1.9 מיליון אנשים במחקר אחד: הקשר בין הפרעת קשב לבעיות עיכול חזק ממה שחשבו
הורים לילדים עם הפרעת קשב מכירים את זה היטב: לצד הקושי בריכוז מגיעות לא פעם גם תלונות על כאבי בטן, עצירות וימים שלמים בלי שירותים. עד עכשיו זה נשמע כמו צירוף מקרים או כמו תופעת לוואי של תרופה. סקירה חדשה שפורסמה בכתב העת Journal of Attention Disorders מראה שהקשר הזה גדול ועקבי הרבה יותר ממה שהניחו.
היקף העבודה הוא מה שמייחד אותה. חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וורוויק בבריטניה אספו 23 מחקרים שנעשו בארה"ב, בשוודיה, בגרמניה ובדרום קוריאה, וריכזו נתונים של יותר מ-1.9 מיליון בני אדם בגילי שנתיים עד 65. זו הסקירה השיטתית הראשונה שמתמקדת במיוחד בתסמיני מערכת העיכול אצל אנשים עם הפרעת קשב, ולא בתסמינים אחרים שנבדקו לאורך השנים.
התמונה שעולה מהנתונים חדה. אנשים עם הפרעת קשב נמצאו בסיכון גבוה בכ-50% לסבול מתסמיני מערכת עיכול בכלל. הסיכוי לעצירות היה כמעט כפול, הסיכוי לתסמונת המעי הרגיז היה גבוה ב-58%, והסיכוי לאנקופרזיס, כלומר אובדן שליטה על היציאות, היה גבוה פי ארבעה ויותר.
מה אומרים החוקרים
"כמעט כל תסמין מעיים שבדקנו נמצא קשור להפרעת קשב", אומרת שרה בלייק, סטודנטית לרפואה בבית הספר לרפואה של וורוויק והמחברת הראשונה של העבודה.
ד"ר סאראן שאנטיקומאר, פרופסור חבר קליני באותו מוסד ושותף למחקר, מוסיף את המשפט שמסכם את גודל הממצא: "התבנית בולטת מספיק כדי להצדיק תשומת לב".
ובאותה נשימה הם גם מסייגים. מדובר באסוציאציה ולא בהוכחה שהפרעת קשב גורמת לבעיות עיכול, ולדבריהם נדרש מחקר נוסף שיפריד בין גורמים ביולוגיים שמשותפים לשני התחומים לבין השפעה של תרופות ושל אורח חיים.
תרופות, התנהגות, או ציר המעי והמוח
הסייג האחרון חשוב במיוחד, ולא כדאי לדלג עליו. תרופות ממריצות שניתנות להפרעת קשב מדכאות תיאבון ומשפיעות על קצב האכילה והשתייה, ושינוי בדפוסי האכילה הוא בעצמו גורם מוכר לעצירות. גם ההתנהגות משחקת תפקיד: ילד או מבוגר שקשה לו לעצור באמצע פעילות עשוי לדחות שוב ושוב את ההליכה לשירותים, וגם זה מצטבר.
מנגד, יש מסגרת מחקרית שמסבירה למה הקשר עשוי להיות עמוק יותר. בעשור האחרון הצטברו עדויות על ציר המעי והמוח, מערכת תקשורת דו כיוונית שמחברת בין מערכת העצבים של מערכת העיכול, שבה יש מאות מיליוני תאי עצב, לבין המוח. חלק גדול מהסרוטונין בגוף מיוצר דווקא במעי, ומחקרים קודמים דיווחו על הבדלים בהרכב חיידקי המעי אצל אנשים עם הפרעת קשב. אם קיים מכנה משותף ביולוגי, הוא עשוי להסביר את שני הצדדים בבת אחת.
בישראל לנתון הזה יש משקל מעשי. הפרעת קשב היא אחת האבחנות הנפוצות אצל ילדים ומתבגרים, ושיעור השימוש בתרופות ממריצות כאן מהגבוהים בעולם המערבי. המשמעות היא שתלונות על כאבי בטן ועל עצירות במרפאה שווה שיזכו לבירור בפני עצמן, במקום להיתפס כרעש רקע או כתלונה שנלווית לאבחנה.
ומה עדיין פתוח
מה שהמחקר הזה עדיין אינו יודע לומר גדול ממה שהוא כן. אין בו קביעה על סיבתיות, אין בו הפרדה מלאה בין מטופלים תרופתית לאחרים, והוא מרכז מחקרים שנעשו בשיטות שונות ובאוכלוסיות שונות, מה שמקשה להשוות מספר למספר. אבל כשמצרפים 1.9 מיליון אנשים ומקבלים תבנית שחוזרת על עצמה כמעט בכל תסמין, קשה לפטור אותה כמקרה.
