
בן 50 עם מיליון שקל: איפה זה ממקם אתכם, ומה קובע את 17 השנים הבאות
מיליון שקל בגיל 50 נשמע כמו הישג, ובאמת מדובר במקום סביר ביחס לממוצע. אבל השאלה המעניינת אינה כמה יש, אלא מה קורה למספר הזה בשבע עשרה השנים שנשארו עד הפרישה, וכמה מהכסף בכלל נזיל
מיליון שקל בגיל 50 הוא מספר שגורם לרוב האנשים להרגיש שהם במקום סביר, ובצדק. השכר הממוצע במשק עומד על כ-14.5 אלף שקל בחודש, כלומר כ-175 אלף שקל בשנה, ומיליון שקל צבור הם בערך שש שנות שכר. מי שהגיע לשם עשה משהו נכון לאורך שני עשורים.
אבל השאלה אם זה הרבה או מעט אינה נענית מהמספר עצמו. היא נענית משלושה נתונים אחרים: כמה עוד שנים נשארו, כמה ממשיכים להפקיד, וכמה מהמיליון הזה בכלל נזיל.
מה קורה למיליון הזה עד גיל 67
נשארו שבע עשרה שנים, וזה הרבה יותר זמן ממה שרוב האנשים בני 50 מרגישים שיש להם. בתשואה שנתית ממוצעת של 4.5%, שהיא הנחה שמרנית לחיסכון פנסיוני לטווח כזה, מיליון שקל הופכים לכ-2.1 מיליון בלי שהופקד עוד שקל אחד. ריבית דריבית עושה כאן את רוב העבודה.
ההבדל האמיתי מגיע מההפקדה השוטפת. שכיר שמפקיד יחד עם המעסיק סכום של כ-3,500 שקלים בחודש מגיע לכ-3.4 מיליון שקל, וכזה שמצליח להגיע ל-5,000 בחודש מסיים סביב 3.9 מיליון. הפער בין מי שמפסיק להפקיד למי שממשיך בקצב מלא הוא כמעט פי שניים.
| הפקדה חודשית מהיום | צבירה בגיל 67 | קצבה חודשית משוערת |
|---|---|---|
| בלי הפקדה נוספת | כ-2.1 מיליון שקל | כ-11,000 שקל |
| 2,000 שקלים | כ-2.8 מיליון שקל | כ-14,500 שקל |
| 3,500 שקלים | כ-3.4 מיליון שקל | כ-17,500 שקל |
| 5,000 שקלים | כ-3.9 מיליון שקל | כ-20,000 שקל |
המספרים בטבלה מניחים תשואה ממוצעת של 4.5% בשנה ומקדם המרה שנע סביב 190 עד 195 בגיל 67. תשואה גבוהה או נמוכה יותר תזיז אותם, וכך גם שינוי במקדם, ולכן נכון להתייחס אליהם כסדר גודל ולא כהבטחה.
השאלה שקודמת לכל השאר: איזה כסף זה
כאן נמצא ההבדל בין שני אנשים עם אותו מיליון בדיוק. אם כל הסכום יושב בקרן פנסיה ובקופת גמל מהפקדות שנעשו מ-2008 ואילך, מדובר בכספי קצבה. הייעוד שלהם קבוע בחוק, הם ימומשו כקצבה חודשית, ומשיכה שלא כדין תמוסה ב-35% או במס השולי לפי הגבוה.
אם חלק מהסכום נמצא בקרן השתלמות, בתיק פרטי או בקופת גמל להשקעה, יש בידיים גם כסף נזיל. זה הכסף שמאפשר להתמודד עם שיפוץ, עם סיוע לילד, עם תקופת אבטלה או עם החלפת רכב, בלי לגעת בפנסיה ובלי לשלם מס עונשי.
בן 50 עם מיליון שקל שכולו פנסיוני נמצא במצב פחות טוב מבן 50 עם 800 אלף בפנסיה ו-200 אלף נזילים, גם אם המספר הכולל נמוך יותר. הגמישות שווה כסף.
ארבע פעולות שעדיין משנות את התוצאה
הראשונה היא דמי הניהול. תקרת החוק היא 6% מההפקדה ו-0.5% מהצבירה, וקרנות ברירת המחדל גובות כ-1% ו-0.22%. מי שמשלם היום תעריף ישן ומוריד אותו לרמה הזו חוסך על צבירה של מיליון עשרות אלפי שקלים עד הפרישה, ובשיחת טלפון אחת.
השנייה היא המסלול. במודל תלוי הגיל, בן 50 עובר אוטומטית למסלול עם חשיפה מנייתית של כ-35% עד 40%. מי שמתכוון לעבוד עד 70 ולחיות מהכסף עוד עשרים שנה אחרי זה מחזיק כסף באופק של שלושים שנה, ומסלול כזה עשוי להיות שמרני מדי עבורו.
השלישית היא ההפקדה עצמה. עצמאי או שכיר שמפקיד מתחת לתקרה מוותר על הטבות מס משמעותיות, וזה הכסף הזול ביותר שאפשר להכניס לחיסכון.
הרביעית היא מועד הפרישה. כל שנה נוספת של עבודה מוסיפה הפקדות, מאריכה את תקופת הצמיחה של הצבירה, ומקטינה את מקדם ההמרה. אצל חוסך בגיל 50 שלוש שנים נוספות שוות לרוב יותר מכל ניסיון לשפר תשואה.
אז הרבה או מעט
מיליון שקל בגיל 50 הוא נקודת פתיחה טובה, לא קו סיום. מי שממשיך להפקיד בקצב מלא, משלם דמי ניהול נמוכים ומחזיק גם רכיב נזיל, מגיע לפרישה במצב נוח. מי שעוצר עכשיו את ההפקדות ומשאיר את הכל בקצבה יגיע לסביבות 11 אלף שקל בחודש, וזה סכום שמכסה חיים צנועים בבית ללא משכנתא, ופחות מזה בכל מצב אחר.
המבחן הפשוט: לקחת את ההוצאה החודשית האמיתית שלכם, מתוך שנה שלמה של דפי חשבון, ולהשוות אותה לשורה הרלוונטית בטבלה. הפער בין שני המספרים האלה הוא כל התשובה.
להרחבה: כמה פנסיה צריכה להיות לכם בגיל 50?