
הלבנת הון וקשרים למאפיה: רבולוט תחת פיקוח שיפוטי רגע לפני הכניסה לישראל
בית משפט במילאנו הורה להעמיד את פעילות ענקית הפינטק באיטליה תחת פיקוח למשך שנה, לאחר שנמצאו ליקויים חמורים במנגנוני מניעת הלבנת הון; הרשויות מצביעות על תנועות כספים בהיקף של 76.5 מיליון אירו ועל קשרים עם גורמים המעורבים בפשיעה מאורגנת
שישה ימים בלבד לאחר שבנק ישראל העניק לענקית הפינטק הבריטית רבולוט רישיון מותנה להקמת בנק בישראל, מגיעה מאיטליה התפתחות שמעמידה את מערך ניהול הסיכונים של הקבוצה תחת סימן שאלה. בית משפט במילאנו הורה היום להעמיד את פעילותה האיטלקית של רבולוט תחת פיקוח שיפוטי למשך שנה, בעקבות ממצאים על ליקויים חמורים במנגנוני מניעת הלבנת הון, שאפשרו לכאורה לעבריינים ולגורמים הקשורים לפשיעה מאורגנת להעביר ולהסתיר כספים באמצעות חשבונות בבנק.
לפי הודעת התביעה במילאנו, שהתפרסמה בסוכנות הידיעות האיטלקית ANSA, הליקויים במערך הבקרה של רבולוט אפשרו ביצוע פעולות להעברה ולהסתרת כספים בהיקף כולל של כ-76.5 מיליון אירו. בחלק מהמקרים מדובר באנשים שנחקרו או הורשעו בעבירות הלבנת הון, הונאה ועבירות הקשורות לארגוני מאפיה. הרשויות האיטלקיות טוענות כי הפעלה תקינה של מערכות הבקרה הייתה עשויה לזהות ולעצור חלק מהפעילות.
לפי רויטרס, שעיינה בהחלטת בית המשפט המשתרעת על פני 39 עמודים, הליקויים אפשרו ל-24 אנשים שנחקרו או הורשעו בעבירות שונות לבצע תנועות כספיות בהיקף של 41.9 מיליון אירו בין השנים 2021 ל-2026. מדובר בקבוצת חשבונות שנבחנה במסגרת החקירה, בעוד הסכום הגבוה יותר, 76.5 מיליון אירו, מתייחס למכלול הפעולות שתיארה התביעה.
חשוב להדגיש כי רבולוט עצמה אינה נתונה לחקירה פלילית, ולא נטען שהחברה השתתפה ביודעין בעבירות. ההליך מתמקד בכשלים לכאורה במערכות הבקרה ובאופן שבו אפשרו את הפעילות החשודה. למרות זאת, ההחלטה חריגה עבור מוסד פיננסי בינלאומי שמבסס את פעילותו על אמון הלקוחות והרגולטורים, ובמיוחד עבור חברה שנמצאת בעיצומה של התרחבות בנקאית למדינות נוספות, ובהן ישראל.
265 דיווחים מבנקים אחרים - ואפילו לא אחד מרבולוט
אחד הממצאים הבולטים בהחלטת בית המשפט נוגע לדיווחים על פעולות פיננסיות חשודות. לפי המסמכים שנבדקו ברויטרס, בנקים אחרים הגישו לרשויות הפיקוח באיטליה 265 דיווחים על פעולות חשודות הקשורות לאותם 24 אנשים, בעוד רבולוט לא הגישה אפילו דיווח אחד בעניינם לאורך התקופה שנבדקה.
הפער הזה עומד במרכז הביקורת של הרשויות. בנקים מחויבים להפעיל מערכות לזיהוי לקוחות, לעקוב אחר תנועות חריגות ולדווח על פעולות שעשויות להצביע על הלבנת הון או פעילות פלילית. כאשר לקוח מעביר כספים בהיקפים חריגים, או כשמתגלים קשרים לגורמים בסיכון גבוה, המערכת אמורה לבחון את הפעילות ולהתריע.
