חברות מתחילות להתרחק מאירופה בגלל רגולציית ה-AI

חברות רב-לאומיות מתחילות להכניס למשוואת ההשקעה לא רק שכר, מסים ותשתיות, אלא גם את מידת הפתיחות של כל מדינה לבינה מלאכותית. מבחינת חלק מהמנהלים, רגולציה, זמינות כוח מחשוב, גישה לנתונים וכישרונות AI כבר משפיעים בפועל על ההחלטה היכן להקים מרכזי פיתוח, להרחיב פעילות או לגייס עובדים.

בזמן שארה"ב מושכת היקפים גדולים של השקעות בתחום ומדינות כמו בריטניה מאמצות גישה רגולטורית גמישה יחסית, חלק ממדינות האיחוד האירופי עלולות להיתפס כמקום מורכב יותר להרחבת פעילות מבוססת AI.

ה-AI נכנס למפת ההשקעות

מריה כריסטינה ביפולקו, סמנכ"לית האסטרטגיה של יצרנית הכבלים האיטלקית פריזמיאן, אמרה כי לחברות יש כיום אפשרות לבחור היכן למקם את תוכניות המחקר והפיתוח הבאות שלהן, את כושר הייצור ואת ההשקעות התפעוליות. מבחינתה, התנאים שמדינות יוצרות סביב AI הופכים לחלק מהתחרות על ההון הזה. לדבריה, אם אירופה לא תציע סביבה מתאימה, השקעות עלולות לעבור לשווקים שבהם קיימת מדיניות ידידותית יותר ל-AI, לצד ודאות רגולטורית גבוהה יותר, ביטחון ארוך טווח בביקושים והכרה ברורה יותר בחשיבות האסטרטגית של ייצור מקומי.

הגישה הזו כבר מקבלת ביטוי גם במערכת הפיננסית. בנק אמריקאי גדול משתמש במערכת דירוג דמוית רמזור, שבוחנת בין היתר אם הממשלה המקומית הגדירה שימוש ב-AI כעדיפות ואם כללי הגנת המידע מאפשרים להשתמש בנתוני החברה והלקוחות לצורך יישומי בינה מלאכותית.

בכיר בבנק אמר כי במדינות שמקבלות דירוג "אדום" מבחינת אימוץ AI, הנטייה להגדיל את מצבת העובדים נמוכה יותר. לדבריו, יש מדינות ביבשת אירופה שנכללות בקטגוריה הזו, בעוד שבריטניה נתפסת בעיני הבנק כקרובה יותר ל"ירוק".

הרגולציה האירופית הופכת לשיקול עסקי

הבעיה של האיחוד האירופי היא שהוא מנסה לקדם שתי מטרות שלא תמיד מתיישבות בקלות: להאיץ את אימוץ הבינה המלאכותית מצד חברות מקומיות, ובמקביל לצמצם את התלות בענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות שמספקות חלק גדול מהתשתית והמודלים שעליהם נשענת התעשייה.

האיחוד היה גם מהראשונים בעולם להקים מסגרת חוקית רחבה לבינה מלאכותית באמצעות ה-AI Act. היתרון הוא יצירת כללים ברורים יותר לשימוש בטכנולוגיה, אך מבחינת חברות ששוקלות היכן להשקיע, אותם כללים עלולים להוסיף עלויות, מורכבות ואי-ודאות תפעולית. האיחוד האירופי למעשה התקדם ברגולציית AI רחוק יותר מכל כלכלה גדולה אחרת. לכן, חברה שבוחנת השקעה באירופה מול ארה"ב או אסיה חייבת להביא בחשבון את העלות והמורכבות של המודל האירופי.

בריטניה בחרה עד כה בגישה עדינה יותר כלפי רגולציית AI, אף שתעשיות היצירה במדינה מפעילות לחץ להקשיח את ההגנה על זכויות יוצרים. הפער הזה עשוי להעניק ללונדון יתרון מול ערים אחרות באירופה כאשר חברות מחפשות מקום שבו ניתן להפעיל מערכות AI בפחות חסמים. אחת הדוגמאות לכך היא נובו, יצרנית התרופות הדנית לטיפול בהשמנה, שבחרה בלונדון להקמת מרכז חדש לשיתוף פעולה בתחום ה-AI במסגרת שותפות עם אמזון ווב סרוויסס. מטרת המהלך היא לסייע בתהליכי גילוי ופיתוח תרופות.

אניה לת זימר, מנהלת ה-AI הראשית של נובו, הסבירה כי החברה פועלת במקום שבו נמצאים אנשי המקצוע המתאימים ושבו היא יכולה להשתמש בטכנולוגיה באופן אחראי. הבחירה ממחישה עד כמה זמינות כוח אדם והסביבה התפעולית מתחילות להשתלב בהחלטות שבעבר היו נשענות בעיקר על שיקולים מסורתיים יותר.

• סכנה בחיפוש: האקרים מרעילים את התשובות של צ'אטGPT וגוגל
• מניות הצריכה בסין חוזרות עשור לאחור - בזמן שהכסף רץ ל-AI

לא רק רגולציה - גם חשמל, מחשוב והון

האיחוד עדיין מתמודד עם קצב איטי יחסית בהקמה ובהפעלה של מרכזי נתונים, מחירי אנרגיה גבוהים, אימוץ איטי יותר של כלי AI מצד לקוחות והיקפי מימון קטנים יותר ביחס להשקעות שמתבצעות בארה"ב.

זאק מאיירס, מהמרכז לרגולציה באירופה, הצביע על מכלול החסמים האלה כגורמים שמשפיעים על יכולתה של היבשת להתחרות. במקרה של AI, שבו כוח מחשוב, חשמל והון הם תשומות בסיסיות, הפערים בתשתית יכולים להפוך במהירות גם לפערים בהשקעות ובהקמת פעילות עסקית. הנציבות האירופית מצידה מדגישה כי ליבשת יש תעשיות ברמה עולמית וכמויות גדולות של נתונים איכותיים שיכולים לשמש לפיתוח מודלים תעשייתיים של AI. בנוסף, פרויקט מפעלי ה-AI הגדולים של האיחוד נועד להרחיב את כושר המחשוב הזמין באירופה.