מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ צילום: פוטו מרסלו
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ צילום: פוטו מרסלו

מס המינימום על תאגידי הענק כבר בתוקף, אבל בלי התקנות חלק מהכסף עלול לעבור לחו"ל

החוק שמבטיח מס של 15% לפחות על קבוצות רב-לאומיות עם מחזור של 750 מיליון אירו חל מתחילת 2026, והתקנות שנדרשות להכרה הבין-לאומית ממתינות לוועדת הכספים. באוצר מעריכים תוספת של כ-3.5 מיליארד שקל בשנה החל מ-2028, ובדרך נשחקות הטבות המס של חברות ההייטק הגדולות
מירב ארד |

משרד האוצר ורשות המסים מתכוונים לבקש מוועדת הכספים של הכנסת ה-26, מיד עם הקמתה, לאשר את תקנות מס החברות המזערי. התקנות הונחו על שולחן הוועדה עוד לפני פיזור הכנסת הקודמת, ונתקעו בגלל מחלוקת בין הקואליציה לאופוזיציה ובגלל הבחירות. החוק עצמו, חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, נכנס לתוקף בתחילת 2026, אבל ההכרה הבין-לאומית בו כמס "כשיר" תלויה בתקנות. בלי ההכרה הזאת, מדינות אחרות שבהן פועלות אותן קבוצות עשויות לגבות חלק מהמס במקום ישראל.

15% לפחות, גם כשההטבה נמוכה יותר

החוק מיישם בישראל את הנדבך השני בתוכנית של ה-OECD נגד הסטת רווחים למקלטי מס, שבה משתתפות 147 מדינות ותחומי שיפוט. הוא חל על ישויות ישראליות שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שהמחזור המאוחד שלה הגיע ל-750 מיליון אירו לפחות בשתיים מארבע השנים שקדמו לשנת המס. אם שיעור המס האפקטיבי על הפעילות בישראל, לפי כללי החישוב של ה-OECD, נמוך מ-15%, הקבוצה תשלם כאן מס משלים עד הרף. גופים ממשלתיים, ארגונים בין-לאומיים, מלכ"רים וקרנות פנסיה מוחרגים מהחוק.

ישראל אימצה בשלב זה את המנגנון המקומי בלבד, שמכונה QDMTT, ולא את הכללים שמאפשרים לגבות מס גם מחברות בנות בחו"ל. ההיגיון כלכלי: אם הפעילות בישראל ממוסה בפחות מ-15%, מדינת חברת האם, או מדינה אחרת שבה פועלת הקבוצה, רשאית לגבות את ההפרש לפי הכללים שלה. דברי ההסבר לחוק מציגים את הצעד כשמירה על הריבונות הפיסקלית, כך שהמס על רווחים שנוצרו בישראל ישולם בישראל.

מה זה אומר על הטבות ההייטק

כאן נמצא עיקר הכסף. מס החברות הרגיל בישראל עומד על 23%, אבל החוק לעידוד השקעות הון מעניק למפעל טכנולוגי מועדף שיעור של 12%, ו-7.5% באזור פיתוח א'. מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד, בקבוצה שהכנסותיה 10 מיליארד שקל ומעלה, משלם 6%. אצל קבוצה שעוברת את סף 750 מיליון האירו, הפער בין 6% או 7.5% לבין 15% עובר מעכשיו לקופת המדינה, ולכן חלק גדול מההטבה נשחק בחברות הגדולות. בחברות קטנות יותר, מתחת לסף, ההטבות נשארות כפי שהן. להרחבה: אנבידיה צפויה להכפיל את המס שהיא משלמת בישראל לכ-2.6 מיליארד דולר.

בתזכיר החוק העריכו באוצר תוספת של כ-3.5 מיליארד שקל בשנה להכנסות המדינה, החל מ-2028. המועד נובע מלוח הזמנים שבחוק: המס המשלים מחושב בדוח מיוחד ומשולם בתוך 15 חודשים מתום שנת המס, כך שהתשלום על 2026 צפוי להגיע לקופה עד סוף מרץ 2028. האומדן מבוסס על הערכת פעילות החברות ב-2026, והוא רגיש לתנודות בשווקים. הוא גם לא כולל את עלות התמריצים שהמדינה מעניקה כדי לשמור את מרכזי הפיתוח כאן, ובהם זיכוי על הוצאות מחקר ופיתוח שבתנאים מסוימים הופך למענק במזומן. להרחבה: מובילאיי קיבלה השנה 162 מיליון דולר בהטבות מהמדינה - יותר מכל המס ששילמה בשלוש שנים.

אירופה גובה, וארה"ב קיבלה מסלול משלה

באיחוד האירופי אומצה הדירקטיבה על מס המינימום בדצמבר 2022, ורוב המדינות החלו ליישם אותה ב-2024. ארה"ב בחרה בדרך אחרת. בינואר 2026 הסכימו חברות המסגרת של ה-OECD על הסדר "זה לצד זה", שפוטר קבוצות שחברת האם שלהן אמריקאית מהמנגנונים שמאפשרים למדינות אחרות לגבות מס על רווחים שהופקו מחוץ לשטחן. ההסדר משאיר בתוקף את המסים המקומיים המשלימים, כמו זה של ישראל, ולכן גם מרכזי הפיתוח של ענקיות אמריקאיות כאן צפויים להיות חייבים במס.

התקנות שנתקעו בוועדה כוללות בעיקר הקלות. אחת מהן היא נמל מבטחים זמני לשנים 2026 ו-2027, שמאפשר לקבוצה לקבוע שהמס המשלים שלה אפס אם עמדה במבחנים פשוטים יותר, למשל שיעור מס אפקטיבי מפושט של 17% לפחות. התחילה המוצעת שלהן חלה למפרע מינואר 2026, אבל כל חודש של עיכוב מקרב את החברות לדוחות השנתיים של 2026 בלי ודאות לגבי ההקלות. להרחבה: הטבות מס לסטארטאפ: מס חברות של 12% למפעל טכנולוגי.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה