
מ-AI לוול מארט – מה מניע את בריחת הענק ממניות הטכנולוגיה למניות הערך
אוקטובר הפך את ענקיות הטכנולוגיה מקטר הצמיחה של השוק לנקודת התורפה שלו, ואת הסקטורים הדפנסיבים למקלט הבטוח; תזרים מזומנים שלילי, תשואות של מעל 5% וריבית שתעלה שוב בדצמבר וכנראה תמשיך לעלות אל תוך 2027 מזיזים כספים אל הכלכלה הישנה; אבל הרוטציה כבר מתומחרת
בחריפות, וכמה מהמניות שנזנחו עשויות להתגלות כהזדמנות
שוק המניות בוול סטריט רושם בשבועות האחרונים את אחת מתנועות ההון החדות ביותר שנרשמו מזה זמן רב. בתחילת אוקטובר עוד נרשם שיא חדש במדדי ה-SP500 והנאסד"ק, אך מאז נראה שהמגמה נשברה, אבל לא בצורה רוחבית. המשקיעים, ובראשם המוסדיים, מושכים כספים בקצב מוגבר מתחום הטכנולוגיה, ובעיקר הבינה המלאכותית, ומעבירים אותו אל מניות ערך וענפים דפנסיביים.
כך, מדד הטכנולוגיה העולמי של חברת המדדים MSCI איבד כ-13% בגל המימושים מאז אוקטובר. מדד הנאסד"ק 100 רשם ירידה של 6.6% בחודש אוקטובר, שהיה החלש ביותר עבור המדד מוטה הטכנולגיה מאז מרץ 2025. בכל זאת, 9 מתוך 11 הסקטורים ב-SP500 דווקא רשמו עליות בחודש אוקטובר, המדד כולו איבד פחות מאחוז והמדד במשקל שווה דווקא עלה בכ-5%. הדאו ג’ונס עלה ב-1.8%, ופתח פער חריג של 8.4% לעומת הנאסד"ק. מדד מוצרי הצריכה הבסיסיים העולמי זינק ב-10.6% החודש החזק ביותר מאז 1998, ומדד הבריאות העולמי ב-9.8%.
פרופסור ג’רמי סיגל מתרשם מכושר העמידה של השוק. לדבריו, תוצאות הבחירות, החששות לגבי בניית התשתיות, פרשת אנבידיה ודו"ח האינפלציה (אל כולם נתייחס בהמשך), היו למניות די והותר סיבות לרדת, ובכל זאת השוק הרחב החזיק מעמד (לפחות עד הימים האחרונים).
כלומר, אם מסכמים את כל הנתונים הללו אנחנו מקבלים שינוי טעמים חריף בקרב המשקיעים. משוק שהיה כולו טכנולוגיה, עברנו לשוק שבו המשקיעים בורחים מטכנולוגיה בכל הכוח, ומשקיעים בכל השאר. כלכלני סיטיגרופ כינו את התנועה הזו "רוטציה חריפה" שנובעת משינוי תפיסתי עמוק שעיקרו שהשוק מפסיק לתגמל צמיחה עתידית ודורש תזרימי מזומנים בהווה.
כשהתזרים החופשי הופך לשלילי
זהו הגורם הראשון ואולי המרכזי שמניע את יציאת כספי המשקיעים מענקיות הטכנולוגיה. אם מסתכלים על שורת הרווח הנקי, המספרים שלהן עדיין מרשימים, אבל כשמסתכלים על תזרים המזומנים החופשי מגלים שחיקה מהירה מאד, כמעט חסרת תקדים. מפרות מזומנים דשנות לפחות חלק מחברות הטכנולוגיה הגדולות החלו לשרוף מזומנים ולגייס חוב. גם החברות שעדיין תזרימיות רושמות ירידה בתזרים. מודי’ס צופה ש-6 חברות הענן הגדולות (גוגל, אמזון, מיקרוסופט, מטא, אורקל וקורוויב) יוציאו 785 מיליארד דולר בשנת 2026 וקרוב לטריליון דולר ב-2027. חברות אחרות, חסינות פחות כמו נביוס או קורוויב איבדו הרבה יותר.
