הממשלה מגדילה את תקרת הגירעון: מה המשמעות?

בתוך הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 מסתתר מהלך שקט אך דרמטי: הממשלה מבקשת לקבע מחדש את כללי המשחק הפיסקליים, ובמילים פשוטות - להרחיב את האפשרות שלה להוציא יותר, גם אם זה אומר להיכנס ליותר חוב.

לפי ההצעה החדשה, תקרת הגירעון - ההפרש בין הכנסות המדינה להוצאותיה – תעמוד השנה על 3.9% מהתוצר. מדובר בפער משמעותי מהתקרה החוקית הנוכחית של 1.5%. הממשלה לא מסתפקת בהתאמות נקודתיות, אלא מבקשת לקבוע מסלול ירידה הדרגתי: 3.4% בשנת 2027, 2.9% ב‑2028, 2.4% ב‑2029, ורק ב‑2030 חזרה לרמה של 1.5%.

למה בעצם צריך להגדיל את הגירעון?

ההסבר הרשמי: ההוצאות הביטחוניות והחברתיות זינקו בגלל המציאות שאחרי המלחמה. תקציב המדינה לשנת 2026 עומד על כ-660 מיליארד שקל, לעומת 650 מיליארד שקל בשנת 2025 – גידול צנוע למראית עין, אך כזה שמסתיר בתוכו שינוי פנימי משמעותי: קיצוץ חד של 27 מיליארד שקל בתקציב הביטחון לעומת 2025, אבל במקביל הגדלה מסיבית של תקציבי משרדים אזרחיים – בראשם החינוך, הבריאות והרווחה.

רק שלושת המשרדים הללו קיבלו תוספת של יותר מ־13 מיליארד שקל יחד, אבל זוהי רק חלק מהתמונה. כשמוסיפים גם את תשלומי הריבית הגבוהים (שעלו השנה בכ־6.7 מיליארד שקל) ואת תוספות התקציב הפוליטיות למשרדים כמו ביטחון פנים, משרד ראש הממשלה והחוץ - רואים שהממשלה לא באמת הידקה את החגורה. היא פשוט הזיזה את הכסף ממקום למקום, ובדרך נדרשה לאוויר נוסף - בדמות הרחבת הגירעון.

• 30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח
• "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבטחות מול מציאות - הפער בין הנומרטור לתקציב

מה שמעלה גבה בקרב כלכלנים הוא הפער בין התחזיות שפורסמו רק לאחרונה לבין תוואי הגירעון החדש. מסמך הנומרטור שפורסם עם אישור התקציב צפה גירעון של 2.6% ב‑2027 ושל 2.7% ב‑2028. כעת, הממשלה מבקשת לקבע גירעון גבוה יותר באותן שנים.

המשמעות היא שההוצאות בפועל במהלך הכנת התקציב היו גבוהות בהרבה מהמתוכנן, ושכנראה המערכת הפוליטית לא הצליחה לבלום דרישות רבות מהשרים והשותפים הקואליציוניים. התקציב אומנם מנסה לשדר אחריות עם תוואי יורד, אבל הקיבעון של גירעון גבוה עד 2029 מעיד על הבנה: החזרה לכללי המשמעת הפיסקלית תתאפשר רק בעוד חמש שנים – אולי אחרי ממשלה אחרת.

5 דברים שחשוב לדעת על גירעון ממשלתי

מה זה בכלל גירעון תקציבי?
גירעון הוא מצב שבו הוצאות הממשלה גבוהות מהכנסותיה. בישראל, הכנסות הממשלה מגיעות בעיקר ממסים (מס הכנסה, מע"מ, מס חברות וכו'), והוצאות כוללות תשלומים לשירותים ציבוריים, ביטחון, חינוך, בריאות, רווחה ועוד. כשההוצאות עולות על ההכנסות – הממשלה נאלצת ללוות כסף.

• שיעור האבטלה נותר נמוך גם בדצמבר; איך מודדים אבטלה ומה זה אבטלה חיכוכית?
• פרוטקשן בצפון: מאפייה ותיקה בסכנין נסגרה אחרי שוד וירי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד המחירים בדצמבר על האפס; מחירי הדירות עלו ב-0.7%

מהי תקרת גירעון?
זו ההגבלה שהממשלה קובעת לעצמה (או שנקבעת בחוק) על הגירעון שהיא רשאית לייצר מדי שנה. המטרה היא למנוע מהמדינה לצבור חוב בלתי נשלט. תקרת הגירעון נמדדת באחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי – המדד שמסכם את כל הפעילות הכלכלית במדינה.

מה ההבדל בין תקציב ל”נומרטור”?
תקציב הוא ההוצאה והתוכנית של הממשלה לשנה הקרובה או שנתיים קדימה. הנומרטור הוא מנגנון ארוך טווח (עד 5 שנים קדימה), שנועד לוודא שהממשלה לא מבטיחה הוצאות עתידיות שהיא לא תוכל לעמוד בהן. לכן, פערים בין התקציב והנומרטור מעידים לרוב על חוסר עקביות או לחצים פוליטיים כבדים.

למה הגירעון צריך לרדת בטווח הארוך?
גירעון גבוה לאורך זמן מגדיל את חוב המדינה, וכך גם את תשלומי הריבית שהיא משלמת מדי שנה. זה מצמצם את הכסף הזמין לשירותים ציבוריים ומגדיל את הסיכון למשבר חוב. לכן חשוב שבטווח הארוך - מדינה תשאף לצמצם גירעון.