הקאק 40 שבר שיא באוגוסט ואיבד מאז 7%: למה פריז נשארת מאחור ב-2026

באוגוסט נסגר מדד הקאק 40 ברמה של 8,726 נקודות, שיא של כל הזמנים. כשבעה שבועות אחר כך הוא עומד על 8,078 נקודות, 7.4% מתחת לשיא, ומתחילת 2026 הוא כבר במינוס קטן של 0.9%. מתחילת השנה עלה מדד סטוקס 600 של אירופה ב-7.7%, הדאקס הגרמני ב-3.7% וה-S&P 500 האמריקאי ב-13%.

השיא של אוגוסט נקבע בזמן שהתוצר של צרפת לא זז ברבעון השני, אחרי התכווצות של 0.2% ברבעון הראשון, והמדינה חמקה בקושי משני רבעונים רצופים של ירידה. בהערכה הראשונה דווח דווקא על צמיחה של 0.2%, והעדכון מחק אותה. לעומת הרבעון המקביל אשתקד הכלכלה גדלה ב-0.5%. ההכנסה הפנויה של משקי הבית, אחרי קיזוז האינפלציה, ירדה ברבעון ב-0.5%, ושיעור החיסכון ירד ל-17.2%. את התוצר החזיק הייצוא, שקפץ ב-2.9% בעיקר בזכות משלוחי מטוסים, אבל גם זה לא עזר למניית איירבוס (AIR.PA), שירדה השנה ב-3%.

האבטלה טיפסה ברבעון השני ל-8.3%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2020, ומספר המובטלים עלה ל-2.7 מיליון. האינפלציה עלתה ל-2.4% באוגוסט, אחרי 2.1% ביולי, וכמעט כל התוספת באה מהאנרגיה. המלחמה מול איראן והשיבושים במצר הורמוז הקפיצו את הדלק, והסולר בצרפת יקר ב-36% משנה שעברה. חבית ברנט נסחרת עכשיו סביב 97 דולר, כ-60% מעל המחיר שלה בתחילת השנה, אחרי צניחה של כמעט 9% ביום שישי בעקבות סימנים לשיחות בין ארה"ב לאיראן על פתיחת המצר.

הבנק המרכזי האירופי העלה החודש את הריבית ל-2.5%. זו ההעלאה השנייה השנה, אחרי העלאה ביוני שהייתה הראשונה מאז 2023, והבנק צופה אינפלציה של 3% בגוש היורו ב-2026. ההחלטה הבאה שלו צפויה בסוף אוקטובר. לצרפת כל העלאה כזו כואבת יותר מלשכנותיה. משרד האוצר בפריז מעריך שהחוב הציבורי יגיע השנה לשיא של 119.3% מהתוצר, לעומת 115.7% בשנה שעברה ופחות מ-100% ב-2019, ושהגירעון יסתכם ב-5.4%. הממשלה רוצה להוריד אותו ל-5% בשנה הבאה, אבל בלי צעדים חדשים הוא עלול לקפוץ ליותר מ-6.5%.

התשואה על אג"ח ממשלת צרפת ל-10 שנים עברה את 4.5% לראשונה מאז 2008, והפער מול האג"ח הגרמנית המקבילה הגיע בסוף השבוע לכ-1.05 אחוזים, הגבוה מאז משבר החובות באירופה לפני 14 שנה. כלומר, על כל 100 אירו שהיא לווה לעשר שנים, צרפת משלמת בשנה כאירו אחד יותר מגרמניה.

המותרות מושכות למטה, הנפט והשבבים מחזיקים

ענקית המותרות LVMH (MC.PA) איבדה 38.5% מתחילת השנה. בחציון הראשון ההכנסות שלה ירדו ב-3% ל-38.6 מיליארד אירו, בעיקר בגלל שערי המטבע. בנטרול מטבע ורכישות היא צמחה ב-2%, וברבעון השני ב-3%, אבל הרווח התפעולי השוטף ירד ב-4% ל-8.7 מיליארד אירו. חטיבת האופנה והעור, הגדולה בקבוצה, התכווצה בחציון ב-1% וחזרה לצמיחה קלה ברבעון השני. הרמס (RMS.PA) הציגה מספרים טובים יותר, צמיחה של 6% במטבע קבוע בחציון ו-6.7% ברבעון השני, עם מרווח תפעולי של 41%, ובכל זאת המניה ירדה השנה ב-36.5%. שערי המטבע מחקו לה יותר מ-360 מיליון אירו מההכנסות והביקוש בסין נחלש. נראה שהמשקיעים כבר פחות מוכנים לשלם על מניות המותרות את המכפילים הגבוהים שהתרגלו אליהם.

אסילור-לוקסוטיקה (EL.PA) צנחה בכמעט 47%. יצרנית העדשות, שמפתחת עם מטא את המשקפיים החכמים, נפגעה מספקות לגבי קצב הצמיחה של המוצר ומתביעת פטנטים בארה"ב. על זה נוסף עימות גלוי בין ההנהלה לבין לאונרדו מריה דל וקיו, בנו של המייסד. סטלנטיס (STLA) איבדה 57% מערכה, אחרי מחיקות ענק בפעילות הרכב החשמלי וביטול הדיבידנד.

בצד השני עומדת טוטאל-אנרג'יז (TTE), שעלתה ב-44% השנה. ברבעון השני היא הרוויחה 6 מיליארד דולר ברווח המתואם, 68% יותר מברבעון המקביל, כשהברנט עמד בממוצע על כ-104 דולר לחבית לעומת 68 דולר שנה קודם. החברה גם העלתה את הדיבידנד הרבעוני ב-5.9%, ל-0.9 אירו למניה.

ST-מיקרואלקטרוניקס (STM) הכפילה את ערכה. ההכנסות של יצרנית השבבים הצרפתית-איטלקית קפצו ברבעון השני ב-26% ל-3.49 מיליארד דולר, בזכות תעשיית הרכב והביקוש של חוות השרתים, והיא צופה 3.7 מיליארד דולר ברבעון הנוכחי. שניידר אלקטריק (SU.PA), שמוכרת ציוד חשמל למרכזי נתונים, עלתה ב-24% והעלתה את תחזית הצמיחה האורגנית ל-2026 ל-10%-13%, במקום 7%-10%. בבנקים, BNP פריבה (BNP.PA) עלתה ב-23% ורשמה ברבעון השני רווח נקי של 4.3 מיליארד אירו, עלייה של 33%, שחלק ממנה הגיע מרווח חד-פעמי של כ-860 מיליון אירו.

• צרפת משלמת על החוב יותר מאיטליה ויוון
• כריסטין לגארד תוקפת בחריפות את תוכנית מחיקת החוב של המועמד הצרפתי לנשיאות

לפי ההערכות, הקאק נסחר בכ-14 פעמים הרווח הצפוי לשנה הקרובה, ואחרי הירידות של ספטמבר אפילו קצת פחות. זה קרוב לממוצע של השנים האחרונות ורחוק מה-S&P 500, שנסחר ב-19.2 פעמים הרווח הצפוי. בגולדמן סאקס מעריכים שהמניות הצרפתיות ירדו אבל עדיין אינן זולות, ושהפיגור מול שאר אירופה עלול להימשך עד הבחירות לנשיאות באביב 2027. בית ההשקעות רואה סיכון גבוה במיוחד בחברות שרוב העסקים שלהן בתוך צרפת, כמו בנקים, שרגישות לתשואות האג"ח של הממשלה.

מי שמחזיק קרן סל על הקאק מקבל בעיקר חברות גלובליות, שחלק גדול מההכנסות שלהן מגיע מחוץ לצרפת, ולכן המספרים של LVMH בסין או של טוטאל בנפט מזיזים אותו יותר מהתקציב בפריז. האירו איבד השנה כ-8% מול השקל, כך שהמדד, שנמצא כמעט בתיקו מתחילת השנה, הניב בשקלים הפסד של כ-8.5%. אפשר להיחשף לחלק מהחברות גם בלי המדד עצמו: טוטאל-אנרג'יז, ST-מיקרואלקטרוניקס וסטלנטיס נסחרות גם בניו יורק, בדולרים. מדדים אירופיים רחבים, שבהם משקל צרפת קטן בהרבה, חשופים פחות לסיכון הפוליטי בפריז, אבל מחזיקים את אותן ענקיות מותרות.

פיץ' השאירה באוגוסט את דירוג האשראי של צרפת על A+ עם תחזית יציבה, אבל העלתה את תחזית הגירעון שלה ל-5.5% ב-2027 וצופה שהחוב יגיע ל-122.7% מהתוצר ב-2028. גם S&P מדרגת את צרפת A+ עם תחזית יציבה, אחרי שהורידה אותה מ-AA- באוקטובר 2025. מודי'ס מחזיקה את צרפת דרגה אחת גבוה יותר, על Aa3, אבל עם תחזית שלילית כבר כמעט שנה.

ממשלת המיעוט של ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו תגיש בתחילת אוקטובר את טיוטת התקציב ל-2027, עם חיסכון של 54 מיליארד אירו, וההצבעה עליו מתוכננת לאמצע נובמבר. הסוציאליסטים, שבלי תמיכתם אין לממשלה רוב, כבר מאיימים בהצבעת אי-אמון, ולקורנו שלח להם מכתב והזמין אותם לבנות איתו פשרה. בשנה שעברה הוא השיג את תמיכתם בהקפאת רפורמת הפנסיה, ואת תקציב 2026 העביר בתחילת השנה בלי הצבעה בפרלמנט, אחרי ששרד שתי הצבעות אי-אמון. קודמיו לא הצליחו בזה: בדצמבר 2024 ובספטמבר 2025 נפלו בפריז שתי ממשלות, ושתיהן על רקע אותה מחלוקת על קיצוצים בתקציב.