
15 מפעילי קווים אוטובוסים תובעים ממשרד התחבורה 34.7 מיליון שקל
טוענים: המשרד גובה קנסות בנימוק של ליקויים בשירות בצורה המנוגדת למכרזים ולהסכמים להפעלת הקווים. אומרים שהם משלמים מדי חודש סכומי עתק בשל ליקויים מערכתיים
15 חברות אוטובוסים, המפעילות שירותי תחבורה ציבורית ברחבי הארץ, תובעות ממשרד התחבורה 34.7 מיליון שקל. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, נטען, כי המשרד מטיל על החברות קנסות ללא כל סמכות ולכן עליו להחזיר לו את הסכומים שגבה מהן. התובעות הן: שתי חברות מקבוצת אלקטרה-אפיקים, שתי חברות מקבוצת אקסטרה, שלוש חברות מקבוצת סופרבוס, שתי חברות מקבוצת דן, מטרופולין, נתיב אקספרס, בית שמש אקספרס, קווים ותנופה.
החברות אומרות, כי כאשר התמודדו במכרזים על אשכולות הקווים השונים, הן הביאו בחשבון את סכומי הפיצויים שיגבה מהן משרד התחבורה בשל ליקויים בשירות. שקלול זה נעשה על בסיס הרשימה הסגורה של הפרות וחריגות שהגדיר המשרד במסגרת המכרזים, ונסיון העבר שלהן לגבי היקף הקנסות הנגזר מאופי הבקרה והאופן בו מיישם המשרד את סמכותו בתחום זה.
אולם, טוענות החברות, "במהלך חיי החוזה החל המשרד לקזז באופן חד-צדדי מן התמורה המגיעה למפעילים 'פיצויים מוסכמים' שאינם מוסכמים כלל וליישם את נספח הפיצויים, בגין המקרים נשוא התביעה, באופן המנותק מהוראות ההסכם ונספח הפיצויים המוסכמים, ומן ההסכמות והאופן בו נהג המשרד עצמו במשך שנים, וכתוצאה מכך לשלשל לכיסו סכומי עתק בהעדר כל זכות חוזית או על פי דין לעשות כן".
על פי התביעה, נימוק אחד של המשרד הוא "דיווחים בסתירה מול ממצאי בקרה ותלונות ציבור". לטענת החברות, "'הפרה' חדשה זו נוצרה על ידי אגף הבקרה יש מאין, כאשר לפתע פתאום במהלך חיי החוזה החל המשרד, לראשונה, לייחס למפעילים חריגה במקרים שבהם תלונת ציבור ו /או ממצאי בקרה על סטייה ממסלול הקו, אי הגעת אוטובוס לתחנה או אי ביצוע נסיעה, העומדים כביכול בסתירה לדיווחי המערכות הטכנולוגיות של המפעיל אודות ביצוע הנסיעה". המשרד גובה 10,000 שקל על כל מקרה כזה, בעוד שלכל היותר מדובר (אם בכלל) בהפרות שהקנס המירבי עליהן הוא 1,000 שקל.
המשרד לא מכיר בתאונות והפגנות
עילה שנייה, ממשיכות החברות, היא "אירוע לאורך מסלול - אינו מאושר לבקרה אלקטרונית". הן מסבירות: "לאורך השנים, אירועים חריגים (תאונות /הפגנות וכו), אשר אירעו לאורך מסלול הקו ואושרו על ידי המשרד כאירועים בגינם לא ניתן היה לבצע את המסלול כמתוכנן, שימשו והיוו בסיס (ובצדק) להחרגת הנסיעות שאירעו במהלך אותו אירוע ולביטול ממצאים חריגות אשר אותרו בכל אחד מאמצעי הבקרה". אולם, לפני שנתיים החל לפתע המשרד להתעלם מאירועים כאלה, בנימוק שאינם מאושרים לבקרה האלקטרונית על היציאה בזמן מתחנות המוצא.
לטענת החברות, גישה זו "מנותקת אחיזה במציאות (מאחר שאוטובוס שנתקע לאורך המסלול מטבע הדברים גם לא יספיק להגיע לנסיעת ההמשך החזור כמתוכנן), וגם שונה מהאופן בו נהג המשרד עצמו לאורך השנים. ואולם מעבר לכך - עמדה השוללת הכרה באירוע על ממצאי הבקרה האלקטרונית רק משום היותו אירוע שאירע לאורך מסלול, לא זו בלבד שלא צוינה מפורשות בהסכמים (כמתחייב אם לכך הייתה הכוונה), אלא שהיא מנוגדת לחלוטין לאמור בהם".
לדברי החברות, "המפעילים אכן נושאים מדי חודש בפיצויים המוסכמים שנקבעו בנספח הפיצויים, בסכומי עתק, בכניעה ובשתיקה, וזאת על אף שמרבית החריגות מרמת השירות נובעות כתוצאה מבעיות יסוד מהן סובל הענף שלא באחריותם כלל, ומתוך הבנה כי נספח הפיצויים המוסכמים מחייב כלשונו.
"אלא שלדאבונם הרב של המפעילים - למשרד ככל הנראה לא ברור, כי נספח הפיצויים המוסכמים מחייב כלשונו את שני הצדדים, ולמורת רוחם הרבה של המפעילים, ניכרת במסגרת הבקרה התפעולית מגמה והתנהלות דורסנית, באופן אשר טורף את הקלפים לחלוטין, על דרך של קיזוז סכומי עתק מן התמורה המגיעה למפעילים כ'פיצויים מוסכמים' בעוד שהם כלל אינם כאלה". התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד עמית גור ואביטל רון, וטרם הוגש כתב הגנה.