מהרן פרוזנפר, ראש אגף התקציבים צילום: דרור סיתהכל
מהרן פרוזנפר, ראש אגף התקציבים צילום: דרור סיתהכל

מאיפה מגיעים 850 מיליארד שקל: המפה המלאה של הכנסות המדינה

תקציב 2026 נשען על שלושה עולמות שונים לגמרי: 565 מיליארד שקל ממסים, 265 מיליארד מגיוס חוב ועוד 20 מיליארד מהכנסות שאינן מס, ובאמצע סעיף של 45 מיליארד שרק עובר מצד לצד

ענת גלעד |

צד ההכנסות בתקציב המדינה לשנת 2026 מסתכם ב-850.59 מיליארד שקל, והוא בנוי משלושה עולמות שאין ביניהם כמעט דבר משותף. הגדול שבהם הוא המסים, 565.32 מיליארד שקל. השני הוא גיוס חוב, 265 מיליארד שקל בדיוק. השלישי, הקטן, הוא הכנסות שאינן מס, 20.27 מיליארד שקל. שלושת אלה מרכיבים יחד את השורה שנקראת בספר התקציב "הכנסות המדינה", ורק הראשון מביניהם הוא כסף שהמדינה גבתה ושנשאר בידיה.

שקל שמגיע ממס הכנסה שייך לקופה הציבורית. שקל שמגיע ממכירת אגרת חוב ממשלתית יחזור לבעליו כעבור שנים, בתוספת ריבית, מכיסם של משלמי המסים של אז. בטבלה שתי השורות יושבות זו לצד זו תחת אותה כותרת, ואת ההפרש ביניהן אפשר לתמצת במשפט אחד: זה ההבדל בין "המדינה גבתה" לבין "המדינה לוותה". מי שמבקש להבין איך המספרים האלה נקבעים מלכתחילה ימצא את התשובה במסלול שעובר התקציב מהנומרטור ועד ההצבעה בכנסת, ואת הצד השני של אותו ספר, ההוצאה, מרכז המדריך המלא לתקציב המדינה.

המפה המלאה של 2026

ברמה הראשונה של סיווג ההכנסות רשומים 49 סעיפים, ורק 28 מהם נושאים בתכנון 2026 סכום גדול מאפס. הטבלה מרכזת אותם לפי שלוש הקטגוריות, במיליארדי שקלים:

סעיףמתוכנן 2026קטגוריה
מס הכנסה288.40מסים
תקבולי מע"מ ברוטו170.42מסים
מס קנייה ומס דלק55.82מסים
מיסים על הוצאות שכר22.47מסים
מס רכישה ומס שבח14.33מסים
אגרות רכב, קנסות, מכס ומסים קטנים13.89מסים
מלוות פנים229.58גיוס חוב
מלוות חוץ ומלווה מביטוח לאומי35.42גיוס חוב
הכנסות הון, תמלוגים, ריבית ודיבידנדים20.27הכנסות שאינן מס

שני מספרים בטבלה ראויים לתשומת לב נפרדת. מס הכנסה לבדו מספק 33.9% מכלל ההכנסות ו-51% מכלל המסים, כלומר יותר ממחצית נטל המס נשען על סעיף יחיד. ומלוות פנים, 229.58 מיליארד שקל, הן הסעיף השני בגודלו בכל צד ההכנסות, גדול יותר מכל גביית המע"מ במשק.

סעיף של 45 מיליארד שאינו כסף שנכנס

בין השורות הגדולות מופיע סעיף בשם "העברה מחלק ב'", 45.2 מיליארד שקל. במבט ראשון הוא נראה כמו מקור ההכנסה הרביעי בגודלו, ובפועל הוא תנועה פנימית בין שני חלקיו של ספר התקציב. בקצה השני של אותה רשימה יושב סעיף בשם "העברה לחלק א'", ובו רשום בדיוק אותו סכום במינוס. השניים מתקזזים לאפס מלא, ומאחוריהם אין אזרח ששילם מס ואין משקיע שהלווה כסף. הסכום נכנס לסך הכולל של 850.59 מיליארד שקל ויוצא ממנו באותה נשימה.

