אדם עם אוזניות. צילום: Burst באתר PEXELS
אדם עם אוזניות. צילום: Burst באתר PEXELS

גם כשהזיכרון נעלם, השיר האהוב עדיין מגיע למוח: מה גילו סריקות של חולי דמנציה

סריקות מוח של 60 משתתפים באמסטרדם הראו שמוזיקה אהובה מפעילה את המוח יותר ממוזיקה לא מוכרת, גם אצל חולי אלצהיימר וגם בדמנציה פרונטו-טמפורלית. בשני סוגי המחלה התגובה נראית אחרת, וזה יכול להסביר למה טיפול במוזיקה עובד טוב יותר אצל חלק מהחולים
מירב ארד |

מי שביקר קרוב משפחה עם דמנציה מכיר את הרגע. אדם שכבר מתקשה לזהות פנים ולזכור שמות שומע שיר מהנעורים, מתחיל לזמזם ולפעמים יודע את כל המילים. מחקר חדש מהמרכז לאלצהיימר באמסטרדם ומהמכון ההולנדי למדעי המוח בדק מה קורה במוח ברגעים האלה, ומצא שהתגובה משתנה לפי סוג הדמנציה.

במחקר, שפורסם בכתב העת Brain Communications, השתתפו 60 בני אדם בגילי 52 עד 81: 22 חולי אלצהיימר, 13 חולים בדמנציה פרונטו-טמפורלית מהסוג ההתנהגותי ו-25 בני אדם בריאים. כל משתתף בחר שירים שהוא אוהב, והחוקרים השמיעו לו אותם לסירוגין עם קטעי מוזיקה שלא הכיר, בזמן סריקת MRI תפקודית. כדי שהרעש של המכשיר לא יפריע, הסריקה נעשתה בהפסקות קצרות בין קטעי ההאזנה.

בכל שלוש הקבוצות, השירים האהובים הפעילו את המוח יותר מהמוזיקה הזרה. אצל חולי האלצהיימר התגובה הייתה קרובה לזו של האנשים הבריאים. הם גם היו הקבוצה היחידה שבה נמצאה פעילות בגרעין הזנבי, אזור שקשור לתחושת ההנאה מהמוזיקה, דווקא בזמן האזנה לקטעים לא מוכרים.

אצל החולים בדמנציה הפרונטו-טמפורלית התמונה הייתה אחרת. הפעילות במוח שלהם הייתה חלשה יותר, במיוחד באזור המוטורי המשלים, שקשור לתנועה ונחשב חשוב לזיכרון מוזיקלי. ככל שהמחלה הייתה מתקדמת יותר, הפעילות באזורים האלה ירדה. אצל חולי האלצהיימר, התקדמות המחלה נקשרה לירידה בפעילות בהיפוקמפוס ובפרקוניאוס, אזורים שקשורים לזיכרון.

מרכז הידע - המחקר מאמסטרדם במספרים
הנושאהפרטים
המשתתפים60 בני אדם בגילי 52 עד 81
אלצהיימר22 חולים, תגובה קרובה לזו של בריאים
דמנציה פרונטו-טמפורלית13 חולים, פחות פעילות, בעיקר באזור המוטורי המשלים
קבוצת ביקורת25 בני אדם בריאים
השיטהסריקת MRI תפקודית בהפסקות, בין קטעי האזנה
הממצא המשותףשירים אהובים הפעילו את המוח יותר ממוזיקה לא מוכרת

למה הזיכרון המוזיקלי שורד

הממצא מתחבר למחקר שפורסם ב-2015 בכתב העת Brain. יורן-הנריק יאקובסן ועמיתיו ממכון מקס פלנק בלייפציג מיפו את האזורים במוח שמחזיקים את הזיכרון של מוזיקה מוכרת, ומצאו שאצל חולי אלצהיימר האזורים האלה נפגעים פחות מאזורים אחרים. זה יכול להסביר איך אדם עם אלצהיימר מתקדם עדיין מזהה שיר ששמע לפני עשרות שנים.

הדמנציה הפרונטו-טמפורלית פוגעת בעיקר באונות המצח והרקה. היא מופיעה בדרך כלל בגיל צעיר יותר מאלצהיימר, לפעמים כבר בשנות ה-50, ומשנה קודם כל את ההתנהגות, את השיפוט ואת השפה. המחלה הגיעה לכותרות ב-2023, כשמשפחתו של השחקן ברוס וויליס הודיעה שהוא אובחן בה.

מה זה אומר על טיפול במוזיקה

טיפול במוזיקה נפוץ במחלקות סיעודיות ובבתי אבות, והמחקרים על היעילות שלו מראים תוצאות מעורבות. החוקרים מציעים הסבר אפשרי: אותו טיפול פועל אחרת אצל חולים עם סוגים שונים של דמנציה. לדבריהם, חשוב גם איזו מוזיקה משמיעים. השירים שהאדם עצמו אוהב מפעילים את המוח הרבה יותר מפלייליסט כללי.

לפי ארגון הבריאות העולמי, כ-57 מיליון בני אדם בעולם חיים עם דמנציה, והמספר צפוי לעלות ככל שהאוכלוסייה מזדקנת. כתבנו כאן על הגן שמגדיל את הסיכון לאלצהיימר ומה קורה בכלי הדם של המוח, ועל החיווט הנסתר ששומר על המוח חד בגיל מבוגר.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה