חודש עם מטהר אוויר שיפר את תפקוד המוח ב-12% - והאפקט התחיל בגיל 40
רוב ההמלצות לשיפור תפקוד המוח דורשות מכם משהו: לישון יותר, לזוז יותר, לאכול אחרת, ללמוד שפה. המחקר הזה בודק משהו אחר לגמרי, מכשיר שעומד בפינת החדר ואינו דורש מכם דבר. ניסוי מבוקר שפורסם בכתב העת Scientific Reports מצא שחודש אחד עם מטהר אוויר ביתי בעל מסנן HEPA שיפר את התפקוד הקוגניטיבי של המשתתפים, והאפקט התחיל בגיל 40.
המערך היה נקי במיוחד לתחום הזה. 119 משתתפים בגילי 30 עד 74, תושבי סומרוויל שבמסצ'וסטס, עיר שצמודה לשני עורקי תחבורה ראשיים ולכן סובלת מזיהום אוויר תחבורתי גבוה. כל משתתף קיבל לחודש מטהר אוויר אמיתי, עבר חודש הפוגה, ואז קיבל לחודש מכשיר מדומה, כזה שנראה זהה, מרעיש כמו הדבר האמיתי ואינו מסנן דבר. חצי מהמשתתפים קיבלו את המכשירים בסדר ההפוך, ואיש מהם לא ידע באיזה שלב הוא נמצא.
המבחן שנבחר הוא מבחן הקווים, כלי ותיק ופשוט למראה. בחלק הראשון מחברים בעיפרון מספרים לפי הסדר, מהר ככל האפשר. בחלק השני, הקשה יותר, מחברים לסירוגין מספר ואות, מספר ואות. החלק השני הוא זה שמודד גמישות מחשבתית ותפקוד ניהולי, כלומר את היכולת לקפוץ בין שני כללים בלי להתבלבל, ומה שנשחק ראשון כשהמוח עייף או עמוס.
התוצאה נמדדה בשניות. אצל בני 40 ומעלה, שהיוו כ-42% מהמדגם, זמן ההשלמה של החלק הקשה ירד מ-61.4 שניות בממוצע אחרי החודש עם המכשיר המדומה ל-54 שניות אחרי החודש עם המסנן האמיתי. שיפור של 12%, עם מובהקות סטטיסטית של 0.02, יחס ממוצעים של 0.88 ורווח סמך שנע בין 0.79 ל-0.98. אצל הצעירים מגיל 40 לא נמצא הבדל מובהק.
מה אומרים החוקרים
"משתתפים בני 40 ומעלה השלימו את חלק B מהר יותר ב-12% באופן מובהק אחרי חודש של סינון HEPA", כותבים החוקרים ניקולס פלגרינו ופרופ' דאג ברוג' מאוניברסיטת קונטיקט, יחד עם פרופ' מישה אליאשיו מאוניברסיטת טאפטס שאחראי על הניתוח הסטטיסטי.
את גודל האפקט הם מציבים בהקשר שקל למדוד מולו: לדבריהם השיפור "דומה בהיקפו לתועלת הקוגניטיבית שאנשים מפיקים מהגדלת הפעילות הגופנית היומית". כלומר חודש עם מכשיר שעובד לבד בפינה נתן תוספת בסדר גודל של להוסיף הליכה יומית, בלי שהמשתתפים עשו דבר.
הם גם לא מסתירים את המגבלות. המדגם, הם כותבים, "היה ברובו לבן ובעל רמות השכלה והכנסה גבוהות מהממוצע", מה שמגביל את ההכללה, ו"לאף אחד מהמשתתפים לא היה ליקוי קוגניטיבי קיים", ולכן אי אפשר להסיק מהממצא על אנשים שכבר חוו ירידה. פחות מעשרה משתתפים היו מעל גיל 60, המדידה נמשכה חודש אחד, והמנגנון הביולוגי שמסביר את השיפור עדיין פתוח.
למה זה בכלל הגיוני, ומה זה אומר בישראל
ההסבר למה זה בכלל הגיוני מתחיל בשאלה מה בעצם נכנס פנימה. החלקיקים הקטנים שמגיעים מתנועה ומשריפה, אלה שקוטרם פחות מ-2.5 מיקרון, עוברים את מערכת הסינון הטבעית של האף ומגיעים עמוק לריאות ומשם לזרם הדם. מחקרים ארוכי טווח קשרו חשיפה מתמשכת אליהם למחלות לב וכלי דם, לדלקתיות, לירידה קוגניטיבית מהירה יותר ולסיכון מוגבר לדמנציה. מה שחסר עד עכשיו היה הצד ההפוך של המשוואה: האם הפחתה של החשיפה משפרת את התפקוד, ובתוך כמה זמן. הניסוי הזה מצביע על חודש.
הגיל שבו האפקט מתחיל מתיישב עם ספרות קודמת, שמראה שההשפעה של זיהום אוויר על התפקוד נעשית בולטת סביב גיל 40 ומתחזקת עם השנים. המשמעות המעשית קצת אירונית: דווקא באמצע החיים, כשרוב האנשים בשיא הקריירה ומרגישים שהראש שלהם עובד הכי חזק, האוויר שהם נושמים במשרד ובבית מתחיל להיות גורם מדיד.
- מגדל בבל, הבינה המלאכותית ושינויי האקלים
- חודש עם מטהר אוויר בבית: מעל גיל 40 המבחן הקוגניטיבי היה מהיר ב-12%
לישראלי הממוצע יש לזה נגיעה ישירה. חלק גדול מהאוכלוסייה גר בסמיכות לעורקי תנועה עמוסים, בגוש דן, לאורך כביש 4 ובמפרץ חיפה, ורוב שעות היממה עוברות בתוך מבנים סגורים. מטהר אוויר ביתי עם מסנן HEPA נמכר כאן בטווח של כמה מאות שקלים ועד יותר מאלף, ולכך מתווספות עלות החלפת מסננים אחת לכמה חודשים ותוספת צנועה בחשבון החשמל.
מי שבכל זאת רוצה לנסות, שווה לשים לב לשלושה דברים: שהמכשיר מתאים לגודל החדר, כי מכשיר קטן בחדר גדול פשוט לא מספיק להחליף את האוויר; שהמסנן הוא HEPA אמיתי ולא מסנן ביניים; ושהוא עומד בחדר שבו באמת מבלים שעות, כלומר חדר השינה או החדר שבו עובדים, ולא בסלון שעומד ריק רוב היום.
הסייג
וכדאי לשמור על פרופורציה. זה מחקר יחיד, במדגם קטן יחסית, עם שיפור שנמדד במבחן אחד ובשבע שניות וחצי. אין כאן הבטחה לזיכרון טוב יותר, ואין כאן הגנה מפני מחלה. אבל בשונה כמעט מכל התערבות אחרת שמשפרת תפקוד קוגניטיבי, זו אינה דורשת זמן, מאמץ או שינוי הרגלים, ואפשר לבדוק אותה בבית בתוך חודש.