הקיזוז הזה חוזר בכל שנה, ובכל שנה בסכום אחר לגמרי: 70.63 מיליארד ב-2021, 13.79 מיליארד ב-2022, 22.57 מיליארד ב-2023, 85.13 מיליארד ב-2024 ו-44.46 מיליארד ב-2025. תנודתיות כזאת מתאימה למהלך חשבונאי ורחוקה מהתנהגות של מקור הכנסה אמיתי. הראיה החותכת נמצאת בעמודת הביצוע: בכל אחת מהשנים שכבר נסגרו, שני הסעיפים רשומים בביצוע אפס.

ישיר מול עקיף: מי נושא בנטל

565.32 מיליארד שקל המסים מתפצלים לשלוש משפחות. הגדולה בהן היא מסים על הכנסה ורכוש: מס הכנסה, מס שבח, מס רכישה ומס רכוש, יחד 302.76 מיליארד שקל, 53.6% מנטל המס. השנייה היא מסים על צריכה, יבוא ושימוש: מע"מ, מס קנייה, מס דלק, אגרות כלי רכב, אגרות וקנסות, מכס והבלו על טבק, יחד 240.1 מיליארד שקל, 42.5%. השלישית והקטנה היא מע"מ המוטל על הוצאות שכר במלכ"רים ובמוסדות פיננסיים, 22.47 מיליארד שקל.

למשפחה השנייה יש תכונה שקובעת מי משלם אותה בפועל. שיעור המע"מ על קניית מקרר זהה לכל קונה בלי קשר להכנסתו, וכך גם הבלו על ליטר בנזין ומס הקנייה על מוצר מיובא. משק בית שמוציא כמעט את כל הכנסתו על צריכה שוטפת מעביר למדינה נתח גדול יותר מהכנסתו דרך המסים העקיפים ממשק בית שמפנה חלק מהכנסתו לחיסכון. המשפחה הראשונה בנויה הפוך: מדרגות מס ההכנסה של 2026 עולות ככל שהשכר גדל, כך שהשקל הנוסף של בעל הכנסה גבוהה ממוסה בשיעור גבוה יותר. תמונה מלאה של מי משלם על מה מופיעה במדריך המסים בישראל, והיחס בין שתי המשפחות הוא אחד המדדים שכלכלנים בוחנים כשהם שואלים עד כמה מערכת המס פרוגרסיבית.

תחזית מול ביצוע: העשור בטבלה

לכל שנה שנסגרה מציג מפתח התקציב, לצד עמודת התכנון, גם את הגבייה בפועל. ההשוואה בין השתיים היא המבחן האמיתי של אומדני האוצר, והיא מספרת סיפור שהתהפך באמצע העשור. הנתונים במיליארדי שקלים:

שנהמתוכנןבפועלפער
2019479.60485.82עודף 6.22
2021609.14592.10חוסר 17.05
2022562.93550.81חוסר 12.13
2023610.75609.80חוסר 0.94
2024724.05766.95עודף 42.90
2025755.91772.35עודף 16.44

שנת 2020 נעדרת מהטבלה מסיבה טובה: בקובץ אין לה עמודת תכנון כלל, משום שהמדינה פעלה אז בתקציב המשכי, והגבייה בפועל של אותה שנה, 585.33 מיליארד שקל, עומדת שם בלי מספר להשוות אליו.

בשלוש השנים 2021 עד 2023 הגבייה בפועל פיגרה אחרי התכנון, בשיא של 17.05 מיליארד שקל חסרים ב-2021. בשנתיים האחרונות הכיוון התהפך: 2024 נסגרה בעודף של 42.9 מיליארד שקל, 5.9% מעל התכנון, ו-2025 בעודף של 16.44 מיליארד, 2.2% מעליו.

