300 אלף שקל וחיבור לתאגידים: התוכנית שתוציא סטארטאפים ישראליים לעולם
רשות החדשנות משיקה תוכנית חדשה שנועדה לסייע לסטארטאפים ישראליים לעבור מאב-טיפוס ומפיתוח טכנולוגי בישראל אל פיילוט ראשון אצל לקוח או שותף בחו"ל. התוכנית תפעיל מאיצים ייעודיים בשווקי יעד שונים, שיחברו את החברות לתאגידים בינלאומיים, אתרי ניסוי, מוסדות מחקר, מומחים, משקיעים וגורמי רגולציה.
שווי ההטבה לכל חברה שתתקבל מוערך בכ-300 אלף שקל. מדובר במעטפת של שירותים, קשרים מקצועיים, גישה לתשתיות וליווי בשוק היעד, ופחות במענק כספי שיועבר במלואו ישירות לחשבון החברה.
ההבחנה הזאת משנה את אופי המסלול. רוב הכלים של רשות החדשנות מבוססים על השתתפות תקציבית בהוצאות המחקר והפיתוח, כלומר כסף שנכנס לקופה כנגד הוצאה מוכרת. כאן ההטבה מגיעה בצורת נגישות: פגישה עם מנהל רכש בתאגיד גלובלי, מקום בקו ניסוי, ליווי רגולטורי. עבור חברה בשלב מוקדם, המשאבים האלה יקרים לרכישה ומורכבים להשגה אף יותר, כיוון שהם תלויים בקשרים ובאמון יותר מאשר בתקציב.
הפיילוט הראשון הוא הצוואר של הבקבוק
הבעיה שהתוכנית מנסה לפתור מוכרת לכל מי שעוקב אחרי הענף המקומי. חברות ישראליות מגיעות מהר לטכנולוגיה עובדת, ואז נתקעות בשלב שבו צריך לקוח ראשון שיסכים להתקין אותה אצלו. בלי לקוח כזה קשה להוכיח היתכנות מסחרית, וקרנות בשלב B מבקשות בדיוק את זה: הסכם חתום עם ארגון גדול שמוכן לשים את המוניטין שלו על הקו.
בשלב הראשון מתכננת הרשות להפעיל שלוש תוכניות: בארצות הברית, באירופה ובהודו. בכל אחת ישתתפו כעשר חברות, כך שבמחזור הראשון צפויות להיכלל כ-30 חברות טכנולוגיה ישראליות. המספר הזה קטן ביחס לכמות הסטארטאפים הפעילים בישראל, ולכן המחזור הראשון יתפקד בעיקר כניסוי מבוקר: אם שיעור הפיילוטים שמתגלגלים לעסקה יהיה גבוה, קל יהיה להצדיק הרחבה.
התוכנית הראשונה, BreakthroughBio, תופעל בארצות הברית בשיתוף MassChallenge Boston ותתמקד בחברות מתחומי הפארמה, הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי. בהמשך צפויה להיפתח תוכנית באירופה לחברות בתחום טכנולוגיות האקלים, לצד תוכנית נוספת בהודו.
בארה"ב יתחילו בפארמה ובמכשור רפואי
המסלול האמריקאי יתמקד בחברות פארמה, ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי שמעוניינות להיכנס לשוק המקומי שם. הוא יופעל באמצעות MassChallenge Boston, שפועלת עם חברות בריאות ומדעי החיים ומחברת אותן לבתי חולים, מוסדות מחקר, משקיעים ותאגידים.
למאיץ הזה יש מאפיין שמבדיל אותו מרוב התוכניות מסוגו: הוא פועל במודל שמוותר על אחוזי בעלות בחברות המשתתפות. יזם שנכנס למסלול שומר על מלוא ההחזקה שלו, בשונה ממאיצים מסחריים שגובים בדרך כלל כמה אחוזים מההון בתמורה לליווי. בשלב שבו כל אחוז בטבלת ההון יקר, זה הבדל משמעותי.