אלפאבית היא הדוגמה אולי החדה ביותר. המניה נפלה ב-12.6% לאחר הדוחות בהן דווחה על הוצאות הון של 51.4 מיליארד דולר מול תזרים מפעילות שוטפת של 42.3 מיליארד דולר, כלומר תזרים שלילי של 9.1 מיליארד דולר, הרבעון השלילי השני ברציפות מהבחינה הזו (יש לסייג שהתזרים הושפע גם מקנס של 5.2 מיליארד דולר לאיחוד האירופי ומהצטברות מלאי). ההנהלה הזהירה שההוצאה תעלה משמעותית בשנת 2027. הנפילה במניה באוקטובר הסתכמה ב-18.5%, וזאת למרות שההכנסות והרווח התפעולי זינקו. המסר של המשקיעים ברור – מי שמשקיע בקצב שמותיר את תזרים המזומנים שלילי ייענש, גם אם הצמיחה בהכנסות נמשכת.
יום אחרי גוגל הגיעה אינטל. הרווח היה מעל הצפי, אך המנכ"ל הזהיר שהעליה החדה בהוצאות ההון יביאו לתזרים חופשי שלילי בשנת 2027. במקרה של אינטל האכזבה כללה גם ירידה בצפי ההכנסות, הרווחיות הגולמית והרווח הנקי. האכזבה הובילה לצניחה של 29% ביום שלאחר הדוחות, והמניה סיימה את אוקטובר כחלשה ביותר ב-SP500 עם ירידה של 45%.
ג’רמי סיגל מוסיף אזהרה נוספת. חלק מהחברות רשמו רווחים שהוכפלו ואף שולשו, אבל קצב צמיחה כזה לא יכול להימשך לנצח. לכן, “מניה שנסחרת במכפיל רווח עתידי נמוך אינה בהכרח זולה". גם אם הבינה המלאכותית אכן תספק את ההכנסות שמצפים ממנה, הקצב בהכרח יתמתן עם הזמן. לכן, למרות שעתיד הבינה המלאכותית חיובי, לדבריו, חשוב להבדיל בין כוח רווח קבוע, לבין שיאים מחזוריים בהכנסות.
ריבית, תשואות ובחירות האמצע
הסיבה השנייה לרוטציה החריפה היא שינוי סביבת המאקרו, בעיקר סביב העלאת הריבית של הפד’, והעלאות הנוספות הצפויות בחודש דצמבר והלאה אל תוך 2027, והחזרה של מגמת עליית התשואות. בתחילת אוקטובר הגיעה התשואה ל-10 שנים לכ-5.3%. היא נסוגה בהמשך החודש וסיימה אותו באזור 4.94% בלבד, אולם בנובמבר התהפכה המגמה שוב והיא שוב גבוהה מ-5.1%.
- גל תקלות במערכות הקריטיות בארצות הברית נמשך: ממיקרוסופט ועד ה-NSA - צירוף מקרים?
- הראלי עוד לא נגמר? הדו"ח השורי של קרן ההון סיכון שמנהלת מעל 100 מיליארד ד' על מניות הטכנולוגיה
העלייה המחודשת משקפת את התגבות החששות מפני האינפלציה העקשנית. מדד אוקטובר הפתיע לרעה עם עליה של 0.4% מול צפי ל-0.3%. כל נגידי הבנק הרכזי שדיברו לאחר מכן התבטאו בצורה ניצית, כשהמשמעותי שבכולם הוא כריסטופר וולר שאמר כי יש לבחון העלאה של 0.5% בדצמבר אם נתוני האינפלציה יאכזבו שוב. הכלכלן מוחמד אל אריאן מציין שהשפעת עליית התשואות אינה נעצרת בגבולות ארצות הברית – היא משכה למעלה את עלויות החוב של שאר הכלכלות המתקדמות, וחיזקה את הדולר.
תשואות של יותר מ-5% הופכות את האפיק הסולידי לחלופה אטרקטיבית למניות ומפעילות לחץ נוסף על מניות הצמיחה. השילוב של עלויות מימון גבוהות, תשואה אלטרנטיבית משמעותית, ואי וודאות לגבי המדיניות המוניטרית מספק רוח גבית נוספת למעבר למניות דפנסיביות בעלות תזרימי מזומנים יציבים.
אל השחיקה התזרימית והלחץ בשוק החוב וסביבת המאקרו יש לצרף גם את הזירה הפוליטית והרגולטורית. ניצחון המפלגה הדמוקרטית בבחירות האמצע הגביר את אי הוודאות סביב עתיד הרגולציה הסביבתית, האפשרות לפתח מרכזי נתונים, ותעריפי החשמל עבור ענקיות הטכנולוגיה והאיץ את המימושים בסקטור. עומק ההתנגדות הציבורית לתשתיות המחשוב נחשפ בנתוני ג’י פי מורגן, לפיהם 50 מתוך 51 יוזמות ההצבעה שעמדו להכרעה בנוגע להקמת מרכזי נתוניים הוכרעו לטובת הגבלת הפיתוח ובלימת פרויקטים חדשים.
