בין הר המכוש לרכס עלי-טאהר - איך חיזבאללה מנסה למשוך את איראן לתקוף את ישראל?
טראמפ מאיים לפגוע במתקן הגרעין התת-קרקעי ליד נתנז, איראן משגרת טילים ורחפנים לעבר בסיסים אמריקאיים באזור וארה"ב תקפה בסוף השבוע שלוש מכליות איראניות; כמה מאות קילומטרים מערבה, הקרב על רכס עלי-טאהר בדרום לבנון עלול להפוך למה שיפגיש שוב בין שתי המערכות
- אחרי שטהרן כבר הזהירה כי פעולה ישראלית רחבה במקום עשויה לגרור תגובה איראנית רחבה
שתי נקודות הרריות, במרחק של יותר מאלף קילומטר זו מזו, עומדות בימים האחרונים במרכז שתי חזיתות שנראות לכאורה נפרדות. לפחות בינתיים. הראשונה היא "הר המכוש" באיראן - Pickaxe Mountain, מתחם תת-קרקעי מסתורי הסמוך למתקן הגרעין בנתנז, שאותו שוב מאיים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לתקוף. השנייה היא רכס עלי-טאהר בדרום לבנון, שבו צה"ל הודיע כי השיג שליטה מבצעית וטיהר תשתיות תת-קרקעיות של חיזבאללה. אלא שבפועל, שתי הנקודות האלה מתחברות לאותה שאלה: עד כמה קרובה המערכה האמריקאית מול איראן להפוך שוב לעימות ישיר בין טהרן לישראל.
המתיחות בין וושינגטון לטהרן עלתה מחדש בשבוע האחרון. אחרי יותר מחודש של רגיעה יחסית, ארה"ב חידשה את התקיפות באיראן. בתחילת החודש הודיע פיקוד המרכז האמריקאי כי תקף מטרות של משמרות המהפכה, ובהן מערכות הגנה אווירית ומכ"ם, מתקנים ימיים, יכולות להנחת מוקשים ואתרי תקשורת. לפי האמריקאים, התקיפות באו לאחר ניסיונות איראניים לפגוע בספנות מסחרית במצר הורמוז ובכוחות אמריקאיים.
איראן הגיבה בירי לעבר מטרות אמריקאיות ברחבי האזור. הצבא האיראני ומשמרות המהפכה הודיעו כי שיגרו טילים ורחפנים לעבר בסיסים בכווית ובאיחוד האמירויות, ולפי טהרן גם לעבר יעדים אמריקאיים בבחריין, ירדן ואזור כורדיסטן העיראקית. כווית דיווחה על יירוטים של טילים ורחפנים, ובחריין ומדינות נוספות העלו את מערכי ההגנה. בכך חזר האזור לדפוס המוכר של תקיפה אמריקאית באיראן, תגובה איראנית נגד הכוחות האמריקאיים ומדינות שמארחות אותם - ואז סבב נוסף.
בשבת נוסף עוד שלב להסלמה. לפי הצבא האמריקאי, משמרות המהפכה שיגרו טילים בליסטיים לעבר נושאת מטוסים ומשחתת אמריקאיות. כלי השיט לא נפגעו ולא היו נפגעים, וארה"ב הגיבה בתקיפת שלוש מכליות איראניות - שתיים הושבתו ואחת, שלא נשאה מטען, הושמדה. באיראן טענו מנגד כי תקפו כלי שיט הקשורים לארה"ב, אך לחלק מהטענות האיראניות לא ניתן עד כה אימות מערבי עצמאי.
מהו בעצם "הר המכוש"?
לתוך התמונה הזו נכנס Pickaxe Mountain - "הר המכוש". שמו האיראני של האתר הוא Kuh-e Kolang Gaz La, והוא נמצא כ-220 קילומטר מדרום לטהרן ורק כשני קילומטרים ממתקן העשרת האורניום בנתנז. זהו פרויקט תת-קרקעי שהקמתו החלה בסביבות 2020, אחרי פעולת חבלה שפגעה בנתנז. לפי ניתוחי תצלומי לוויין, לאתר ארבע כניסות למנהרות והמתחם המרכזי נמצא לפחות כ-100 מטר מתחת להר.
האיראנים טענו בעבר כי המתחם נועד לייצור ולהרכבת צנטריפוגות מתקדמות. במערב חוששים שהאתר עשוי לשמש גם כמתקן העשרה מוגן, במיוחד אחרי שחלק ניכר מהתשתיות הגרעיניות האחרות של איראן נפגעו. המכון האמריקאי למדע וביטחון בינלאומי, שעוקב אחרי האתר באמצעות לוויינים, העריך ביולי כי המתקן עדיין אינו מבצעי, אבל הבנייה בו נמשכת. קיימים גם דיווחים ישראליים שלפיהם צנטריפוגות הועברו לתוך ההר, אך ארה"ב לא אישרה בפומבי שהמידע הזה אומת.
טראמפ כבר איים על האתר בחודשים האחרונים, ובסוף השבוע חזר על האיום ואמר כי ארה"ב עשויה לפגוע בו "בקרוב מאוד". זו אינה מטרה פשוטה. המתקן נבנה עמוק בתוך הסלע, ויש הערכות שגם פצצות חודרות בונקרים כבדות עשויות להתקשות להשמיד אותו לחלוטין. לכן איום על "הר המכוש" הוא לא רק עוד איום על יעד איראני: מבחינת טהרן מדובר באחד הנכסים האחרונים שעליהם יכולה להישען התאוששות עתידית של תוכנית הגרעין.
ובזמן שטראמפ מאיים על ההר באיראן, לישראל יש הר אחר שמעסיק אותה הרבה יותר מקרוב.
הרכס שחיזבאללה לא רוצה לוותר עליו
רכס עלי-טאהר נמצא כ-15 קילומטר מגבול ישראל, באזור נבטיה, ומתנשא לגובה של כ-600 מטר. הגובה כשלעצמו אינו יוצא דופן, אבל המיקום שלו חשוב: הוא משקיף על שטחים נרחבים בדרום-מזרח לבנון ומחבר בין אזור הגבול לבין איקלים א-תופאח - מרחב הררי שמזוהה במשך שנים עם התשתית הלוגיסטית והמבצעית של חיזבאללה. לפי מקורות ביטחוניים לבנוניים, חיזבאללה הקים בתוך הרכס מרכז פיקוד תת-קרקעי ומחסני נשק.
צה"ל הודיע בשבוע שעבר כי כוחות אוגדה 36 השלימו את טיהור שני התוואים התת-קרקעיים ברכס והשיגו שליטה מבצעית מעל ומתחת לקרקע. בתוך המנהרות נמצאו, לדברי הצבא, חמ"לים, מחסני נשק, גנרטורים, חדרי מגורים, מטבח ומקלחות - תשתית שנועדה לאפשר שהייה ולחימה ממושכת מתחת לקרקע. צה"ל טוען שהמתחם נבנה במשך כשני עשורים במימון ובתכנון איראני.
גם אחרי ההשתלטות הישראלית, חיזבאללה לא מפסיק לנסות לפגוע בכוחות באזור. בשבועות האחרונים שוגרו שוב ושוב רחפני נפץ לעבר כוחות צה"ל ברכס ובסביבתו, ובהם שני. צה"ל הגיב בתקיפות בנבטיה ובאזורים נוספים בדרום לבנון.
האיום האיראני שמשנה את המשוואה
לפי דיווח של רויטרס, איראן העבירה כבר באמצע אוגוסט מסר לארה"ב, ככל הנראה באמצעות עומאן, ולפיו הסתערות ישראלית רחבה על עלי-טאהר תיענה בתקיפה איראנית גדולה. שלושה גורמים שתודרכו על המסר אישרו לרויטרס את תוכנו. שניים מהם אף טענו כי בתוך המתחם שהו לצד אנשי חיזבאללה יותר מתריסר אנשי משמרות המהפכה, בהם לפחות שני קצינים בכירים.
גם בלי לדעת מי בדיוק נמצא בתוך כל מנהרה, עצם העובדה שטהרן בחרה להציב קו אדום סביב רכס בלבנון היא משמעותית. בעבר איראן סיפקה לחיזבאללה נשק, כסף, ידע ומערכות לחימה, אבל בדרך כלל ניסתה לשמור מרחק פורמלי מהלחימה השוטפת. המסר סביב עלי-טאהר הופך נכס של חיזבאללה לנקודה שאיראן עצמה קושרת לאפשרות של תגובה ישירה נגד ישראל.
זו גם הסיבה שההתנהלות של חיזבאללה מעניינת. במסגרת המגעים בתיווך אמריקאי הוצע להעביר את הרכס לידי צבא לבנון כחלק מתהליך רחב יותר של פירוק תשתיות חיזבאללה והתקדמות בנסיגה ישראלית. לפי דיווחים בלבנון וברויטרס, חיזבאללה סירב למסור את הרכס.
אם חיזבאללה היה מוותר על עלי-טאהר ומאפשר לצבא לבנון להיכנס, הוא אולי היה מאבד נכס צבאי חשוב - אבל גם מוריד את הסיכוי שהמקום יהפוך לעילה לעימות ישיר בין ישראל לאיראן. במקום זאת הוא בחר להמשיך להילחם, להפעיל רחפנים ולהפוך את הרכס לסמל של התנגדות להתקדמות הישראלית.
- מגפת הרילוקיישן: 1,369 רופאים עזבו את ישראל בשלוש שנים - כמעט פי 2 מלפני עשור
- מחקר רשות ני"ע: המחזורים הוכפלו מאז המעבר לשישי - ופעילות הזרים זינקה
אי אפשר לקבוע מכאן שחיזבאללה מנהל תוכנית סדורה שמטרתה "לגרור" את איראן למלחמה. אבל בפועל הוא מייצר לטהרן דילמה. ככל שהצבא הישראלי מעמיק את השליטה במקום שאיראן מימנה, תכננה - ולפי חלק מהדיווחים אף החזיקה בו אנשי משמרות המהפכה - כך עולה המחיר הפוליטי והאסטרטגי עבור איראן אם תבחר שלא להגיב.
שתי חזיתות שעלולות להפוך לאחת
וזה מחזיר אותנו להר המכוש. מבחינת איראן, העיתוי בעייתי במיוחד. במפרץ היא כבר נמצאת בתוך סבב פעיל מול ארה"ב: מתקניה מופצצים, מכליות שלה מותקפות, בסיסים אמריקאיים באזור נמצאים תחת ירי והנשיא האמריקאי מאיים על אחד הנכסים הרגישים שנותרו לתוכנית הגרעין שלה.
במקביל, בלבנון היא רואה את אחד הפרויקטים הצבאיים שהשקיעה בהם במשך שנים הולך ומתפרק. עלי-טאהר הוא לא בהכרח הנכס שיכריע את עתידו של חיזבאללה, אבל הוא מבחן לאופן שבו איראן מגיבה כאשר ישראל עוברת מפגיעה בשלוחיה לפגיעה ישירה בתשתיות שהיא עצמה תכננה ומימנה.
מבחינת חיזבאללה, זה עשוי להיות גם אחד ממנופי הלחץ האחרונים שנותרו לו. הארגון מתקשה למנוע את הפעילות הישראלית בכוח צבאי בלבד. האפשרות שטהרן תראה בפגיעה בו עילה להתערבות ישירה משנה את חישוב הסיכונים של ישראל - גם אם איראן בסופו של דבר תחליט שלא לממש את האיום.
זה גם המקור לנפיצות בימים הקרובים: ארה"ב ואיראן כבר מנהלות חילופי אש, וחיזבאללה וישראל עדיין מתכתשים בדרום לבנון. "הר המכוש" ועלי-טאהר הם שתי נקודות נפרדות על המפה, אבל כל אחת מהן נוגעת בנכס שאיראן מייחסת לו חשיבות אסטרטגית. אם אחת החזיתות תעבור את הסף, הן עלולות להפסיק להיות שתי מערכות נפרדות ולחבר את הכל למערכה כוללת.
