
הגירעון המסחרי מתקרב לקצב של 50 מיליארד דולר בשנה, והוא מחזק את הדולר
יבוא הסחורות לישראל גדל מהר יותר מיצוא הסחורות, והגירעון בעשרת החודשים הראשונים של השנה כבר הגיע ל-131.8 מיליארד שקל, לעומת 111.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. במונחי דולר מדובר בכ-43.5 מיליארד דולר, לעומת 32 מיליארד דולר בתקופה המקבילה, והתרחבות הפער משקפת ביקוש גובר למטבע חוץ מצד היבואנים. ככל שהמשק קונה בחו"ל יותר ממה שהוא מוכר שם, גדל הצורך להמיר שקלים לדולרים, וההשפעה מורגשת גם בשוק המט"ח.
באוקטובר הגיע הגירעון ל-16 מיליארד שקל, לעומת 9.3 מיליארד שקל באוקטובר אשתקד, בחודש שבו היבוא התרחב בקצב גבוה מזה של היצוא.
הגירעון מגדיל את הביקוש לדולר
סחר החוץ בסחורות הוא אחד הערוצים המרכזיים שבהם משק פתוח מחליף מטבע. יבואן שמשלם לספק בחו"ל רוכש דולרים תמורת שקלים, ויצואן שמקבל תקבול במטבע חוץ מוכר דולרים ומזרים שקלים חזרה לשוק. כשהיבוא עולה על היצוא, צד הרכישה גדול יותר מצד המכירה, והביקוש לדולר גובר. במצב כזה השקל נוטה להיחלש והדולר להתחזק, גם אם כוחות אחרים פועלים בשוק במקביל. אפשר לעקוב אחרי השער בשער הדולר היציג.
המנגנון הזה פועל בהדרגה. גירעון שמתרחב חודש אחרי חודש מצטבר לביקוש מתמשך לדולרים, והוא הופך לכוח יציב יותר בשוק המט"ח מאשר עלייה חד פעמית ביבוא. שקל שכבר התחזק עשוי אף להעמיק את התהליך, כי הוא מוזיל את מחיר הסחורות המיובאות במונחי מטבע מקומי ומעודד רכישות נוספות מחו"ל. להרחבה: מה צפוי בשער הדולר? הרמז העבה של בנק ישראל.
כך התרחב הגירעון בשנים האחרונות
בשנה שעברה הסתכם הגירעון בסחר הסחורות בכ-38.8 מיליארד דולר. בעשרת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית כבר נרשם גירעון של כ-43.5 מיליארד דולר, כך שהקצב השנתי עלה. ב-12 החודשים האחרונים, בחישוב שלנו, הגיע הגירעון לקצב של כ-50 מיליארד דולר בשנה, והכוונה לקצב שנתי, להבדיל מסיכום של שנת לוח. ההתרחבות הזו הופכת את סחר הסחורות לגורם משמעותי יותר בהיחלשות השקל מול הדולר, ומציבה את מאזן הסחורות במרכז התמונה של שוק המט"ח המקומי.
מול הגירעון פועלים כוחות נגדיים
הנתונים האלה מתייחסים לסחר בסחורות, ויצוא השירותים נשאר מחוץ לחשבון. ישראל מייצאת בהיקף נרחב שירותי הייטק ותוכנה, ועודף בסחר השירותים מכניס דולרים למשק ופועל לחיזוק השקל. חברות טכנולוגיה שמקבלות הכנסות מחו"ל מוכרות מטבע חוץ בשוק המקומי, וכך מגדילות את היצע הדולרים מול הביקוש שיוצרים היבואנים.
גם השקעות זרות ישירות מגדילות את היצע המטבע הזר בשוק המקומי, ומקזזות חלק מההשפעה של גירעון הסחורות. משקיע זר שמזרים הון לישראל ממיר דולרים לשקלים, והמהלך הזה פועל באותו כיוון של עודף השירותים. ככל שגירעון הסחורות מתרחב, נדרש עודף גדול יותר בשירותים ובהשקעות כדי לאזן את הביקוש לדולר. להרחבה: הדולר נפל - וישראל מגלה את המחיר של שקל חזק מדי.