בעקבות הצפי להקשחה הרגולטורית, כלכלני מורגן סטנלי כבר עדכנו את מודלי התחזיות שלהם ודחו 20% מקיבולת מרכזי הנתונים שהייתה צפויה לעלות בשנת 2028 אל תוך 2029. כלומר ההכנסות העתידיות האלו מתרחקות עוד, בעוד עלויות המימון והציוד ממשיכות להכביד על התזרימים בהווה.
הכלכלה הישנה חוזרת
הצד השני של המטבע, או של הרוטציה, בולט לא פחות. וולמארט עלתה באוקטובר ב-18.3%, הום דיפו ב-16.3% ומאסטרקאר ב-16%. גם חברת התוכנה אקסנצ’ר זינקה בכ-40%, למרות שקודם לכן היא נחשבה לאחת הקורבנות של הבינה המלאכותית וצנחה בחדות. הרוטציה של חודש אוקטובר מתמחרת את השוק מחדש. המשקיעים לא מוכרים את כל המניות, אלא נמנעים, באופן קיצוני, מטכנולוגיה, וממקדים את תשומת הלב בסקטורים יציבים עם תזרימים חיוביים.
- ציון 99 ל-GTA VI: טייק-טו קופצת ביותר מ-7% לקראת ההשקה
- החזרי המכסים הקפיצו את הרווחים - אז למה טארגט מזנקת ולואו'ס יורדת?
ההסבר הנוח לכך הוא "בריחה לדפנסיביות" אך נראה שזה לא כל הסיפור. ישנו גם שינוי מהותי בקצב צמיחת הרווחים ושיפור בכוח התמחור של החברות המסורתיות. על פי נתוני פאקטסט לרבעון השלישי קצב צמיחת הרווחים המשוקלל של 493 החברות ב-SP500 (כלומר חוץ מ-7 המופלאות) זינק ל-32.6% ועקף את קצב הצמיחה של 7 ענקיות הטק שהסתכם ב-22.6% בלבד. מדובר בפעם הראשונה מאז הרבעון הרביעי של שנת 2022 שרווחי יתר חברות המדד גבוה מזה של ענקיות הטכנולוגיה. הנתון הזה ממחיש שהרוטציה לא נובעת רק מהחשש מתמחור יתר של מניות הטכנולוגיה אלא גם משיפור ממשי בתוצאות העיסקיות של חלקים נרחבים מהמשק האמריקאי.
המגמה נתמכת לעיתים בשינוי העדפות של הצרכן ולעיתים בשיפור בכוח התמחור. בסקירה של דויטשה בנק על וול מארט נכתב: “אנו רואים רוחות גב בתמחור, האצה בנתח השוק והתחזקות של המומנטום של וול מארט". לטענתו האינפלציה מחזקת את הצעת הערך של הרשת ומאיצה את צבירת נתח השוק של צרכנים המחפשים מחירים נמוכים.
מצד שני דוחות מאסטראקרד מראים שהעליה בנפח העסקאות הסתכמה ב-7% בעוד העליה בהכנסות הגיעה ל-14%. הפער בין קצב הגידול בהיקף העסקאות לבין קצב הגידול בהכנסות עשוי להעיד על שיפור בתמהיל הפעילות ועל תרומה גבוהה יותר של כל עסקה לרווחי החברה.
בשבועות האחרונים נראה שיש גם שיפור במצבו של הצרכן האמריקאי למרות האינפלציה הדביקה. מחירי הדלק ירדו מ-4.5 דולר לגלון ל-3.82, מה שמעניק תוספת הכנסה פנויה מיידית למשקי הבית, וזאת בנוסף לעליית שכר ריאלית (כלומר גבוהה יותר מהאינפלציה). כוח הקניה הזו מאפשר לקמעונאיות לגלגל את העלויות הנוספות של האינפלציה אל הצרכן.
נדבך נוסף בשינוי הוא מעבר ממי שמוכר תשתיות בינה מלאכותית, אל חברות מסורתיות שמטמיעות את הטכנולוגיה כדי לקצץ בעלויות תפעול ולהגדיל את הרווחיות, כמו במקרה של אקסנצ’ר ואינטואיט.
