סיסקו חוזרת לצמוח: ה-AI מקפיץ את הביקוש לרשתות, סיבים ואופטיקה

ההשקעות בבינה מלאכותית מייצרות גל ביקושים חדש לציוד תקשורת. אנבידיה מספקת את המעבדים, אבל מרכז נתונים עם אלפי מעבדים דורש גם מתגים מהירים, סיבים אופטיים, לייזרים, מערכות תקשורת ורכיבים שמעבירים כמויות גדולות מאוד של מידע בין השרתים. ככל שחברות הענן בונות אשכולות גדולים יותר, כך גדלה ההוצאה גם על החברות שמספקות את שכבת הרשת.

סיסקו היא אחת הנהנות הגדולות מהמגמה. החברה סיימה את שנת הכספים 2026 עם הכנסות של 63.3 מיליארד דולר, עלייה של 12%. ברבעון האחרון ההכנסות הגיעו ל-17.3 מיליארד דולר, עלייה של 18%, בעוד פעילות הרשתות צמחה ב-28%. הזמנות המוצרים עלו ב-35% והזמנות ציוד הרשת זינקו ב-40%.

המספר הבולט מגיע מהלקוחות הגדולים שבונים תשתיות לבינה מלאכותית. סיסקו קיבלה במהלך השנה הזמנות בהיקף של 9.3 מיליארד דולר מלקוחות ענן גדולים, כ-4 מיליארד דולר מתוכן ברבעון האחרון. ההכנסות שלה ממוצרי תשתית המיועדים לעומסי AI הגיעו לכ-4 מיליארד דולר בשנה, ובשנת הכספים 2027 החברה מצפה להגיע לכ-7.5 מיליארד דולר.

גם התחזית הכוללת עולה. סיסקו צופה הכנסות של 72.2-73.4 מיליארד דולר בשנת הכספים הקרובה. המשמעות היא שהחברה, שבמשך שנים צמחה בקצב מתון יחסית, מקבלת כעת מנוע ביקוש משמעותי מצד מרכזי הנתונים. גם בדוחות הקודמים של סיסקו כבר היה אפשר לראות את העלייה בביקוש לציוד שמיועד לתשתיות בינה מלאכותית.

הסיבה לביקוש פשוטה. מודל גדול פועל על מספר גדול של מעבדים במקביל. המעבדים מחליפים ביניהם נתונים כל הזמן, ולכן מהירות התקשורת ביניהם משפיעה ישירות על היכולת לנצל את כוח המחשוב. שרת שעולה מאות אלפי דולרים וממתין לנתונים פוגע בתפוקה של מרכז הנתונים כולו. חברות הענן משקיעות לכן סכומים גדלים והולכים ברשת עצמה.

גם חברות האופטיקה נהנות מההשקעות

הביקוש מתרחב גם לחברות שמייצרות רכיבים אופטיים. לומנטום דיווחה ברבעון האחרון על הכנסות של כ-1.01 מיליארד דולר, לעומת כ-481 מיליון דולר שנה קודם. החברה צופה הכנסות של 1.23-1.28 מיליארד דולר ברבעון הבא. המגמה בחברות האופטיקה התחזקה ככל שההשקעות במרכזי נתונים גדלו.

קוהרנט מציגה כיוון דומה. כ-79% מהכנסותיה ברבעון האחרון הגיעו מתחומי מרכזי הנתונים והתקשורת. ההכנסות הכוללות עלו ב-34% ל-2.05 מיליארד דולר, והחברה מרחיבה את כושר הייצור כדי לעמוד בביקוש.

גם סיינה צומחת מהר. החברה, שמספקת מערכות להעברת מידע ברשתות אופטיות, רשמה הכנסות של 1.67 מיליארד דולר ברבעון האחרון, עלייה של 37%. לקוחות הענן כבר אחראים ל-53% מההכנסות שלה, וההכנסות מאותם לקוחות זינקו ב-82%.

המעבר לתקשורת אופטית מקבל תאוצה משום שמרכזי הנתונים החדשים דורשים קצב גבוה יותר והעברת מידע למרחקים גדולים יותר. ככל שהשרתים והמעבדים מתרבים, גדל השימוש בסיבים וברכיבים שממירים אותות חשמליים לאור. המשמעות היא שההשקעה במרכז נתונים מתפזרת על הרבה יותר חברות מאשר יצרניות השבבים.

• אינטל מטפסת 1.6%, מיקרון 1.1%; התשואה ל-10 שנים בשיא של 19 שנה - מה עושים החוזים?
• סיסקו עקפה את התחזיות והמניה יורדת 4% - מה מפריע למשקיעים?

גם קורנינג נהנית מהביקוש לסיבים ולציוד אופטי, והשווי שלה כבר עבר את רף 100 מיליארד הדולר. לומן נהנית מהביקוש הגובר לקווי סיבים קיימים ולחיבורים בין מרכזי נתונים, במיוחד באזורים שבהם כבר קיימת תשתית שמאפשרת להוסיף קיבולת במהירות.

המספרים האלה מסבירים למה ההשקעות של אמזון, מיקרוסופט, אלפאבית ומטא משפיעות על שורה ארוכה של ספקיות. מרכז נתונים דורש שבבים, שרתים, ציוד רשת, סיבים, מערכות חשמל, קירור ואחסון. ככל שהחברות מגדילות את תקציבי ההשקעה שלהן, יותר ספקיות מקבלות חלק מההוצאה. המחסור בתשתיות, חשמל וכוח מחשוב כבר הופך לאחת המגבלות המרכזיות על קצב ההתרחבות של תחום הבינה המלאכותית.

מבחינת סיסקו, השינוי הזה משמעותי במיוחד. במשך שנים עיקר הצמיחה בשוק הטכנולוגיה עברה לתוכנה ולענן, בעוד שציוד רשת נתפס כתחום בוגר יותר. בניית מרכזי הנתונים משנה את קצב ההזמנות. אם ההשקעות של חברות הענן יישארו ברמות הנוכחיות, ההוצאה על רשתות, סיבים ואופטיקה צפויה להישאר גבוהה יחד עם ההוצאה על שבבים.