המעון של מסדר סנט וינסנט דה-פול, עין כרם (צילום: המועצה לשימור אתרי מורשת)
המעון של מסדר סנט וינסנט דה-פול, עין כרם (צילום: המועצה לשימור אתרי מורשת)

מאבק נדל"ני-דתי-דיפלומטי על אדמת מנזר בשכונת עין כרם

מנזר סנט וינסנט דה-פול, המפעיל מעון לילדים בעלי מוגבלויות קשות, עתר לבג"ץ נגד החלטת סמוטריץ ליטול 73 מבין 100 הדונמים שלו. טוען לפגיעה בזכויות יסוד של הילדים ולהפרת התחייבויותיה של ישראל כלפי הוותיקן

איתמר לוין |

מסדר אחיות הצדקה סנט וינסנט דה-פול, המפעיל מעון לילדים חוסים בעלי מוגבלויות קשות בשכונת עין כרם בירושלים, מבקש מבג"ץ לבטל את החלטת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, לרכוש לצורכי ציבור 73 מתוך 100 הדונמים של שטחו. המסדר טוען, כי ההודעה מספטמבר 2024 מבוססת על הודעת הפקעה משנת 1955, אשר מעולם לא מומשה ואף נשתכחה מליבן של הרשויות, ומזהיר מפני פגיעה ביחסיה של ישראל עם צרפת והוותיקן בשל המהלך.

על פי המועצה לשימור אתרי מורשת, "המנזר נבנה בשנת 1868 עבור מסדר האבות הלבנים הצרפתי הקתולי. בשנת 1964 נוסד במקום מעון סנט וינסנט, השייך לארגון הקתולי העולמי Daughters of Charity שנוסד לאחר המהפכה הצרפתית. המעון נועד לטפל בילדים הסובלים מנכויות פיזיות ומנטליות קשות, וכולל בית ספר ומעון לחינוך מיוחד. הנזירות, בסיוע מתנדבים מחוץ לארץ, מקיימות כאן מוסד של חסד, המטפל במסירות רבה בילדים בני שלוש הדתות שנולדו עם מגבלות קשות ביותר. הנזירה מרגריט ברנס הוכרה כיקירת העיר ירושלים בזכות פעילותה הברוכה במקום".

ההפקעה משנת 1955 נשכחה

בעתירה נאמר, כי המסדר מפעיל במקום "מזה עשרות בשנים מעון לילדים חוסים, בו נעשית מלאכת קודש בטיפול בילדים ובני נוער (בני כל הדתות) בדרגות הנכות הקשות ביותר, פעילות אשר זכתה וזוכה להכרה ולהערכה רבה מצד כל הרשויות הנוגעות לעניין". לדברי המסדר, בידיו מסמכים בני למעלה מ-100 שנה המוכיחים שהוא בעלי הקרקע, המדינה מעולם לא תפסה חזקה בשטחיו ובשנת 2011 אף אישרה לו רשות מקרקעי ישראל לקדם את תכנונם והצהירה שאינה הבעלים שלהם. 

לטענת המסדר, "במשך השנים ניהל המסדר הליכי הסדר זכויות במקרקעין, במסגרתם קיבל אישור עקרוני לזכויותיו מכלל הרשויות הרלוונטיות". במסגרת זו "גובשה הסכמה עקרונית, כנגד ויתור (לפנים משורת הדין) על דונמים ספורים ממקרקעי המסדר, יירשמו אלה על שמו של המסדר, בהעדר טענה מצד הרשויות לזכות במקרקעין". בשנת 2019 אף אמרה נציגת רמ"י לאם המנזר הראשית, כי הסכמת המנזר לוויתור זה מאפשר לברך על המוגמר; איש לא העלה את הודעת ההפקעה משנת 1955, נטען בעתירה.

רק ביוני 2020 אמרו נציגי רמ"י, כי נודע להם על ההפקעה, לאחר שהמנזר הרוסי השכן הגיש תביעה לפיצויים עליה, וכי בכוונת המדינה לממש את ההפקעה. בשנת 2022 פנה המסדר בנושא לשר האוצר דאז, אביגדור ליברמן. רמ"י דחתה את טענותיו בשנת 2024 ובספטמבר 2024 חתם סמוטריץ על הודעת ההקניה למדינה. משרד המשפטים סירב אשתקד להתערב, בנימוק שיש לברר את המחלוקת בבית המשפט המחוזי.

הוותיקן וצרפת מחו על הצעד

המסדר טוען, כי מדובר לא רק בפגיעה בזכויות הקניין שלו, אלא גם בזכויות החוקתיות של החוסים לחיים בכבוד, לבריאות ולסביבה ראויה. "גולת הכותרת אשר בגינה המעון מהווה פנינה ייחודית, הינה העובדה כי המעון מצוי בלב מקרקעי המסדר אשר מהווים שטח ירוק יפה עיניים. כך שאותם חוסים אשר לא שפר עליהם גורלם זוכים למעט עדנה ונחמה בשהות בסביבת טבע מוריק,עדנה ונחמה אותה מבקשת ההפקעה לגדוע באבחה.  

"יוטעם, הטבע בשטחים המופקעים מהווה חלק מהותי בפעילות המעון לחוסים. נוסף לנוף הנשקף ממנו נהנים כלל השוהים במעון, הרי אותם חוסים בכשרות מתאימה זוכים לרוב לשהות בטבע ולהביא מזור מעט לסבלם. כך גם נזירות המסדר פוקדות המקום לרוב לתפילה ולמדיטציה". ההפקעה אינה מבוססת על צורך ציבורי ברור ועל תוכנית שתבהיר את השימוש המתוכנן בקרקע, אלא רק על אמירה כללית בדבר "הרחבת העיר ירושלים". לטענת המסדר, היא "תגרום להרס סביבתם הטבעית של החוסים, תחשוף אותם לרעש, זיהום וסביבה אורבנית זרה, ותפגע קשות באיכות חייהם ובבריאותם הנפשית". 

קיראו עוד ב"משפט"

עוד מציין המסדר, כי שגריר הוותיקן וקונסול צרפת בירושלים מחו על ההפקעה, שלדבריו מהווה הפרה בוטה של ההתחייבויות הישראליות (בהסכם עם הוותיקן מ-1993) לכבד את הסטטוס קוו באתרים הקדושים לנצרות ולהגן על האופי שלהם. הוא מתריע, כי הקהילה הבינלאומית רואה בהפקעה "פגיעה חמורה בזכויות מוסדות דתיים וביחסים הדיפלומטיים של מדינת ישראל". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד פלג אלימלך, טלי ענבר-גולן ודוד בוטסזן.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה