מדד המחירים באפריל עלה ב-1.2% מחירי הדירות עלו ב-0.3%

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל עלה ב-1.2% בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.9%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: פירות טריים שעלו ב-7.8%, תחבורה שעלה ב-4.9%, תרבות ובידור שעלה ב-3.4%, הלבשה והנעלה שעלה ב-2.4% ותחזוקת הדירה שעלה ב-0.5%.  ירידות מחירים נרשמו בסעיף בריאות שירד ב-0.1%.

שכר דירה לפי קבוצות שוכרים -  בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של 2.6% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 3.6%. 

מחירי הדירות עלו ב-0.3% בחודש - אבל בתל אביב הזינוק הוא 1.2%

מהשוואת העסקאות שבוצעו בפברואר-מרץ 2026 לעומת ינואר-פברואר 2026 עלו מחירי הדירות ברמה הארצית ב-0.3%. ברמת המחוזות, תל אביב היא שמובילה את העלייה החודשית עם זינוק של 1.2% - הגבוה מבין כל המחוזות. ירושלים רשמה עלייה של 0.4%, חיפה עלתה ב-0.1%, ואילו מחוז המרכז ירד ב-0.2%, מחוז הצפון ירד ב-0.1%, ומחוז הדרום נותר ללא שינוי.

העלייה בתל אביב די תמוהה. המלאי בעיר זינק ל-10.5 אלף דירות כשבמקביל יש צמצום ברכישת דירות. בפועל, מדובר על מלאי שיספיק לכ-3 שנים. גםן אם קצב המכירות ייגבר דרמטית, מדובר על מלאי משמעותי שנובע בעיקר מפרויקטים של התחדשות עירונית. בשטח מדברים על ירידת מחירים, בלמ"ס קובעים שיש עלייה, גם בגלל שהם לא מחשבים את ההנחות המימוניות וההטבות על מחירי הדירות.   

בחינה שנתית: ירושלים מנצחת, תל אביב מפסידה

כשמרחיבים את הראייה לתקופה שנתית - פברואר-מרץ 2026 לעומת פברואר-מרץ 2025 - הסיפור מתהפך. ברמה הארצית נרשמה ירידה של 1.2%. זו אחת מתקופות הירידה השנתית הבודדות שתיעד הלמ"ס בעשור האחרון, לאחר ירידה שנרשמה בשנת 2018 (שנמשכה שלושה רבעונים) וירידה נוספת שנרשמה במחצית השנייה של 2023.

הפערים בין המחוזות בולטים במיוחד בחתך השנתי: ירושלים הובילה עם עלייה של 4.2%, מחוז הצפון עלה ב-1.6%, וחיפה ב-0.7%. לעומת זאת, מחוז תל אביב רשם ירידה של 3.5% ומחוז המרכז ירד ב-2.9%. במחוז הדרום לא חל כל שינוי.

דירות חדשות: התמיכה הממשלתית מסתירה את הירידה האמיתית

נתוני הדירות החדשות חושפים תופעה שראויה לתשומת לב: ברמה הכלל-ארצית, מחירי הדירות החדשות עלו בחודש האחרון ב-0.4% - מעט יותר מהמדד הכללי. אולם כשמסננים את העסקאות שבוצעו במסגרת תמיכה ממשלתית, מתקבלת תמונה שונה לחלוטין: מחירי הדירות החדשות בשוק החופשי ירדו ב-0.3%.

שיעור העסקאות בסבסוד ממשלתי עלה מ-27.3% בתקופה הקודמת ל-28.6% בתקופה הנוכחית - כלומר, כמעט שלושה מכל עשרה רוכשי דירה חדשה נסמכים על סיוע ממשלתי. בחינה שנתית מחמירה את הנתון: מחירי הדירות החדשות ירדו ב-3.8% לעומת פברואר-מרץ 2025.

• מדד אפריל צפוי לזנק 1.1-1.3% ולסבך את הנגיד
• מדד המחירים במרץ עלה ב-0.4%; מדד מחירי הדירות ירד

בחמש השנים האחרונות (ביחס לפברואר-מרץ 2021), מחירי הדירות החדשות עלו ב-34.4%, לעומת עלייה של 35.8% במחיר כלל הדירות.

המחיר הממוצע יורד - כפר סבא ותל אביב מובילות בעליות

ברבעון הראשון של 2026 עמד המחיר הממוצע הכלל-ארצי על 2.33 מיליון שקל, ירידה של 1.6% לעומת הרבעון הקודם (2.37 מיליון שקל), וירידה של 0.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד (2.35 מיליון שקל). הניתוח מתבסס על עסקאות בשוק החופשי בלבד, ללא עסקאות בסבסוד ממשלתי.

מחוז תל אביב נותר יקר ביותר עם מחיר ממוצע של 3.41 מיליון שקל, ואילו מחוז הצפון הוא הזול ביותר ב-1.51 מיליון שקל.

ברמת הערים, הבדלי המחיר הם עצומים: תל אביב מובילה ב-4.59 מיליון שקל, ואחריה הרצליה ב-3.85 מיליון שקל, ירושלים ב-3.1 מיליון שקל ורמת גן ב-3.03 מיליון שקל. בתחתית הרשימה: באר שבע ב-1.24 מיליון שקל, אשקלון ב-1.64 מיליון שקל וחיפה ב-1.81 מיליון שקל.

השינויים השנתיים במחיר הממוצע לפי ערים מפתיעים: כפר סבא הובילה ב-11.3%, ואחריה תל אביב ב-10.3%, נתניה ב-8.2% וחיפה ב-6.9%. לעומת זאת, ירידות בולטות נרשמו באשקלון (3.2%-), הרצליה (2.9%-) ובת ים (2.5%-). חשוב להדגיש: מחיר ממוצע אינו מנוכה איכות - הוא מושפע ממיקס העסקאות ואינו שקול למדד המחירים.

• החות'ים סוגרים את הים האדום לספינות ישראליות: “ייחשבו מטרות צבאיות”
• ישראל עוברת לפעילות מצומצמת: אחרי תקיפה באיראן, זוהו שיגורים; אין לימודים בכל הארץ