טראמפ-שי, צילום: לשכת נשיא סין
טראמפ-שי, צילום: לשכת נשיא סין

טראמפ מקים AI Force וימנה אחראי לבינה מלאכותית: הממשל בוחר בהאצה

הנשיא הודיע בסוף השבוע על הקמת גוף שילווה את בניית תשתיות הבינה המלאכותית ועל מינוי אחראי לתחום, ימים ספורים אחרי שראש אנתרופיק קרא להאט את קצב הפיתוח. טראמפ העריך שהתחום עשוי להגיע לכרבע מהתוצר האמריקאי, והפגישה עם שי בשבוע הבא תעמיד את המרוץ מול סין במרכז

עוזי גרסטמן |

הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הודיע בסוף השבוע על הקמת גוף חדש שיעסוק בבינה מלאכותית, שאותו כינה AI Force, ועל כוונתו למנות בקרוב אחראי מטעם הממשל לתחום. ההודעה פורסמה ברשת החברתית שבבעלותו, והיא מציבה את הבית הלבן בצד המאיץ של הוויכוח שמלווה את התעשייה בחודשים האחרונים.

לפי ההודעה, הגוף החדש יפעל לטפח את הבנייה המהירה של יכולות הבינה המלאכותית בארצות הברית ולשמור עליה מפני גורמים עוינים, בעוד האכיפה מול שימושים פסולים תיעשה במסגרת מערכות המשפט הפלילי והאזרחי שכבר קיימות. טראמפ הבהיר שהממשל יימנע מהצבת חסמים בפני צמיחת הענף.

הכינוי שבחר טראמפ לתפקיד החדש מוכר בוושינגטון ממינויים קודמים בתחומי אנרגיה, גבולות וסמים. מדובר בדרך כלל בתפקיד שמרכז עבודה בין משרדית ומדווח ישירות לנשיא, בלי שהוא נשען על חקיקה ייעודית או על תקציב עצמאי גדול. המשמעות המעשית תלויה בגיבוי שהנשיא נותן ובכוח שהמחזיק בתפקיד מצליח לגייס מול הרגולטורים הקיימים.

התזמון מעניין. ימים ספורים קודם לכן פרסם דריו אמודעי, מנכ"ל אנתרופיק, קריאה לחברות הבינה המלאכותית ולמחוקקים בעולם לאמץ קצב איטי יותר של שיפור מודלים, מתוך חשש שהיכולות מתקדמות מהר יותר מהיכולת של המפתחים עצמם להבין אותן ולשלוט בהן. טראמפ דחה את החשש הזה בפומבי בתחילת השבוע והגדיר את התרחיש שבו הבינה המלאכותית משתלטת על העולם כמצג שווא. הקריאה של אמודעי כבר הניעה תגובות בשוק ההון, ולפעמים בכיוון ההפוך מזה שציפו לו, כפי שעולה מהניתוח של השפעת האזהרה שלו על הביקוש לשבבים.

הערכת הגודל שטראמפ הציג בולטת אף היא. לדבריו הבינה המלאכותית היא המהפכה התעשייתית הבאה, בסדר גודל שעולה על זה של האינטרנט, והיא עשויה להגיע לכ-25% מהתוצר של ארצות הברית. מדובר בהערכה שאפתנית מאוד: התוצר האמריקאי נאמד בעשרות טריליוני דולרים, וכל אחוז ממנו מגלם מאות מיליארדי דולרים של פעילות כלכלית שנתית.

המרוץ מול סין

מעבר לוויכוח הפנימי, ההודעה נוגעת בחזית הגיאופוליטית. ארצות הברית וסין מתחרות על החדרת הגרסאות שלהן לבינה מלאכותית ברחבי העולם ובאזורי השפעה מוגדרים. המודלים האמריקאיים נחשבים כיום למתקדמים יותר, בעוד המודלים הסיניים בקוד פתוח זולים יותר ומצמצמים את הפער מול החזית האמריקאית בקצב מהיר. השילוב הזה מסביר מדוע וושינגטון מתייחסת להובלה בתחום כאל נכס אסטרטגי.

הנושא צפוי לעלות בפגישה בין טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג בשבוע הבא. הערכות בשוק מצביעות על מרחב מסוים לשיתוף פעולה בסוגיות בטיחות, בהן שמירה על שליטה אנושית במודלים מתקדמים והתמודדות עם סיכוני סייבר, אבל התחרות החריפה בין שתי המדינות מגבילה את המרחק שאפשר להגיע אליו. כל צד מתקשה לקבל מגבלה שתיתן ליריבו יתרון יחסי.

עבור המשקיעים, כיוון המדיניות משפיע ישירות על ענפים שלמים. מדיניות מאיצה תומכת ביצרניות השבבים, בספקיות הציוד, במפעילות מרכזי הנתונים ובחברות התשתית שמספקות חשמל וקירור. הממשל כבר הפגין נכונות לפעול בכיוון הזה בזירת הייצוא, כפי שמדגימה ההקלה על יצוא שבבי AI לאיחוד האמירויות.

מנגד, ההודעה מגיעה לשוק שמתחיל להפנות תשומת לב לשאלות של תחרות והתנהלות בענף. בסוף השבוע התפרסמה תביעה שלפיה חברות בינה מלאכותית מובילות תיאמו ביניהן האטה בפיתוח ופגעו בתחרות. בין קריאה להאטה, ממשל שמצהיר על האצה ותביעות שבוחנות את הגבול בין השניים, הענף נכנס לשלב שבו הרגולציה והפוליטיקה משפיעות על התמחור שלו כמעט כמו הטכנולוגיה עצמה.

כמה פרטים מהותיים נשארו פתוחים. זהות האחראי שימונה, הסמכויות שיוקנו לגוף החדש, התקציב שיעמוד לרשותו והיחס בינו לבין הרגולטורים הקיימים יתבררו בהמשך. עד שיתפרסמו, השוק יתמחר בעיקר את הכיוון שההודעה מסמנת: העדפה ברורה של קצב בנייה מהיר על פני ריסון מוקדם.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה