כרטיס אשראי מאסטרקארד (רשתות)
כרטיס אשראי מאסטרקארד (רשתות)

כרטיס בנקאי מול כרטיס חוץ-בנקאי: מה ההבדל, ולמי כדאי מה

הכרטיס הבנקאי יושב על המסגרת של הבנק, החוץ-בנקאי פותח מסגרת שנייה משלו. ההבדל נראה זניח עד היום שבו שני החיובים נופלים באותו שבוע

כמעט מחצית מהכרטיסים של מקס הם חוץ-בנקאיים, ואצל ישראכרט מדובר בכ-1.27 מיליון כרטיסים מתוך כ-4.5 מיליון. ההבחנה הזו אינה כותרת שיווקית: היא קובעת מי בדק אתכם לפני שאישר את הכרטיס, מי נושא בסיכון אם לא תשלמו, ומאיזו מסגרת אשראי יורד הכסף בסוף החודש. שני הכרטיסים נראים זהים לחלוטין בקופה, ומתנהגים אחרת בחשבון.

מה זה כרטיס בנקאי

כרטיס בנקאי מונפק דרך הבנק שבו מתנהל החשבון שלכם, ויושב על מסגרת האשראי של אותו חשבון. הבנק הוא זה שמחליט אם לאשר אותו ובאיזה גובה, הבנק הוא זה שנושא בסיכון אם החוב אינו נפרע, ואחת משלוש חברות כרטיסי האשראי מתפעלת ומנפיקה אותו בפועל. החיוב החודשי יורד היישר מהחשבון במועד קבוע, ומופיע בו כשורה אחת.

היתרון המעשי הוא ריכוז. כל התמונה נמצאת במקום אחד, המסגרת אחת, והבנק רואה את מלוא ההתנהלות שלכם ולכן יכול להתאים את גובהה. כרטיס בנקאי גם משתלב לרוב במסלול העמלות של החשבון, ולפעמים דמי הכרטיס מוזלים או מבוטלים כחלק מהחבילה. החיסרון הוא באותה נשימה: כל שקל שאתם מוציאים בכרטיס תופס מקום במסגרת הבנקאית שלכם, גם אם התכוונתם לשמור אותה למשהו אחר.

מה זה כרטיס חוץ-בנקאי

כרטיס חוץ-בנקאי מונפק ישירות על ידי חברת כרטיסי האשראי, בלי שהבנק שלכם צד להחלטה. החברה בודקת אתכם בעצמה, קובעת בעצמה את גובה המסגרת, ונושאת בעצמה בסיכון. החיוב החודשי נגבה מחשבון הבנק שלכם באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, וזה יכול להיות חשבון בכל בנק. ההנפקה פתוחה גם למי שהבנק שלו סירב להרחיב לו את המסגרת.

הנפקת כרטיס בנקאי היא בדרך כלל פעולה קצרה, משום שהבנק כבר מכיר אתכם. הוא רואה את המשכורת שנכנסת, את ההתנהלות בחשבון ואת ההתחייבויות הקיימות, ולכן ההחלטה מהירה. חברת כרטיסי האשראי שמנפיקה כרטיס חוץ-בנקאי אינה רואה את החשבון שלכם, ולכן היא נשענת על דוח נתוני אשראי, על הצהרת הכנסה ולעיתים על תדפיסי חשבון שתתבקשו להעביר בעצמכם.

המוצר הזה גדל בעקבות שינוי רגולטורי ולא בעקבות ביקוש טבעי. החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות במערכת הבנקאית חייב את הבנקים הגדולים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי, וחייב בנקים לעבוד מול יותר מחברה אחת. שלוש החברות נותרו עם צורך לבנות עסק עצמאי, והכרטיס החוץ-בנקאי הוא הכלי המרכזי שלהן לכך. [[C5]] מפרט מי מחזיק בכל אחת מהן היום.

מועדוני הצרכנות הם המנוע שמניע את הכרטיסים האלה. כרטיס לייף סטייל של מועדון סופר-פארם מונפק על ידי ישראכרט, כרטיס ביחד בשבילך לחברי ההסתדרות מונפק על ידי מקס, וכרטיסי פליי קארד של מועדון הנוסע המתמיד של אל על עברו לישראכרט בעסקה רב-שנתית. ההטבה היא הפיתיון, והמסגרת הנוספת היא המוצר. [[C10]] מסביר את הקשר בין מועדון לכרטיס, ו[[C12]] מלמד לחשב כמה ההטבה שווה בפועל.

המסגרת הנפרדת: יתרון וסכנה באותה נשימה

מסגרת שאינה תופסת מקום במסגרת הבנקאית היא יתרון אמיתי עבור חלק מהאנשים. עצמאי שההכנסות שלו מגיעות בגלים, משפחה שמממנת הוצאה חד-פעמית גדולה, או מי שרוצה להפריד בין הוצאות העסק להוצאות הבית, מקבלים כאן גמישות שהבנק אינו נותן. הכרטיס גם עובד כגיבוי כשכרטיס אחד נחסם או נגנב.

אותו יתרון הוא בדיוק מקור הסכנה. הכסף שהוצאתם בכרטיס החוץ-בנקאי אינו מופיע ביתרת החשבון עד יום החיוב, ולכן היתרה שאתם רואים בבנק גבוהה מהיתרה האמיתית שלכם. ביום החיוב נופל סכום מרוכז, ואם באותו שבוע יורד גם החיוב של הכרטיס הבנקאי, שני הסכומים פוגשים משכורת אחת. מי שמנהל את התקציב לפי היתרה שעל המסך ימצא את עצמו במינוס בלי להבין למה.

שתי מסגרות פירושן גם חשיפה כפולה מול מאגר נתוני האשראי. שני הגופים מדווחים על המסגרות שלכם ועל אופן הפירעון, והרשאה לחיוב חשבון שלא כובדה נחשבת אירוע לכל דבר. פיגור מדווח כשחלפו 30 יום, הסכום עולה על 200 שקלים, ונמסרה לכם הודעה. [[C9]] מסביר איך נקבעת המסגרת ומה קורה בחריגה.

מעבר בין בנקים מטפל בשני סוגי הכרטיסים אחרת לגמרי. הרפורמה שאפשרה ניוד חשבון בנק בתוך ימי עסקים ספורים מעבירה את הכרטיס הבנקאי יחד עם החשבון, ואילו הכרטיס החוץ-בנקאי נשאר כפי שהוא וההרשאה לחיוב מופנית לחשבון החדש. זה יתרון אמיתי למי שמחליף בנק, וזו גם הסיבה שהכרטיס הזה שורד גם כשהקשר עם הבנק מסתיים.

ביטול כרטיס הוא המקום שבו ההבדל מרגיז במיוחד. כרטיס בנקאי מבוטל מול הבנק, כרטיס חוץ-בנקאי מבוטל מול החברה שהנפיקה אותו, ובשני המקרים הביטול אינו מוחק חיובים עתידיים של עסקאות שכבר בוצעו בתשלומים. בנק ישראל דרש לאפשר ביטול כרטיסי אשראי גם באופן מקוון, מהלך שנועד לצמצם את החיכוך מול מוקדי השימור.

מועד החיוב של הכרטיס החוץ-בנקאי הוא הכלי המרכזי לשליטה בסיכון. אם החיוב הבנקאי יורד ב-2 לחודש והחיוב החוץ-בנקאי ב-10, המשכורת מתחלקת בין שני אירועים במקום להיפגש באחד גדול. חברות כרטיסי האשראי מאפשרות לרוב לבחור בין כמה מועדים, והבקשה לשנות מועד היא שיחה קצרה שמונעת מינוס חוזר.

ההבדל מתחדד בהתמודדות עם עסקה שנויה במחלוקת. כשעסקה בכרטיס בנקאי אינה מוכרת לכם, הבירור מתנהל מול חברת כרטיסי האשראי שמתפעלת את הכרטיס, והבנק יכול לסייע משום שהוא רואה את החשבון. בכרטיס חוץ-בנקאי הבירור מתנהל מול החברה בלבד, והבנק אינו צד לעניין ואינו יכול לעצור את החיוב מעבר לביטול ההרשאה. ההגנות בחוק זהות בשני המקרים, והדרך למימוש שלהן שונה.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

למי זה באמת מתאים ולמי פחות

החשבון שקובע פשוט מאוד, ואפשר לעשות אותו בשתי דקות. דמי כרטיס של 17.9 שקלים לחודש מסתכמים בכ-215 שקלים בשנה, ודמי כרטיס של 31.9 שקלים לחודש מסתכמים בכ-383 שקלים בשנה. כדי לכסות את העלות הזו בקאשבק של אחוז אחד צריך להעביר בכרטיס כ-21,500 שקלים בשנה במקרה הזול וכ-38,300 שקלים בשנה במקרה היקר. מי שמעביר בכרטיס 1,500 שקלים בחודש מקבל כ-180 שקלים בשנה, ומפסיד על העסקה.

