הגירעון התקציבי נוצר כאשר הוצאות הממשלה עולות על הכנסותיה ממסים ומקורות אחרים בשנת תקציב נתונה, והפער מכוסה באמצעות גיוס חוב. רמת הגירעון היא מדד מרכזי לאחריות הפיסקלית של הממשלה ומשפיעה על דירוג האשראי של המדינה ועל הריבית שהיא משלמת על חובה. גירעון מתון
בתקופות האטה נחשב לגיטימי כדי לתמוך במשק, אך גירעון מתמשך וגבוה מסכן את היציבות הכלכלית. בעמוד זה מסוקרים נתוני הגירעון החודשיים והשנתיים, יעדי הממשלה, הפער בין ההכנסות לתחזיות, השפעת הוצאות הביטחון והרווחה על התקציב והקשר בין רמת הגירעון לבין דירוג האשראי
של ישראל.
למרות מעבר לגירעון ברבעון הראשון של 2026, בדיסקונט מציינים כי הירידה הושפעה בעיקר מעלייה בהכנסות ההון של זרים בהשקעה ישירה בישראל, בעוד שמאזן הסחורות והשירותים נותר בעודף גבוה ויצוא שירותי ההייטק הגיע לרמת שיא לרבעון ראשון
גירעון העיר ניו יורק יורד מ-12 מיליארד דולר ל-7 מיליארד דולר לשנתיים הקרובות, בזכות עליית הכנסות ממסים על תגמולי ענק בסקטור הפיננסי, אך המס על הבונוסים של הבנקאים הם לא הכנסה קבועה לעיר וללא העלאות
מיסים, הבור עלול להתנפח שוב
הכנסות המדינה זינקו ב-18%, הגירעון צנח ל-4.5%, והתקציב מאושר עם יעד של פחות מ-4%. עופר קליין מהראל: "השנה תסתיים בגירעון של פחות מ-5% - נמוך מכל התחזיות"
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.7% מהתוצר, לעומת 4.8% בחודש הקודם; הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-16.7% מתחילת
השנה; גביית המסים הישירים עלתה ב-13% באוגוסט
השמדת איום הגרעין האיראני, הכרעה מול חמאס וחיזבאללה ויוקרה ביטחונית חסרת תקדים: הצעדים שמשנים את כללי המשחק. למרות המחיר הכלכלי של המלחמה, השווקים מגיבים באופטימיות – עם התחזקות השקל, ירידה בפרמיית הסיכון וזינוק בהשקעות. האם אנו ניצבים בפתחו של עידן
כלכלי חדש?