.האם הרוטציה חריפה מדי?
אז הרוטציה בהחלט מובנת והגיונית, ואולי אפילו בריאה. אבל כמו פעמים רבות בשוק ההון, תנועת המטוטלת לפעמים חריפה מדי. סקטור הצריכה הבסיסית, לדוגמה, רשם את החודש החזק ביותר בתולדותיו, ונראה שהוא מתומחר כעת בצורה מאד מתוחה. מניות הגנתיות נסחרות במכפילים גבוהים היסטורית, ומציעים מעט מאד פוטנציאל צמיחה עתידית. כשתשואות האג"ח מציעות לא פעם תשואה אלטרנטיבית גלומה גבוהה יותר. נראה שהפרמיה על הדפנסיביות מתחילה להיות יקרה מדי.
מנגד מניות הטכנולוגיה מגיעות כבר לתמחור שנראה לעיתים מגוחך. הכנסות הענן של גוגל, לדוגמה, יותר מהוכפלו והסתכמו ב-30.7 מיליארד דולר. אם קצב הצמיחה הנוכחי יישמר, או אפילו יהיה קרוב לרמה הנוכחית, תוך שנתיים שלוש עסקי הענן של גוגל עשויים להתקרב להיקף ההכנסות של עסקי החיפוש המסורתיים ואולי אף לעקוף אותם. ישנן גם חברות ששומרות על תזרים חיובי למרות הוצאות העתק. מיקרוסופט, לדוגמה, עדיין מדווחת על תזרים חופשי חיובי. היא אמנם ירדה פחות מהאחרות עקב כך, אבל היא גם כמעט לא עלתה.
גם בקרב חלק מהאנליסטים ובתי ההשקעות נשמעת הטענה שהירידות במניות הטכנלוגיה היו חדות מדי ביחס לתחזיות הרווחים. הטענה היא שהשוק מתמקד יותר מדי בסיכונים המידיים אך נותן משקל חסר לפוטנציאל החיובי. כך לדוגמה, במורגן סטנלי מאמינים שהירידות שאחרי בחירות האמצע נראות מוגזמות, ובגודלמן זאקס אומרים שהירידות הלכו רחוק מדי ובעצם השוק מתמחר צמיחת רווחים של קרוב לאפס בשנת 2028, תחזית פסימית מדי שלא משקפת את המציאות.
מה הלאה?
הימים הקרובים עמוסים למדי ויספקו למשקיעים כמה מהמבחנים החשובים להבנת כיוון השוק בחודשים קרובים.. אנבידיה מדווחת השבוע, בעיצומו של משבר ההנהגה, ותספק אינדיקציה נוספת לשוק לגבי עוצמת הביקוש לתשתיות הבינה המלאכותית. המשקיעים יעקבו גם אחר התחזיות, צבר ההזמנות והיכולת של החברה לשמר את קצב הצמיחה ואת מתח הרווחים הגבוה. במקביל, אנתרופיק צפויה להתחיל להיסחר לקראת סוף השבוע ותהווה מבחן נוסף לתיאבון השוק לנכסי בינה מלאכותית. אם הנתונים על ביקוש של פי 6 מדויקים ייתכן שנראה זינוק ראשוני לאחר ההנפקה (וקרוב לוודאי שמימוש חד לאחר מכן).
בסופו של דבר הרוטציה הנוכחית אינה בהכרח הכרעה נגד עתיד הבינה המלאכותית אלא שינוי בדרישות המשקיעים ומן תנועת מטוטלת אחרי העליות החדות שנרשמו בסקטור. אחרי תקופה שהשוק היה מוכן לתמחר כמעט בכל מחיר צמיחה עתידית, הוא חוזר לדרוש מזומנים, ומוצא עניין מחדש בחברות מסורתיות שמוכיחות שהן מסוגלות לספק צמיחה ותזרימי מזומנים, להינות מכוח תמחור ומשיפורים טכנולוגיים.
הרוטציה יכולה להימשך, אבל לאחר חודש וחצי חריגים בשוק ההון, גם מניות דפנסיביות אינן חסינות מתמחור יתר, וגם מניות צמיחה עלולות לספוג ירידות לא מוצדקות. ייתכן שדווקא בתקופה כזו סלקטיביות זהירה היא המפתח לניווט בזירה המורכבת של שווקי המניות.