גירעון

נתוני חודש יוני מפתיעים לטובה באופן יחסי; אבל השאלה אם באוצר ישכילו לשמור על מסגרת תקציבית בהמשך

ועדת הכספים דנה בשימוש ב"סכום הנוסף" בתקציב המדינה; כ-2.95 מיליארד שקל אושרו למשרד הביטחון בעקבות מבצע "מרכבות גדעון"

השמדת איום הגרעין האיראני, הכרעה מול חמאס וחיזבאללה ויוקרה ביטחונית חסרת תקדים: הצעדים שמשנים את כללי המשחק. למרות המחיר הכלכלי של המלחמה, השווקים מגיבים באופטימיות – עם התחזקות השקל, ירידה בפרמיית הסיכון וזינוק בהשקעות. האם אנו ניצבים בפתחו של עידן כלכלי חדש?

בזמן שהמערכה הביטחונית מתארכת ומתרחבת התקציב מתנפח בהתאם: רק במהלך חודש יוני התבקשה תוספת של כ-4.6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון

ישראל הוציאה עד כה כ־7.5 מיליארד שקל על הלחימה מול איראן, בקצב ממוצע של 2.5 מיליארד שקל ליום; חצי מההוצאות פעילות התקפית מהאוויר והים החצי השני הגנה ותגבור מילואים; העלות הכוללת האמיתית צפויה להיות גבוהה בהרבה, אך הנזק העקיף עדיין לא ניתן למדידה

ההכנסות עלו הודות לזינוק מההכנסות ממכסים, אך הוצאות הריבית עדיין מכבידות על הגירעון בארה"ב

הגירעון בחודש מאי הציג ירידה קלה לעומת חודש אפריל בו עמד הגירעון על 5.1% מהתוצר; במקביל, הכנסות המדינה ממסים הסתכמו ב-41.6 מיליארד שקל, והוצאות משרדי הממשלה ממשיכות לעלות

איך מצליחה לייצר רשות המסים 60 מיליארד שקל של גביית מס נוספת בשלוש השנים הבאות - ולמה מול גבייה נכונה וחכמה, יש עיוות ואי צדק במיסוי הרווחים הכלואים

העלייה הצפויה בגירעון של ארה"ב צפויה להמשיך ללחוץ על שער הדולר, להשפיע על שוק האג"ח וגם על האמון של המשקיעים בשווקים האמריקאים - מה שמצריך את המשקיעים להתאים את תיק ההשקעות; בג'יי פי מורגן מציינים את הסיכונים ומצביעים על מספר דרכים לבנות תיק מותאם יותר למציאות החדשה

הפתעה לטובה - הכנסות המסים בעלייה; הבור הבא - תקציבי הרווחה והביטוח הלאומי בהמשך לעלייה דרמטית בהוצאות הביטחוניות