליארד שקל, כ-86% מההכנסות, והרווח הנקי ירד לכ-48 מיליון שקל מ-79 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2026 כבר נרשם הפסד תפעולי בשיעור של 3.9% מההכנסות, והפסד נקי של 1.5% מההכנסות, אחרי ששיעור הרווח הגולמי ירד מ-12.6% ב-2023 ל-1.8%.
הרשות השוותה את 2025 ל-2019, שנבחרה כנקודת ייחוס שלפני הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. הוצאות השכר עלו ב-60%, מ-1.04 מיליארד שקל ל-1.66 מיליארד שקל, ומצבת העובדים גדלה ב-37%, מ-3,749 ל-5,145 עובדים. באותן שנים עלה מספר הרכבות הממוצע ביום ב-8%, הקילומטראז' ב-7%, ואורך המסילות ומספר הנוסעים השנתי ב-4% כל אחד. בשנים 2014 עד 2019 גידול של 26% בתפוקות לווה בתוספת של 29% בכוח האדם.
תחשיב הרשות קובע שאם המצבה הייתה מותאמת לגידול הממוצע בתפוקות, כ-6%, היה על הרכבת להעסיק 3,974 עובדים. הפער, 1,171 עובדים, הוא העודף שהרשות מייחסת לגיוס מעבר לצורכי הפעילות. מ-2024 ל-2025 לבדן עלו הוצאות השכר בכ-142 מיליון שקל, 9.3%, בין היתר בגלל תוספת עובדים, שעות נוספות, קיצור שבוע העבודה מ-42 ל-40 שעות, עליית שכר המינימום ותוספות בהסכמי השכר.
ב-2025 עצמה נרשם שיא של 71.8 מיליון נסיעות, עלייה של 10% לעומת 65.4 מיליון נסיעות ב-2024, וממוצע יומי של כ-279 אלף נסיעות בימי חול. בסוף השנה הופעלו בממוצע כ-619 רכבות ביום ב-67 תחנות נוסעים. ההשוואה של הרשות מודדת את הטווח הארוך מול 2019, ונשארת מחוץ לגידול שנרשם בשנה האחרונה. להרחבה: רכבת ישראל סיכמה את 2025 עם כ-71.8 מיליון נסיעות.
חטיבת הפיתוח מעסיקה 518 עובדים, פי 2.3 לעומת 2019, וב-2024 לבדה עלתה המצבה שם מ-404 עובדים. הרשות מציינת שגם אחרי התוספת נרשמו עיכובים משמעותיים בפרויקטים. במטה גדל כוח האדם ב-44%, בחטיבת הציוד הנייד ב-38% ובחטיבת הנוסעים ב-33%. בדוחות הכספיים מופיעים 5,145 עובדים בסוף 2025, עלייה של 4.3% לעומת 4,931 בסוף 2024.
שיעור הדיוק המנוטרל מהשפעת אזעקות ירד ב-2025 ל-94.1%, מ-96.8% ב-2024. ברכבת התקבלו כ-18 אלף פניות ותלונות לקוחות, שמרביתן עסקו בהחזרים, בהמרות כרטיסים, בפיצוי על איחור, בכרטיס הרב-קו ובחוויית השירות. להרחבה: מה קורה ברכבת ישראל?
מגזר הנוסעים, כ-89% מההכנסות, הציג רווח של כ-70 מיליון שקל ב-2025. הרשות מייחסת את הרווח הזה לסבסוד המדינה, בלי קשר להתייעלות או לצמיחה בביקושים. דמי ההפעלה למגזר הנוסעים לבדם עמדו על כ-2.99 מיליארד שקל, מול הכנסות מכרטיסים בסך כ-248 מיליון שקל.
במגזר המטענים הסתכמו ההכנסות ב-324 מיליון שקל, ולפי בדיקת הרשות הן כמעט עמדו במקום מאז 2019, וההפסד כמעט הכפיל את עצמו ל-62.6 מיליון שקל, 19.3% מהכנסות המגזר. מגזר הסחר הניב רווח של 45.3 מיליון שקל על הכנסות של 71.4 מיליון שקל, שיעור רווחיות של 63.5%, אבל משקלו פחות מ-2% ממחזור הרכבת. הרשות דורשת להאיץ את פיתוח מתחמי המסחר בתחנות.
- קו החוף מתחבר לנתב"ג ולירושלים: מי מרוויח מלוח הזמנים החדש של הרכבת ומי יאריך את הנסיעה
- איילון ייסגר פעמיים בסוף השבוע והרכבת תיעצר בסבידור: כל החסימות, הקווים וההסעות
הרשות קובעת שרכבת ישראל פועלת בלי מדיניות כרית ביטחון מוגדרת, בניגוד לחוזר ניהול סיכוני הנזילות של החברות הממשלתיות, ומסתמכת על יתרת המזומנים השוטפת. השילוב בין תזרים שלילי מפעילות שוטפת, הפסד תפעולי והיעדר כרית ביטחון יוצר לשיטתה סיכון נזילות מיידי, ומגביר את התלות בעיתוי העברת הכספים מהמדינה, בהלוואות הון חוזר ובמחילות חוב. יתרת המזומנים עמדה בסוף הרבעון השני של 2026 על כ-188 מיליון שקל, אחרי כ-603 מיליון שקל בסוף הרבעון הראשון, מול התחייבויות שוטפות של כ-1.74 מיליארד שקל. להרחבה: הרכבת לבג"ץ: סכנה להשעיית המסחר באג"ח בשל אי מינוי דירקטורים.
רכבת ישראל השיבה שהיא משרתת יותר מ-300 אלף נוסעים ביום, ושב-2025 נרשם שיא של כ-72 מיליון נסיעות, וכי גידול כוח האדם נועד לתמוך ביעד הלאומי של 300 מיליון נוסעים עד 2040, בפיתוח הרשת ובשיפור השירות. לדבריה, יש מי שמשתמש בהשפעות התקציביות של מבצע שאגת הארי, שהמדינה טרם כיסתה במלואן, כדי לערער את הביצועים הכספיים של הרכבת, אחרי שעובדיה המשיכו להפעיל את הרשת גם בלחימה. הרכבת מציינת גם לוח זמנים חדש שמגביר את התדירות בקווים מבוקשים, ואת הפעלת מערכת האיתות ETCS. להרחבה: קו החוף מתחבר לנתב"ג ולירושלים: מי מרוויח מלוח הזמנים החדש של הרכבת ומי יאריך את הנסיעה.
מבצע שאגת הארי, מבצע צבאי שהתנהל במחצית הראשונה של 2026 וכלל ירי טילים לעבר העורף, צמצם את תנועת הרכבות בכ-28% ברבעון הראשון, הפחית את מספר הנסיעות בכ-20% ל-14.4 מיליון, וגרם לפגיעות פיזיות בתחנות, בהן תל אביב סבידור וצומת חולון. ברבעון הראשון נרשמו הפסד תפעולי של כ-63 מיליון שקל והפסד נקי של כ-46 מיליון שקל. הרכבת מסרה שתבדוק את פניית הרשות ותישם את ההנחיות, ושהיא מחויבת להתייעלות ככל שיידרש.
הסכם ההפעלה והפיתוח עם המדינה, שממנו מגיעים כ-86% מההכנסות, נועד להסתיים בסוף 2026, עם אפשרות להארכה של עד שנתיים. רכבת ישראל כבר ציינה שגיבוש הסכם חדש מתעכב.