הפירוק של 2025 מלמד יותר מהסך הכולל. המסים הגדולים חרגו כלפי מעלה: מס הכנסה נגבה ב-277.99 מיליארד שקל מול תכנון של 251.41, עודף של 26.58 מיליארד. מע"מ הגיע ל-156.97 מול 145.45. מס דלק הכניס 25.55 מול 21.03. בצדו השני של המאזן גיוס החוב ירד מתחת לתכנון: מלוות פנים גויסו ב-181.18 מיליארד מול 197.57 מתוכננים, ומלוות חוץ ב-25.71 מול 34.3. כשהגבייה מפתיעה לטובה, הצורך בהלוואות מצטמצם, וזאת המשמעות המעשית של החלוקה לשלוש הקטגוריות.

חלק מהסעיפים נעו לכיוון ההפוך. מס קנייה נגבה ב-25.44 מיליארד שקל מול תכנון של 26.3, מס שבח ב-7.18 מול 7.83, ומכס והיטלי יבוא הכניסו 1.55 מיליארד בלבד מול תכנון של 3.32, פחות ממחצית.

שבעה מדריכים, שבעה מקורות

כל אחד מהסעיפים הגדולים מקבל מדריך נפרד בשכבה הזאת. הראשון עוסק במס הכנסה, הסעיף שמספק לבדו כשליש מההכנסות, בחלוקה בין יחידים לחברות ובמה שמסביר את הזינוק בגבייה בשנתיים האחרונות. השני עוסק במע"מ: איך הוא נגבה לאורך שרשרת הייצור, מי מעביר אותו בפועל לרשות המסים ומה ההבדל בין הרישום ברוטו לרישום נטו. השלישי מרכז את מסי הרכב והדלק, מס דלק ואגרות כלי רכב שמסתכמים לבדם ב-35.74 מיליארד שקל, לצד חלק ממס הקנייה. הרביעי מוקדש לנדל"ן: מס רכישה ומס שבח, יחד 14.33 מיליארד שקל, לצד ההכנסות מהקרקע שבבעלות המדינה שמעלות את הענף כולו לכ-22 מיליארד.

קיראו עוד ב"מדריכים"

המדריך החמישי עוזב את עולם המסים ונכנס לגיוס החוב: 265 מיליארד שקל שמגיעים ממלוות פנים, ממלוות חוץ וממלווה מהמוסד לביטוח לאומי, והמחיר שנלווה לכל אחד מהערוצים. השישי אוסף את ההכנסות הקטנות, 20.27 מיליארד שקל של הכנסות הון, תמלוגים מאוצרות טבע, ריבית על יתרות הממשלה, דיבידנדים מחברות ממשלתיות והכנסות מינהל מקרקעי ישראל. השביעי חוזר אל הפער בין התחזית לגבייה ובוחן אותו לאורך עשור שלם, סעיף אחר סעיף.

איך אזרח בודק את זה בעצמו

כל מספר שמופיע כאן פתוח לציבור באתר מפתח התקציב, שמציג את נתוני משרד האוצר בטבלה אחת. מחפשים "הכנסות המדינה", בוחרים שנה, ומקבלים את הרמה הראשונה של הסיווג עם עמודת התכנון ועמודת הביצוע זו לצד זו. לחיצה על סעיף פותחת את הרמה השנייה ואחריה השלישית, ושם מתגלה למשל שמס הקנייה מפוצל בין יבוא לייצור מקומי, ושהסעיף "מיסים על הוצאות שכר" מורכב ממע"מ על מלכ"רים וממע"מ על מוסדות פיננסיים.

שווה להכיר מלכודת אחת לפני שמצטטים נתון ביצוע: בחלק מהשורות העמודה הזאת שבורה. מס רכישה לשנת 2025 מוצג שם בביצוע של 9,600 שקל מול תכנון של 7.95 מיליארד, סכום שאינו יכול להיות נכון. הכלל הפשוט הוא לוודא שהביצוע נמצא באותו סדר גודל של התכנון, ואם הפער קיצוני, להתייחס לנתון כחסר ולחפש אותו בדוחות החשב הכללי.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה