חודש עם מטהר אוויר שיפר את תפקוד המוח ב-12% - והאפקט התחיל בגיל 40
מכשיר שעומד בפינת הסלון, עולה כמה מאות שקלים ואינו דורש שינוי הרגלים, שיפר את תפקוד המוח של משתתפי מחקר בתוך חודש אחד. זו המסקנה של ניסוי מבוקר שפורסם בכתב העת Scientific Reports, שבדק מה קורה כשמתקינים בבית מטהר אוויר עם מסנן HEPA באזור שסובל מזיהום תחבורתי כבד.
המערך היה קפדני יחסית לתחום. 119 משתתפים בגילי 30 עד 74, תושבי סומרוויל שבמסצ'וסטס, עיר שצמודה לשני עורקי תחבורה ראשיים, קיבלו מטהר אוויר אמיתי לחודש, עברו חודש הפוגה, ואז קיבלו מכשיר מדומה שנראה זהה ואינו מסנן דבר, או בסדר ההפוך. איש מהם לא ידע באיזה שלב הוא נמצא.
המבחן הקוגניטיבי היה מבחן הקווים, כלי ותיק שמודד גמישות מחשבתית, מהירות מוטורית ותפקוד ניהולי. בחלק הראשון מחברים במהירות מספרים לפי הסדר, ובחלק השני, הקשה יותר, מחברים לסירוגין מספרים ואותיות. החלק השני הוא זה שמראה את התוצאה.
בקרב המשתתפים בני 40 ומעלה, שהיוו כ-42% מהמדגם, זמן ההשלמה של החלק הקשה ירד מ-61.4 שניות בממוצע אחרי החודש עם המכשיר המדומה ל-54 שניות אחרי החודש עם המסנן האמיתי. זהו שיפור של 12%, מובהק סטטיסטית ברמה של 0.02, עם יחס ממוצעים של 0.88 ורווח סמך של 0.79 עד 0.98. אצל המשתתפים מתחת לגיל 40 לא נמצא שיפור מובהק.
מה אומרים החוקרים
"משתתפים בני 40 ומעלה השלימו את חלק B מהר יותר ב-12% באופן מובהק אחרי חודש של סינון HEPA", כותבים החוקרים ניקולס פלגרינו ופרופ' דאג ברוג' מאוניברסיטת קונטיקט, יחד עם פרופ' מישה אליאשיו מאוניברסיטת טאפטס, שערכו את הניתוח הסטטיסטי.
את גודל האפקט הם מציבים בהקשר מוכר: לדבריהם השיפור "דומה בהיקפו לתועלת הקוגניטיבית שאנשים מפיקים מהגדלת הפעילות הגופנית היומית". במילים של הקורא, חודש עם מטהר אוויר נתן תוספת בסדר גודל של תוספת פעילות גופנית יומית, בלי שהמשתתפים עשו דבר.
החוקרים גם מסייגים בעצמם. המדגם, הם כותבים, "היה ברובו לבן ובעל רמות השכלה והכנסה גבוהות מהממוצע", ולכן ההכללה מוגבלת. בנוסף, "לאף אחד מהמשתתפים לא היה ליקוי קוגניטיבי קיים", כך שאי אפשר להסיק מהממצא על אנשים עם ירידה קוגניטיבית. פחות מעשרה משתתפים היו מעל גיל 60, תקופת המדידה היתה חודש אחד בלבד, והמנגנון הביולוגי המדויק שמסביר את השיפור עדיין אינו ברור.
ההקשר, והמשמעות לישראלים
ההקשר המחקרי סביב הממצא רחב. חשיפה לחלקיקים נשימים קשורה זה שנים למחלות לב וכלי דם ולמחלות נוירולוגיות, ומחקרים ארוכי טווח מצאו קשר בין חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר לבין ירידה קוגניטיבית מהירה יותר ובין סיכון מוגבר לדמנציה. מה שחסר עד עכשיו היה הצד השני של המשוואה: האם הפחתה של החשיפה משפרת את התפקוד, ובאיזה טווח זמן. הניסוי הזה מצביע על חודש.
הגיל שבו האפקט מתחיל מתיישב עם ספרות קודמת שמראה שהשפעת זיהום האוויר על התפקוד הקוגניטיבי נעשית בולטת סביב גיל 40 ומתחזקת עם השנים. הפירוש המעשי הוא שדווקא באמצע החיים, כשרוב האנשים נמצאים בשיא הקריירה, השפעת האוויר שהם נושמים במשרד ובבית מתחילה להיות מדידה.
- אירופה מכינה חבילת תמיכה של 30 מיליארד יורו ליצרני הפלדה והכימיקלים
- ביהמ"ש העליון מאפשר למתקן ההתפלה באשדוד להמשיך לפעול
לישראלי הממוצע יש לזה נגיעה ישירה. חלק גדול מהאוכלוסייה מתגורר בסמיכות לעורקי תנועה מרכזיים, באזור גוש דן, לאורך כביש 4 ובמפרץ חיפה, ורוב שעות היממה עוברות בתוך מבנים. מטהר אוויר ביתי עם מסנן HEPA נמכר בישראל בטווח של כמה מאות שקלים ועד יותר מאלף, ולכך מתווספת עלות החלפת מסננים ותוספת צריכת חשמל צנועה.
חשוב לשמור על פרופורציה. מדובר במחקר יחיד, במדגם קטן יחסית, בשיפור שנמדד במבחן אחד ובשניות בודדות, ואין בו הבטחה לשיפור זיכרון או להגנה מפני מחלות. אבל בשונה ממרבית ההתערבויות שמשפרות תפקוד קוגניטיבי, זו אינה דורשת זמן, מאמץ או שינוי הרגלים, והיא ניתנת לבדיקה בבית תוך חודש.