במקרה של רבולוט, התביעה טוענת כי הכשלים לא היו מוגבלים לאירוע נקודתי. לטענתה, מדובר בליקויים שנמשכו לאורך שנים ואפשרו לגורמים המעורבים בפשיעה לנצל את התשתית הבנקאית לצורך העברת כספים והסתרתם.
החקירה החלה בעקבות בדיקות שביצעה המשטרה הפיננסית באיטליה, בין היתר בפעילות הקשורה לשירותי נכסים דיגיטליים של קבוצת רבולוט. בבדיקה שהושלמה בדצמבר 2024 טענו החוקרים ליותר ממיליון הפרות של כללי זיהוי לקוחות ושמירת מידע, וכן לכ-60 מקרים שבהם לא דווח על פעולות חשודות. ממצאים אלה נוגעים לפעילות שירותי הקריפטו בקבוצה, ואין משמעותם שמיליון עבירות הלבנת הון בוצעו בבנק עצמו.
הממצאים הועברו גם למשרד הכלכלה האיטלקי, שמוסמך להטיל סנקציות מנהליות. לפי רויטרס, טרם נפתח הליך להטלת סנקציות, בין היתר משום שלרבולוט ניתנה אפשרות להגיש את השגותיה עד 2027.
- התוצר צמח ב-8% ברבעון השלישי, ובניכוי ייצור בחו"ל הקצב יורד ל-4%
- האם הריבית תרד בשבוע הבא? סקר גולשים
בית המשפט מינה שני מנהלים שיפוטיים שיפקחו על תיקון הליקויים. במסגרת ההחלטה נדרשת רבולוט ליישם תוכנית תיקון הכוללת 15 צעדים, למנות בתוך חמישה ימים גורם קשר ייעודי ולהגיש בתוך 60 יום תוכנית פעולה לטיפול בכשלים. המנהלים השיפוטיים נדרשים להגיש דוח ראשוני בתוך 30 יום והערכה מקיפה של מנגנוני מניעת הלבנת ההון בתוך 90 יום.
הפיקוח השיפוטי אינו מהווה השתלטות של המדינה על הבנק, והמנהלים שמינה בית המשפט אמורים לעבוד לצד הנהלת החברה ולהתמקד במערכי הבקרה. הוא חל בפועל רק על הפעילות באיטליה, אף שהצו מופנה מבחינה משפטית לחברה הבנקאית הליטאית Revolut Bank UAB, שבאמצעותה פועלת רבולוט במדינה.
רבולוט מסרה בתגובה כי היא מכירה בהחלטת בית המשפט ותשתף פעולה באופן מלא עם הרשויות באיטליה. עוד הבהירה כי השירותים הבנקאיים ללקוחות פרטיים ועסקיים במדינה ממשיכים לפעול כסדרם, ללא הפרעה.
בנק ישראל העניק רישיון רק בשבוע שעבר - האם ההחלטה תשפיע על הכניסה לארץ?
ההתפתחות באיטליה מעניינת במיוחד מנקודת מבט ישראלית. רק ב-10 בנובמבר הודיעו נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, והמפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, על הענקת רישיון מותנה להקמת "בנק רבולוט ישראל (בהקמה)", לצד היתר שליטה לבעל השליטה בקבוצה, ניקולאי סטורונסקי.
מדובר במהלך שבנק ישראל פועל לקדם כבר כמה שנים, מתוך מטרה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. רבולוט נחשבת לאחת מחברות הפינטק הגדולות בעולם, עם יותר מ-80 מיליון לקוחות פרטיים, ונכנסה לשוקי בנקאות באירופה באמצעות מודל דיגיטלי המבוסס על חשבונות, תשלומים, המרות מטבע, אשראי והשקעות.
- מס המינימום על תאגידי הענק כבר בתוקף, אבל בלי התקנות חלק מהכסף עלול לעבור לחו"ל
- רמי לוי בדרך לבנק משלו? האישור להיכנס לשוק האשראי התקבל
בעת הענקת הרישיון הציג בנק ישראל את כניסת החברה כצעד משמעותי לפתיחת השוק לתחרות. הנגיד אמיר ירון אף סיפר כי כבר בסוף 2022 נפגש עם מנהלי רבולוט בלונדון כדי לשכנע אותם לפעול בישראל, והגדיר את קבלת הרישיון כסגירת מעגל.
אלא שהרישיון שניתן לחברה עדיין אינו רישיון המאפשר פעילות בנקאית מלאה ללא מגבלות. מדובר ברישיון מותנה שמאפשר לרבולוט להמשיך בהקמת התשתיות הטכנולוגיות, התפעוליות והרגולטוריות הנדרשות. רק לאחר שתעמוד באבני הדרך שקבע הפיקוח על הבנקים ניתן יהיה להסיר את ההגבלות ולהתקדם להפעלת הבנק.
כעת מתעוררת שאלה חדשה: האם הממצאים באיטליה, הנוגעים למערכות זיהוי לקוחות ולמניעת הלבנת הון, עשויים להשפיע גם על הבדיקות בישראל? אין בשלב זה אינדיקציה לכך שבנק ישראל מתכוון לעכב את הרישיון או לפתוח מחדש את הליך האישור, וגם אין בסיס לקבוע שהכשלים שנמצאו באיטליה קיימים במערכות המיועדות לפעילות הישראלית. עם זאת, מדובר בתחומי בקרה מרכזיים שכל בנק חדש נדרש להציג בהם יכולות מתאימות לפני תחילת פעילותו.
המשמעות המעשית תלויה, בין היתר, בשאלה עד כמה התשתיות הטכנולוגיות ומערכי הציות שישמשו את הבנק הישראלי נשענים על מערכות הקבוצה באירופה, ואילו מנגנוני פיקוח מקומיים יופעלו בישראל.
את פעילות רבולוט בישראל מוביל אורי נתן, לשעבר מנכ"ל פפר, הבנק הדיגיטלי של לאומי, ולתפקיד יו"ר הבנק מונה ד"ר שמואל (מולי) בן צבי. החברה כבר החלה להיערך לשוק המקומי, לרבות גיוס עובדים בתחומי האשראי, הסיכונים והציות. לפי הערכות שפורסמו לאחר הענקת הרישיון, תחילת הפעילות הבנקאית עשויה להתרחש בתוך כשנה, בכפוף להשלמת הדרישות הרגולטוריות.
רבולוט רוצה להתחרות בבנקים - אבל גם צריכה להוכיח שהיא יודעת לנהל סיכונים
רבולוט הפכה בתוך קצת יותר מעשור מאפליקציה להמרת מטבע לאחת מחברות השירותים הפיננסיים הפרטיות הגדולות בעולם. היא מתרחבת במהירות, מציעה שירותים פיננסיים לעשרות מיליוני לקוחות ופועלת לבסס נוכחות בשוקי בנקאות נוספים. בעסקאות במניותיה בשנה האחרונה נקבע לה שווי של כ-115 מיליארד דולר, נתון שממחיש את ציפיות המשקיעים מהמשך הצמיחה.
אלא שהתרחבות מהירה של גוף פיננסי מציבה גם אתגרים משמעותיים. ככל שמספר הלקוחות גדל והפעילות מתפרסת על פני מדינות נוספות, החברה נדרשת להתמודד עם מערכות רגולטוריות שונות, דרישות דיווח מקומיות וניהול סיכונים בהיקפים גדלים. תשתית טכנולוגית שמאפשרת פתיחת חשבון בתוך דקות והעברת כספים כמעט מיידית היא יתרון תחרותי, אך מחייבת מנגנוני פיקוח שמסוגלים לזהות פעילות חריגה באותה מהירות.
האירוע באיטליה אינו הקושי הרגולטורי הראשון שבו נתקלת החברה. באירופה כבר הועלו בעבר חששות לגבי ניהול הסיכונים שלה, והבנק המרכזי האירופי הטיל מגבלות על הרחבת פעילותה עד להשלמת בדיקות נדרשות. באיטליה עצמה הוטל עליה השנה גם קנס של 11.5 מיליון אירו בגין פרקטיקות מסחריות לא הוגנות, בהליך נפרד שאינו קשור לפרשה הנוכחית.