המאזן בהייטק התהפך: 95 משרות פנויות על כל 100 מחפשי עבודה
רשות החדשנות לפני ארבע שנים חברות ההייטק התחרו זו בזו על כל מפתח פנוי, ובשיא הביקוש היו בתחום יותר משבע משרות פתוחות לכל מחפש עבודה. עכשיו הכיוון התהפך. בספטמבר נרשמו במקצועות טכנולוגיות המידע והתקשורת 95 משרות פנויות על כל 100 דורשי עבודה, לעומת 135 ערב המלחמה, כך עולה מדוח "דופק שוק העבודה" החודשי של שירות התעסוקה. מדובר בקבוצה שכוללת את מפתחי התוכנה ומנתחי היישומים, אנשי מסדי הנתונים והרשתות, כלומר את הליבה המקצועית של התעשייה.
מאחורי היחס עומדים שני קצבים שונים מאוד. מאז ספטמבר 2023 קפץ מספר דורשי העבודה במקצועות האלה מכ-6,500 לכ-10,300, והמשרות הפנויות התרחבו באותה תקופה מכ-8,800 לכ-9,700. בסוף 2025 עוד עמד היחס בהייטק כולו על כ-112 משרות לכל 100 מחפשים, אחרי שנה שבה מספר המשרות הפתוחות עלה בכ-15% (להרחבה: כ-16 אלף דורשי עבודה בהייטק, עלייה של יותר מ-120% מ-2022). נראה שהמפנה התרחש בחודשים האחרונים.
גם הוותיקים בתור
הקבוצה הגדולה בין המחפשים היא מפתחי התוכנה ומנתחי היישומים: כ-8,900 מהם נרשמו באוקטובר כדורשי עבודה, לעומת כ-5,600 ערב המלחמה. ההנחה הרווחת, שלפיה מדובר בעיקר בבוגרי קורסים ובג'וניורים שמתקשים להיכנס לתעשייה, מסבירה חלק מהסיפור. בקרב דורשי העבודה בתוכנה, שיעור בעלי חמש שנות ניסיון ומעלה הגיע ל-52%, לעומת 44% ב-2019. מחקר קודם של שירות התעסוקה מצא שמאז תחילת 2023 זינק מספר המחפשים עם חמש עד שמונה שנות ניסיון ב-138%, ובקרב בעלי יותר משמונה שנות ניסיון ב-181%, נתון שממחיש עד כמה גם עובדים ותיקים נדחקים מחוץ לשוק.
התופעה רחבה מההייטק. בכלל המשק נרשמו בספטמבר כ-148 אלף משרות פנויות מול כ-169 אלף דורשי עבודה בנתונים מנוכי עונתיות, ובקרב בעלי משלח יד אקדמי היחס ירד מ-80 ל-70 משרות לכל 100 מחפשים. בתעשייה ובבנייה המגמה הפוכה, עם יותר משלוש משרות לכל מחפש, כמעט פי שניים מערב המלחמה. המנהלים נמצאים בתחתית, עם משרה אחת לכל עשרה מחפשים.
ענף שהפסיק לגדול, ו-AI ברקע
חלק מההסבר נמצא בקצב הצמיחה של התעשייה עצמה. בין 2012 ל-2023 כמעט הוכפל מספר העובדים בהייטק, וב-2025 הועסקו בו כ-404 אלף איש בממוצע. לפי הערכת שירות התעסוקה, אילו הקצב של העשור הקודם היה נמשך, היו בענף כ-461 אלף עובדים. במקביל, ההשקעות מתרכזות יותר ויותר בחומרה, בדיפ-טק ובבינה מלאכותית.
הבינה המלאכותית עצמה מופיעה בנתונים, אם כי בזהירות. במקצועות התוכנה שחשופים במיוחד לכלי AI עלה מספר דורשי העבודה בכ-18% בין 2022 ל-2026, לעומת כ-3% במקצועות הייטק אחרים עם רמת חשיפה דומה. החוקרים מדגישים שמדובר במתאם בלבד, ושהעלייה במספר המחפשים החלה עוד לפני השקת ChatGPT. להרחבה: ה-AI משנה את שוק העבודה: האיום הגדול מגיע מהתקנים שנעלמים עוד לפני הגיוס.
מה זה אומר על השכר
כשיש פחות משרות ממחפשים, כוח המיקוח עובר למעסיקים. יותר מועמדים מתחרים על כל תקן, והחברות יכולות להציב דרישות גבוהות יותר בלי לשפר את ההצעה. ברבעון האחרון של 2025 עמד השכר הממוצע בהייטק על כ-32,500 שקל, יותר מפי שניים מכ-13,600 שקל בשאר הענפים. דורשי העבודה שהגיעו מההייטק השתכרו לפני כן כ-21,700 שקל בממוצע, ומי מהם שיעבור לענף אחר עשוי לגלות פער גדול בתלוש.
גם משך החיפוש מתארך. אקדמאים מנצלים בממוצע כ-131 ימי אבטלה מתוך מכסה של 175, לעומת כ-125 ב-2022, ושירות התעסוקה מייחס זאת בין היתר לפער בין הכישורים של המחפשים לבין מה שהמעסיקים דורשים.
במקביל נבנים מסלולי הסבה. שירות התעסוקה ורשות החדשנות הודיעו על השקעה של 10 מיליון שקל בהכשרת יותר מ-1,000 עובדים לתפקידים טכנולוגיים מבוססי AI, בשבע תוכניות שמיועדות בין היתר לבעלי רקע טכנולוגי שמבקשים לחזור לתעשייה ולבוגרים בתחילת דרכם. "מהפכת הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה, והאתגר שלנו הוא לוודא שהשינוי הזה לא ישאיר עובדים מאחור", אמרה מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש.
- חברות החומרה מגייסות, חברות התוכנה מצמצמות
- 300 אלף שקל וחיבור לתאגידים: התוכנית שתוציא סטארטאפים ישראליים לעולם
למחפשי העבודה יש כיוון נוסף מחוץ לחברות הטכנולוגיה. לפי עיבוד של רשות החדשנות, במחצית הראשונה של 2025 התקיימו בישראל כ-172 אלף משרות טק מחוץ לענף ההייטק, וייתכן שחלק מההזדמנויות של השנה הקרובה יימצאו דווקא שם, גם אם בשכר נמוך מזה שהתעשייה הורגלה אליו.