MassChallenge מפעילה תוכניות בתחום התרופות, המכשור הרפואי והביוטכנולוגיה, שנועדו לקדם ולידציה קלינית, יצירת ראיות מהעולם האמיתי ופיילוטים מסחריים. בתוכניות הבריאות שלה משתתפים גם גופים שמעוניינים לבחון טכנולוגיות, להריץ פיילוטים ולפתח פתרונות יחד עם החברות.
החיבור לבוסטון מחושב היטב. אזור העיר נחשב לריכוז מרכזי של חברות פארמה וביוטכנולוגיה, בתי חולים, אוניברסיטאות וקרנות שמתמחות במדעי החיים. עבור חברה ישראלית, השתלבות באקוסיסטם כזה מספקת אתר לניסוי, ובמקביל גם היכרות עם דרישות השוק, עם משקיעים ועם שותפים אפשריים לפיתוח ולהפצה. בתחום המכשור הרפואי יש לכך משמעות נוספת: נתונים קליניים שנאספים באתר אמריקאי מוכר מקצרים בהמשך את הדרך לאישור הרגולטורי בארה"ב.
המסלול החדש מצטרף לשורת כלים שהמדינה מפעילה כדי להשאיר פעילות טכנולוגית בישראל, מהטבות המס שמעמידות את מס החברות על 12% למפעל טכנולוגי מועדף ועד הקמת מוקדי מו"פ חדשים בחבל תקומה בהיקף של 195 מיליון שקל. ההבדל הוא בכיוון: הכלים האלה מוזילים את הפיתוח כאן, בעוד התוכנית החדשה מטפלת בצד הביקוש, כלומר בשאלה מי בעולם יסכים להיות הלקוח הראשון.
אירופה בסימן אקלים, והודו בסימן קנה מידה
אחרי שייפתח המסלול האמריקאי, צפויה רשות החדשנות להרחיב את המהלך לאירופה ולהודו, כשהתוכנית האירופית תתמקד בטכנולוגיות אקלים. הבחירה הזאת נשענת על ביקוש שנוצר מרגולציה: יעדי הפחתת הפליטות של האיחוד האירופי מחייבים תאגידים לחפש פתרונות מדידים, וזה מייצר קהל לקוחות שמוכן להריץ פיילוט. ישראל גם משתתפת בתוכנית המחקר האירופית Horizon Europe, מה שמקל על חברות ישראליות להשתלב בקונסורציומים ובפרויקטים משותפים ביבשת.
הודו מציעה היגיון אחר. שם היתרון הוא קנה המידה ועלות ההרצה הנמוכה יחסית, שמאפשרים לבדוק מוצר על כמות גדולה של משתמשים בתקציב מוגבל. מנגד, המעבר מפיילוט הודי למכירה בשוק מערבי דורש לרוב התאמות מחיר ומוצר, כך שערכו של המסלול הזה מתגלה בעיקר לחברות שרואות בהודו שוק יעד בפני עצמו.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי אחד האתגרים הגדולים של סטארטאפים ישראליים הוא המעבר מפיתוח הטכנולוגיה בישראל לפיילוט ראשון אצל לקוח גלובלי מוביל, וכי התוכנית נותנת לחברות גישה לקשרים, לידע, לשותפים ולתשתיות במרכזי החדשנות המובילים בעולם. לדבריו, התאמה של כל חברה לאקוסיסטם המתאים לה אמורה לקצר תהליכים, לאפשר בחינה של הטכנולוגיה בתנאי שוק אמיתיים ולהגדיל את סיכויי ההצלחה.
- החות'ים השלימו שליטה על באב אל-מנדב, והמסלול האחרון של הנפט הסעודי עובר מולם
- החות'ים משתמשים ב-AI לפיתוח טילים
המבחן האמיתי של התוכנית יימדד בשלב מאוחר יותר: כמה מ-30 החברות של המחזור הראשון יגיעו מהפיילוט להזמנה מסחרית בתשלום, וכמה זמן ייקח להן להגיע לשם. בתחומי הבריאות מדובר לרוב במספר שנים, ולכן התשובה על השאלה הזאת תגיע הרבה אחרי שהמחזור השני כבר ייצא לדרך.