הכרטיס החוץ-בנקאי משתלם למי שההטבה שלו צמודה להוצאה שהוא ממילא מבצע. קונה קבוע ברשת שהמועדון שלה עומד מאחורי הכרטיס, מי שטס פעמיים בשנה ומנצל צבירה, ומי שמנצל פטור מדמי כרטיס שניתן כחלק מהמועדון, נמצאים בצד החיובי של החשבון. הפטור הזה מוגבל בזמן בחלק מהמסלולים, וכדאי לדעת מתי הוא נגמר.

הטבת ההצטרפות היא הכלי השיווקי המרכזי, וכדאי לתמחר אותה נכון. מתנה של כמה מאות שקלים נשמעת גדולה מול דמי כרטיס של 215 עד 383 שקלים בשנה, אך היא חד-פעמית ודמי הכרטיס חוזרים בכל חודש. חשבון פשוט על שלוש שנים מראה שהמתנה מכסה שנה אחת ולא יותר, ומהשנה השנייה ההחלטה צריכה להישען על השימוש בפועל ולא על הרושם מיום ההצטרפות.

עצמאים ובעלי עסקים קטנים הם קהל שבו הכרטיס החוץ-בנקאי מקבל היגיון נוסף. הפרדה בין הוצאות העסק להוצאות הבית מקלה על הנהלת החשבונות ועל הדיווח לרשויות, ומסגרת נפרדת מונעת מהוצאה עסקית גדולה לחסום את התקציב המשפחתי באמצע החודש. מקס מציעה כרטיס עסקי ייעודי, וגם שתי המתחרות מציעות מוצרים מקבילים לעסקים קטנים.

המוצר אינו מתאים למי שנמצא במינוס קבוע, ולא משום שהוא יקר יותר. הוא מוסיף מסגרת שמאפשרת להמשיך להוציא בדיוק כשהמערכת הבנקאית מסמנת עצירה, והחוב עובר לריבית של אשראי מתגלגל שנעה סביב 15 עד 16 אחוזים בשנה. גם מי שאינו קורא את דף החשבון החודשי צריך לוותר: כרטיס שני פירושו דף חשבון שני, ומה שלא נקרא אינו מנוהל. [[C3]] מסביר מתי הכרטיס הופך להלוואה, ו[[C6]] מראה כמה זה עולה.

שאלה שחוזרת אצל כמעט כל אדם היא כמה כרטיסים באמת צריך. התשובה המעשית היא כמה שאתם מסוגלים לעקוב אחריהם, וזה בדרך כלל שניים: אחד בנקאי לניהול השוטף, ואחד נוסף שיש לו סיבה מוגדרת, בין אם מועדון שאתם באמת קונים בו ובין אם גיבוי לנסיעות. כרטיס שלישי שנפתח בגלל מתנת הצטרפות נוטה להישאר בארנק שנים ולגבות דמי כרטיס בשקט.

לפני שמזמינים כדאי לברר חמישה דברים מול החברה עצמה. גובה דמי הכרטיס ותנאי הפטור ומועד סיומו, שיעור עמלת המרת המטבע שנע בשוק סביב 2.5 עד 3.5 אחוזים, גובה המסגרת שאושרה בפועל ולא זו שהובטחה בפרסום, מועד החיוב החודשי ביחס למועד קבלת המשכורת, ותקופת ההסכם בין המועדון לחברה. ניתוח היתרונות והחסרונות של כרטיס חוץ-בנקאי מרחיב על ההשוואה, סקירת העמלות והיכן הן הכי גבוהות מראה כמה מצטבר בשקט, והחישוב של פער ריבית בהלוואה של 50 אלף שקל ממחיש מה עושה אחוז אחד לאורך זמן. [[C18]] מרכז את שאלות הבדיקה לפני שחותמים, ו[[C1]] את התמונה המלאה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה