הבטיחו עד 28% בשנה, גייסו יותר ממיליארד דולר - והמשקיעים נשארו עם מניה שקרסה
ה-SEC מנהלת הליך נגד ברודסטריט ומנהליה בחשד למערך הונאה רחב שפגע ביותר מ-1,000 משקיעים; עכשיו מתברר שחלק מהמשקיעים שביקשו לקבל את כספם מצאו את עצמם עם מניות זד סקוורד, חברת כריית דוג'קוין שנכנסה לנאסד"ק ושוויה נחתך בכמעט 80% מהשיא. מאחורי המניה מסתתר גם פער חריג בין שווי של מאות מיליוני דולרים שניתן לצי מכונות הכרייה לבין הערך שבו אותן מכונות מופיעות בספרי החברה
וול סטריט זה מתחיל כמו הרבה השקעות אלטרנטיביות שנראות מצוין על הנייר: קרן פרטית, מגוון תחומי פעילות, נדל"ן, מלונות, מימון לעסקים ואפילו כריית קריפטו, לצד תשואות שהגיעו בחלק מהמסלולים עד 28% בשנה. זה נגמר, לפחות עבור חלק מהמשקיעים, בצורה הרבה פחות נוצצת. במקום כסף הם קיבלו מניות בחברה ציבורית צעירה, והמניה הזאת צללה משיא של יותר מ-21 דולר לפחות מ-5 דולר.
במרכז הפרשה נמצאת ברודסטריט, קבוצת השקעות פרטית שהוקמה בידי האחים ג'וזף וסטיבן בלדסארה ומנוהלת גם בידי דייוויד פיינגולד. רשות ניירות ערך האמריקאית מנהלת נגדם הליך אזרחי שבו היא טוענת כי הקבוצה גייסה יותר ממיליארד דולר מלמעלה מ-1,000 משקיעים באמצעות מצגים מטעים. בדיווחים העדכניים היקף הכספים שנקשר לכלל הפעילות מגיע לכ-1.2 מיליארד דולר.
לפי טענות ה-SEC, המשקיעים קיבלו את הרושם שכל מסלול בקרן מחזיק בנכסים נפרדים ופועל כיחידה עצמאית. בפועל, הרשות טוענת שכספים עברו בין פעילויות שונות, נכסים והתחייבויות התערבבו, וכמעט 880 מיליון דולר מכספי המשקיעים הגיעו לחשבונות של חברת הניהול. מתוך הסכומים האלה, כ-170 מיליון דולר הועברו לפי התביעה למנהלים ולחברות בשליטתם.
חלק מהכסף הופנה למסלולים שנשמעו הרבה יותר מסורתיים - בניית בתים, בתי מלון ומימון לעסקים. חלק אחר זרם לתחום הרבה יותר תנודתי: כריית דוג'קוין ולייטקוין. זרוע הכרייה גייסה לפי מסמכי הרשות כ-199 מיליון דולר, ובחלק מהחומרים למשקיעים הוצגה תשואה שנתית של עד 28%.
פה נכנסת זד סקוורד לתמונה.
פעילות הכרייה הוכנסה השנה לחברה ציבורית באמצעות מיזוג, והמניה החלה להיסחר בנאסד"ק תחת הסימול ZSQR. ברודסטריט קיבלה עם השלמת העסקה כ-41.5 מיליון מניות, שהיוו באותו שלב כ-81% מהחברה, ובהמשך חולקו המניות בין חברי הישות שהחזיקה בהן. זד סקוורד עצמה עומדת כיום כחברה ציבורית נפרדת, בעוד ההליך של ה-SEC מתמקד בברודסטריט ובמנהליה.
החלק שמעלה את השאלות הקשות ביותר הוא שווי פעילות הכרייה. במסגרת העסקה הוצמד לצי של כ-9,800 מכונות כרייה שווי של כ-660 מיליון דולר. אלא שבדוחות של זד סקוורד עצמה צי המכונות נכנס לספרים בעלות של כ-12.4 מיליון דולר, והערך בסוף הרבעון עמד על כ-11.3 מיליון דולר.
הפער עצום. חלק ממנו קשור לשיטות הערכה שונות ולמבנה העסקה, אבל גם הביצועים בפועל רחוקים מהמספר של מאות מיליוני דולרים. ברבעון השני ייצר צי הכרייה הכנסות של כ-1.6 מיליון דולר, כאשר כ-88% מהן הגיעו מכריית דוג'קוין. העלויות הישירות של הפעילות עברו את ההכנסות, והחברה רשמה הפסד רבעוני של כ-13.8 מיליון דולר.
המניה סיפקה לשוק תשובה משלו. זד סקוורד הגיעה בשנה האחרונה לשיא של כ-21.4 דולר. בסוף המסחר האחרון היא עמדה סביב 4.5 דולר, גם אחרי זינוק יומי של כ-20%. כלומר, גם אחרי העלייה האחרונה היא רחוקה בכמעט 80% מהשיא.
ביקשו מזומן וקיבלו מניות
וזה החלק שמחבר בין המשקיעים הפרטיים לבין הנפילה בבורסה. ברודסטריט הציעה למשקיעים אפשרות לפדות את ההשקעה במזומן בתוך 180 יום או לקבל מניות בחברה ציבורית. כמה משקיעים טוענים כיום בבתי המשפט שהם בחרו במזומן, אבל זמן קצר לפני מועד התשלום הבחירה שלהם הוחלפה במניות.
פאולה וסטיבן דרבי, בני 77, השקיעו לפי התביעה שלהם כ-1.42 מיליון דולר. הם טוענים שבחרו בפדיון במזומן, אך ימים ספורים לפני המועד שבו היו אמורים לקבל את הכסף הועבר הפדיון למסלול מניות. בני הזוג מבקשים כעת מבית המשפט לקבל את הסכום הכספי שלטענתם הובטח להם. משקיעים נוספים הגישו בחודשים האחרונים תביעות דומות נגד ברודסטריט.
הסיטואציה מזכירה את המנגנון הבסיסי שחוזר בהונאות השקעה: כל עוד המשקיעים מקבלים תשואה או יכולים למשוך כסף, התחושה היא שההשקעה עובדת. הבעיה מתגלה כאשר הרבה אנשים רוצים לצאת יחד והכסף הנזיל כבר מצומצם. גם בפרשת הפונזי שבה נפגע טראוויס קלסי הכסף של משקיעים חדשים שימש בחלקו לתשלומים למשקיעים ותיקים, עד שהמבנה קרס.
במקרה של ברודסטריט, ה-SEC טוענת כי במסלולים מסוימים שולמו תשואות גבוהות יותר מהרווחים שהפעילות עצמה ייצרה. הקבוצה ומנהליה דוחים את הטענות ומנהלים את ההליך המשפטי. בית המשפט כבר מינה גורם מפקח על הפעילות, והוויכוח כיום עוסק גם בשאלה כמה מהנכסים באמת נשארו עבור המשקיעים וכמה שוות המניות שחולקו להם.
זד סקוורד עצמה כבר מנסה להרחיב את הזהות העסקית שלה מעבר לכריית קריפטו. החברה פונה בתקופה האחרונה גם לתשתיות AI ומרכזי נתונים, ואף רכשה בקיץ קמפוס דאטה סנטר בארקנסו עם הספק של 8 מגה-ואט. מבחינת בעלי המניות החדשים, זה כבר הימור אחר לגמרי: במקום קרן פרטית שהבטיחה תשואה, הם מחזיקים מניה תנודתית בחברה קטנה שמנסה לבנות פעילות חדשה.
המעבר הזה ממחיש את הפער בין פדיון במזומן לבין קבלת מניה. מיליון דולר במזומן שווים מיליון דולר ביום התשלום. מניות בשווי מיליון דולר על הנייר יכולות להפוך בתוך חודשים ל-300 אלף דולר, ובמניה עם מחזורי מסחר קטנים גם מכירה גדולה עלולה להוריד עוד את המחיר. במקרה הזה, בדיוק כשהמשקיעים רצו לצאת מהשקעה פרטית מורכבת, חלקם מצאו את עצמם חשופים לסיכון מסוג חדש לגמרי.
- לקוחה שהפכה למשקיעה: ריקו מוסיפה 50 מיליון דולר לסבב ומגיעה ל-135 מיליון דולר
- דויטשה בנק: הנפילה בנטפליקס היא הזדמנות
להרחבה: הבטיח מניות ספייס X וקלארנה לפני ההנפקה - ה-SEC חושפת הונאה
