שירות התעסוקה: באפריל ירד מספר דורשי העבודה בכ-22%
לפי הדוח, יש בישראל כ-308 אלף דורשי עבודה כאשר 60% מתוכם הם נשים, הערים שחזרו בהן הכי מהר לשגרה: רעננה, רמת השרון והוד השרון, בעוד מספר דורשי העבודה אלעד, קריית גת ואום אל פאחם נותר גבוה
הירידה במספר דורשי העבודה באפריל הגיעה אחרי החזרה ההדרגתית של המשק לפעילות עם כניסת הפסקת האש לתוקף באמצע החודש. הנתונים מצביעים על ירידה גם בקרב מקבלי דמי אבטלה וגם בקרב תובעי הבטחת הכנסה, אבל הירידה בקרב תובעי האבטלה הייתה חדה הרבה יותר.
במקביל, מספר תובעי הבטחת ההכנסה ירד לרמה של כ- 38.7 אלף איש. זאת ירידה שמתכתבת גם עם המגמה של השנים האחרונות, אם כי הקבוצה הזאת הושפעה פחות מהטלטלה התעסוקתית שנרשמה במהלך הלחימה. במילים אחרות, בעוד שמובטלים רבים חזרו יחסית מהר למקומות העבודה עם פתיחת המשק, אוכלוסיית הבטחת ההכנסה מאופיינת בדרך כלל בקושי עמוק ומתמשך יותר להשתלב בתעסוקה.
הצעירים חזרו מהר יותר לשוק העבודה
פילוח דורשי העבודה לפי גיל מצביע על פערים ברורים בין הקבוצות. בקרב צעירים עד גיל 34 נרשמה ירידה של כ 28% במספר דורשי העבודה. לעומת זאת, בקבוצת הגיל 35 עד 54 נרשמה ירידה של כ 20%, ואילו בקרב בני 55 ומעלה הירידה הסתכמה בכ 17.5%.
כתוצאה מכך, שיעור הצעירים מתוך כלל דורשי העבודה ירד ל 34.4%, ירידה של 2.6 נקודות אחוז. מנגד, חלקם של בני קבוצת הביניים עלה ל 42%, וחלקם של המבוגרים עלה ל 23.6%.
- שירות התעסוקה: 23 אלף דורשי עבודה בירושלים ב-2026
- מתווה החל"ת מניע גל רישומים: 50 אלף אזרחים נרשמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדינמיקה הזאת חוזרת גם ממשברים קודמים, לרבות סגרי הקורונה ומבצעי הלחימה בשנים האחרונות. צעירים עובדים בשיעור גבוה יותר בענפים שמבוססים על התקהלות, שירות פיזי ועבודת שטח, כלומר תחומים שנפגעו בצורה משמעותית מהגבלות פיקוד העורף. בנוסף, מדובר גם בקבוצה שבה יש שיעור גבוה יחסית של הורים לילדים עד גיל 18, כאשר סגירת מסגרות החינוך במהלך הלחימה פגעה ישירות ביכולת שלהם לעבוד.
לכן, עם החזרה לשגרה והסרת חלק מהמגבלות, נראה שהחזרה של צעירים למעגל העבודה הייתה מהירה יותר לעומת קבוצות הגיל האחרות.
- ממפעל פולקסווגן לכיפת ברזל: המהלך שחושף את התוכנית הגדולה של רפאל באירופה
- מדד המחירים באפריל עלה ב-1.2% מחירי הדירות עלו ב-0.3%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי הבנק ש"עבדו" על הציבור עכשיו דורשים מהציבור אמפתיה
נשים עדיין נפגעות יותר מגברים
אחת התופעות הבולטות בנתונים היא המשך השיעור הגבוה של נשים בקרב דורשי העבודה. למרות סיום הלחימה והחזרה היחסית לשגרה, שיעור הנשים דווקא עלה באפריל ב 1.3 נקודות אחוז והגיע ל 59.6%. לשם השוואה, באפריל אשתקד עמד שיעורן על 52.8%.
ההערכה היא שהעיכוב בירידה בשיעור הנשים קשור בין היתר לחופשת הפסח. אם כי, על בסיס הדפוסים שנרשמו אחרי מבצעים קודמים, סביר שבחודשים הקרובים תירשם ירידה מסוימת בשיעור הנשים בקרב דורשי העבודה, ככל שהשקט הביטחוני יישמר ולא תחודש הלחימה.
הנתונים האלו ממחישים שוב שנשים משלמות מחיר תעסוקתי גבוה יותר בתקופות חירום. זה בולט במיוחד כאשר מסגרות חינוך אינן פועלות באופן מלא, ובמקביל ענפי שירותים וחינוך נפגעים בצורה רחבה יותר.
עדיין יש יותר דורשי עבודה בעריום חרדיות, ערביות ופריפריאליות
מספר דורשי העבודה ירד באפריל בכל הערים שנבדקו, עם ירידה ממוצעת של כ-23%. אבל גם כאן הפערים בין הערים היו גדולים.
ברהט ובאום אל פחם נרשמו ירידות מתונות יחסית של 10.9% ו 13.7% בהתאמה. מדובר בערים שבהן שיעור דורשי העבודה גבוה יחסית גם בשגרה, ולכן ההשפעה הישירה של הלחימה הייתה פחות חדה. מנגד, בביתר עילית נרשמה ירידה חדה במספר דורשי העבודה, של 39.2%, בעוד באילת 35.5%, ברחובות 32.9% ובאשדוד 29.6%.
למרות השיפור הכללי, הערים עם שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר נותרו ערים חרדיות, ערביות, מעורבות ופריפריאליות. מודיעין עילית הובילה עם שיעור של 9.8%, אחריה אלעד עם 8.8% וקריית גת עם 8.5%. רהט ואום אל פחם, שבדרך כלל נמצאות בראש הרשימה בשנים האחרונות, רשמו הפעם שיעורים נמוכים יותר של 7.9% ו 8.1% בהתאמה.
בצד השני של הרשימה נמצאות גם הפעם הערים החזקות יותר. רעננה רשמה שיעור דורשי עבודה של 3.7%, בעוד רמת השרון והוד השרון עמדו על 3.9%. מדובר בפערים שממחישים כי גם בתקופות חירום וגם ביציאה מהן, מבנה שוק העבודה המקומי והחוסן הכלכלי של האוכלוסייה ממשיכים להשפיע בצורה ברורה על רמות התעסוקה.
הענפים שנפגעו יותר: גינון, חינוך וספורט
בדיקה לפי משלחי יד מצביעה על שונות גדולה מאוד בין התחומים השונים. הענפים שרשמו את העליות החדות ביותר במספר דורשי העבודה בין פברואר לאפריל היו כאלה שתלויים בנוכחות פיזית, פעילות חוץ, התקהלות ותפעול שוטף.
כך למשל, מספר דורשי העבודה בקרב גננים ומגדלי גידולים זינק בכ 416%. בקרב מטפלים בילדים וסייעים למורים נרשמה עלייה של כ 330%, ואצל עובדי ספורט וכושר העלייה עמדה על כ 285%.
לעומת זאת, במקצועות שבהם קיימת אפשרות לעבודה מרחוק, העלייה הייתה מתונה הרבה יותר. בתחום מסדי הנתונים והרשתות נרשמה עלייה של כ 14%, ואילו בקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים העלייה הסתכמה בכ 12% בלבד.
עם זאת, גם בענפי ההייטק נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה. כלומר, נראה שהחולשה היחסית בענף במהלך השנה האחרונה עדיין מורגשת, אבל הפגיעה הישירה מהגבלות פיקוד העורף הייתה נמוכה יותר לעומת ענפים שמחייבים פעילות פיזית מלאה.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש: "נתוני אפריל משקפים שוק עבודה שנמצא בתהליך התאוששות, שצפוי להימשך בחודשים הקרובים- בעיקר עם חזרתם לעבודה של העובדים שיצאו לחל"ת. אך עדיין לא חזרנו להיקפים שהיו לפני המערכה האחרונה."
