שבע שאלות לפני שחותמים על כרטיס אשראי, והתשובה לשאלה כמה כרטיסים צריך

יותר מ-11 מיליון כרטיסי אשראי מסתובבים בישראל, וכחמישית מהם אינם בשימוש. המספר הזה מספר את כל הסיפור: אנשים מנפיקים כרטיסים בגלל הטבת הצטרפות, דוכן בקניון או שיחת טלפון, ואחר כך הכרטיס שוכב בארנק וממשיך לגבות דמי כרטיס. שבע שאלות, שאפשר לענות עליהן בעשרים דקות מול דוח החיוב, מונעות בדיוק את זה. אף אחת מהן אינה דורשת ידע מוקדם, וכולן נענות מנתונים שכבר נמצאים אצלכם בחשבון ובאזור האישי של חברת האשראי.

שלוש שאלות על הכסף שלכם

השאלה הראשונה היא כמה אתם מוציאים בכרטיס בחודש. ההוצאה החודשית הממוצעת לכרטיס בישראל נאמדת בכ-3,750 שקלים, ואצלכם היא יכולה להיות 1,200 או 12 אלף. המספר הזה קובע הכול, מפני שכל הטבה באחוזים מתורגמת דרכו: קאשבק של אחוז אחד שווה 12 שקלים בחודש למי שמוציא 1,200 שקלים ו-120 שקלים למי שמוציא 12 אלף. את המספר מוצאים בשלושה דוחות חיוב אחרונים ומחלקים בשלוש.

פילוח ההוצאה חשוב לא פחות מהסכום הכולל. אותם 3,750 שקלים בחודש נראים אחרת אם 1,500 מהם הולכים לסופרמרקט, 600 לדלק ו-400 לקניות באתרים זרים, מפני שכל כרטיס מתגמל קטגוריה אחרת. חמש דקות של סימון בדוח החיוב מגלות איפה נמצא רוב הכסף, וזה הנתון שקובע איזה כרטיס מתאים לכם ואיזה מחזיר לכם שקלים בודדים בשנה.

השאלה השנייה היא איזה סוג חיוב מתאים לכם. שלושה מסלולים עומדים על השולחן. חיוב מיידי מוריד את הכסף כמעט מיד ומתאים למי שרוצה לראות את היתרה האמיתית בחשבון. חיוב נדחה מרכז את החודש כולו לתאריך אחד ומתאים למי שהמשכורת נכנסת בתאריך קבוע. אשראי מתגלגל מאפשר לשלם חלק מהחוב ולגלגל את השאר בריבית, והוא היקר מבין השלושה. ההבדלים המלאים מפורטים ב[[C3]], והמחיר של הגלגול מחושב ב[[C6]].

השאלה השלישית היא כמה הכרטיס עולה לכם בשנה. דמי כרטיס נעים בין תשעה שקלים לכ-24 שקלים בחודש בכרטיסים רגילים, כלומר בין 110 ל-290 שקלים בשנה, וכרטיסי פרמיום מגיעים למאות שקלים בשנה. אדם שמחזיק שלושה כרטיסים במחיר מלא משלם קרוב ל-900 שקלים בשנה על הזכות להחזיק פלסטיק. הסכום מופיע בדוח בשורה קטנה, ולעיתים אפשר לבטל אותו בשיחת טלפון אחת.

כמה שווה ההטבה, במספרים

השאלה הרביעית היא כמה ההטבה שווה בשקלים. החישוב פשוט ומפכח: שיעור ההטבה כפול ההוצאה השנתית שלכם בקטגוריה שההטבה חלה עליה, פחות דמי הכרטיס. כרטיס עם קאשבק של אחוז אחד ודמי כרטיס של 19.90 שקלים בחודש מחזיר 450 שקלים בשנה למי שמוציא 3,750 שקלים בחודש וגובה 239 שקלים, כך שהרווח נטו הוא 211 שקלים. אם ההטבה חלה על קטגוריה אחת בלבד, כמו דלק או סופרמרקט, ההוצאה שנכנסת לחישוב קטנה בהרבה והתוצאה עלולה להתהפך.

הנחה קבועה וקאשבק אינם אותו דבר, וההבדל משנה את החישוב. הנחה קבועה יורדת במעמד החיוב בשיעור ידוע מראש בבתי עסק מוגדרים, וקאשבק הוא זיכוי שמצטבר וחוזר אליכם בדוח או בשוברים. הנחה של חמשה אחוזים ברשת שאתם קונים בה כל שבוע שווה יותר מקאשבק של אחוז על הכול, בתנאי שאתם באמת קונים שם. השיטה המלאה להשוואה בין השניים נמצאת ב[[C12]].

מבצע היכרות אינו הטבה קבועה, וזו הטעות היקרה ביותר בחישוב. חברות מפרסמות שיעורי החזר גבוהים יותר בשנה הראשונה, פטור מדמי כרטיס לתקופה מוגבלת או תקרות זיכוי מוגדלות, וכל אלה יורדים לרמה הרגילה בלי הודעה בולטת. הדרך לעקוב היא לרשום ביומן את מועד סיום המבצע ולעשות את החישוב מחדש באותו חודש, במקום לגלות את השינוי כעבור שנתיים.

השאלה החמישית היא אם אתם נוסעים לחו״ל. עמלת המרת מטבע חוץ עומדת על שלושה אחוזים ברוב הכרטיסים, ומי שמוציא 15 אלף שקלים בשנה בחו״ל ובאתרים זרים משלם עליה 450 שקלים. כרטיס מועדון שגובה אחוז אחד מוריד את הסכום ל-150 שקלים, וכרטיס בלי עמלת המרה מאפס אותו. לנוסע קבוע זו ההטבה המשמעותית ביותר שקיימת, ולמי שאינו טס היא שווה אפס. הפירוט המלא נמצא ב[[C17]].

• כרטיס לסטודנט ולחייל: מה ההטבה שווה באמת ומה נגמר ביום שהזכאות נגמרת
• כרטיס אשראי לילד: מה מותר בגיל 14, מה בגיל 16 וכמה זה עולה

מי בוחן אם אתם יכולים להחזיר

השאלה השישית היא בנקאי או חוץ-בנקאי. כרטיס בנקאי מונפק דרך הבנק שלכם, מחויב בחשבון ומשתמש במסגרת האשראי הבנקאית. כרטיס חוץ-בנקאי מונפק ישירות מחברת האשראי, נושא מסגרת נפרדת משלו ומאושר לפי בדיקה של החברה. ההבדל אינו בהטבות אלא בשאלה מי בוחן את היכולת שלכם להחזיר וכמה אשראי כולל אתם מחזיקים בפועל, וההשוואה המלאה נמצאת ב[[C4]].

מסגרת נוספת נשמעת כמו יתרון ולעיתים היא מלכודת. אדם עם מסגרת בנקאית של 10,000 שקלים שמוסיף כרטיס חוץ-בנקאי עם מסגרת של 15 אלף מחזיק עכשיו 25 אלף שקלים של אשראי זמין, בלי שהכנסתו גדלה בשקל. מי שמצטרף בגלל הטבה יכול לבקש מסגרת נמוכה במכוון, וזו בקשה שמתקבלת בשיחת טלפון ואינה פוגעת בהטבות.

כמה כרטיסים אדם באמת צריך

שניים הם התשובה שמתאימה לרוב האנשים, וזו השאלה השביעית. כרטיס אחד ראשי שבו מתרכזת ההוצאה השוטפת, וכרטיס שני מחברה אחרת ששוכב בבית ומשמש גיבוי לחסימה, לגניבה או לתקלה בחו״ל. כרטיס שלישי מוצדק כשיש הטבה ספציפית ששווה יותר מדמי הכרטיס שלו, למשל הנחה קבועה ברשת שאתם קונים בה כל שבוע או עמלת מט״ח מוזלת אם אתם נוסעים הרבה.

המיתוס הנפוץ אומר שריבוי כרטיסים מוריד את דירוג האשראי, וזה אינו מדויק. מה שמשפיע על הדירוג הוא ההתנהלות: תשלומים בזמן, חריגות ממסגרת והליכי גבייה. שימוש מסודר בכמה כרטיסים ותשלום מלא בכל חודש בונים היסטוריית אשראי חיובית. מה שכן נפגע מריבוי כרטיסים הוא היכולת שלכם לעקוב, מפני שכל כרטיס מביא תאריך חיוב אחר וסכום אחר.

מעל שלושה כרטיסים מתחילה בעיה מעשית. שלושה תאריכי חיוב שונים בחודש, שלושה סכומים משתנים ושלושה דוחות שצריך לפתוח יוצרים מצב שבו החיוב מפתיע, והמינוס מגיע לא מהוצאה גדולה אלא מחוסר סנכרון בין התאריכים. מי שמחזיק כרטיסים רבים יכול לבקש לאחד את תאריכי החיוב, וזה משפר את השליטה יותר מכל הטבה. אדם עם ארבעה כרטיסים שמחזיר בממוצע אחוז אחד על הכול מרוויח כ-450 שקלים בשנה, ומספיקה חריגה אחת ממסגרת בגלל חיוב שהופתע ממנו כדי למחוק את הרווח הזה ולהוסיף עליו ריבית. איך המסגרת מתנהגת כשחורגים ממנה מוסבר ב[[C8]].

• המדריך הגדול לכרטיסי אשראי: מה זה, איך זה עובד ומה זה באמת עולה
• עשרת הכרטיסים החזקים בישראל: מה כל אחד נותן וכמה הוא עולה

זוגות ומשפחות מגיעים לשאלה נוספת, של כרטיס משותף מול כרטיסים נפרדים. כרטיס נוסף על אותו חשבון מרכז את כל ההוצאה לדוח אחד ומקל על מעקב תקציבי, וכרטיסים נפרדים מאפשרים לכל אחד לנהל את שלו ולשמור על היסטוריית אשראי עצמאית. שני כרטיסים נוספים על חשבון אחד גם נהנים לעיתים מהנחה בדמי הכרטיס השני והשלישי, וזו הטבה שכדאי לבקש ואינה ניתנת מאליה.

מעבר בין כרטיסים דורש סדר פעולות מסוים. תחילה מנפיקים את הכרטיס החדש ומוודאים שהוא פעיל, אחריו מעבירים אליו את הוראות הקבע והמנויים הדיגיטליים, ובסוף מבטלים את הישן. הסדר ההפוך מייצר חודש שבו מנויים נכשלים והחברות גובות דמי טיפול. שווה גם לבדוק מה קורה לעסקאות בתשלומים שעדיין רצות על הכרטיס הישן, מפני שהן ממשיכות להתחייב גם כשהכרטיס מבוטל.

הבדיקה האחרונה נעשית על הכרטיסים שכבר יש לכם. פתחו את הדוח, סמנו כל כרטיס שלא עבר בו חיוב בשלושת החודשים האחרונים ובדקו אם הוא גובה דמי כרטיס. ביטול כרטיס נעשה בפנייה לחברת האשראי, וכיום אפשר לבצע אותו גם באופן מקוון. לפני הביטול כדאי לוודא שאין עליו הוראות קבע פעילות, מפני שהן ייכשלו בחודש הבא ויגררו החזרות. כרטיס שאינו בשימוש ואינו גובה דמי כרטיס אינו מזיק כשלעצמו, ובכל זאת עדיף לבטל אותו כדי לצמצם את מספר הכרטיסים שפרטיהם שמורים באתרים ובאפליקציות ועלולים לדלוף.

שתי בדיקות שאינן ברשימה

הבדיקה הראשונה היא מי קורא את התעריפון. כל חברת אשראי מפרסמת מסמך גילוי נאות ותעריפון לכל כרטיס, ובו מופיעים דמי הכרטיס, שיעור עמלת המט״ח, עמלת משיכת המזומן, הריבית באשראי מתגלגל ותנאי הפטור ומועד סיומו. שתי דקות במסמך הזה מדויקות יותר משעה בדף השיווקי של אותו כרטיס, וזה גם המקום היחיד שבו המספרים מחייבים את החברה.

הבדיקה השנייה נוגעת להטבת ההצטרפות, שהיא הסיבה הגרועה ביותר לבחור כרטיס. שובר של 75 או 100 שקלים ניתן פעם אחת, ודמי הכרטיס נגבים 12 פעמים בשנה, בכל שנה. מי שהצטרף בגלל המתנה וגילה כעבור שנה שהוא משלם 240 שקלים בשנה על כרטיס שאינו בשימוש שילם על אותה מתנה מחיר מלא ועוד. השוואה בין הכרטיסים החזקים בשוק נמצאת ב[[C11]], ותמונה כוללת של איך המערכת בנויה נמצאת ב[[C1]].

שאלה שמנחה את כל השבע היא מה אתם מנסים להשיג. מי שרוצה לשלוט בהוצאות יבחר בכרטיס אחד בחיוב מיידי ויוותר על הטבות. מי שרוצה למקסם החזרים יחזיק שניים ויתאים כל אחד מהם לקטגוריה אחרת שבה הוא מוציא הכי הרבה כסף. מי שרוצה לבנות היסטוריית אשראי לקראת משכנתא יתמקד בתשלום בזמן ובהימנעות מחריגות, ואת המשמעות של זה אפשר לראות בהמדריך למשכנתא ובהמדריך שמחשב איזו דירה אפשר לקנות לפי ההכנסה. שלוש המטרות האלה מובילות לשלוש בחירות שונות, ואין כרטיס אחד בשוק הישראלי שעונה על שלושתן יחד.