טענה שהוא מסתיר 1.4 מיליון בשנה - ותשלם 40 אלף

תביעה רכושית שהתנהלה ארבע שנים וחצי בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הסתיימה בתוצאה הפוכה מזו שביקשה האישה: היא תעביר לגבר 13,652 שקלים לפי חוות דעת המומחה, ותשלם לו עוד 35 אלף שקלים הוצאות, בתוספת 5,000 שקלים לאוצר המדינה. השופטת שירלי שי נתנה את פסק הדין בתחילת ספטמבר.

בני הזוג נישאו ב-2005 ונפרדו במאי 2021. הוא מנהל עסק עצמאי מאז 2008, היא מטפלת קלינית במרכזים להתמכרויות. בדצמבר 2022 מונה בהסכמה משרד רו"ח בר לב כמומחה מטעם בית המשפט, שנדרש לבחון את שווי שני העסקים, את הזכויות הסוציאליות ואת טענות ההברחה.

האם פערי ההשתכרות מצדיקים חלוקה לא שוויונית?

האישה טענה לפער עצום: בשנת 2019 הפקיד הגבר לחשבון המשותף 725,521 שקלים, לעומת 31,900 שקלים שהפקידה היא. לטענתה מדובר בדיוק במקרה שבו יש להפעיל את סעיף 8 לחוק יחסי ממון. היא הוסיפה שהוא מסתיר בעלות על עסק הסעות שמכניס לפחות 1,400,000 שקלים בשנה, ושואב מוניטין מהעסק המשפחתי של הוריו. טענות דומות נדונו בכתבה הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית.

הגבר טען מנגד שהאישה הפסיקה להפקיד לחשבון המשותף אחרי הקרע, סירבה להגיע להסדר עם הבנק וגררה אותו להליכי גבייה, וכי החשבון המשותף בבנק מזרחי טפחות הגיע ליתרת חובה של כ-100,834 שקלים.

מה בדק המומחה ומה הוא לא הצליח להוכיח?

המומחה העיד שלא נמצאה אינדיקציה להברחות בשלוש השנים שלפני מועד הקרע, ושאילו היו כאלה - היה מבקש להרחיב את הבדיקה. לגבי הכנסות לא מדווחות אמר בכנות: "גם החוקר הכי מוכשר בעולם... לא יכול להוכיח במאה אחוזים טענה כזו או עם אופי דומה לה". הוא הוסיף שלעסק תזרים שלילי, וגם אם יוכחו הכנסות גדולות יותר - שווי העסק לא יגדל.

בית המשפט קבע: "לא רק שלא הוצגו ראיות בעלות משקל לסתירת חוות הדעת, חוות הדעת הוגשה באופן מפורט, יסודי ומקצועי". לגבי המוניטין נקבע כי גם אם הגבר משתמש בשם העסק של הוריו, "לא הוכח ערבוב בין ההכנסות ו/או שימוש בחשבוניות של עוסק מורשה אחד", והאישה בחרה שלא לזמן את הוריו לעדות.

חלק מהטענות של הגבר דווקא נדחו. השופטת קבעה שהאישה הכחישה את טענת הסתרת ההכנסות "ועדותה הייתה אמינה", ושהמומחה "לא מצא רבב בהתנהלות האישה". גם החשבון המשותף עם אחותה נמצא נקי. סיפורים דומים על מאבק פרטני על כל רכיב מופיעים בכתבה בגידה, הפלה ופיצול מניות: כשבני זוג לשעבר רבים על כל שקל.

את החיוב הנוסף לאוצר המדינה הסבירה השופטת בהתנהלות בשלב הסיכומים: האישה הגישה שלוש פעמים מסמכים שחרגו ממגבלת העמודים, ובאחת הפעמים הגישה יום אחרי המועד האחרון שנקבע לה. פסק הדין ניתן על בסיס סיכומי הגבר בלבד.