רשמת השותפויות קבעה שאתם שותפים. זה לא סוף פסוק
דרישת הרשמת מרבבות עסקים להירשם כשותפות, בעקבות דו"ח מבקר המדינה, מבוססת ככל הנראה על נתונים של רשות המיסים. אולם, אין המדובר באינדיקציה מספקת
לאחרונה שלחה רשות התאגידים ורשם השותפויות מכתבים לעשרות אלפי עסקים תחת הכותרת "התראה לפני נקיטת הליכים בגין אי-רישום שותפות כדין", שבהם נדרשים הנמענים להירשם כשותפות אצל רשם השותפויות.
נראה שיש למכתבים קשר ישיר לדו"ח שפרסם מבקר המדינה ביוני השנה בנושא מיסוי שותפויות. לפי הדוח, 93% מהשותפויות שהיו פעילות בשנים 2017-2023 לא נרשמו אצל רשם השותפויות, ומחזור העסקאות השנתי הממוצע שלהן עמד על 196 מיליארד שקל. המבקר קבע, כי רשם השותפויות לא פעל לאכיפת חובת הרישום, ובין השאר לא פנה לשותפים בשותפויות שלא נרשמו.
במכתב נטען, כי מה"מידע המצוי" בידי רשמת השותפויות עולה, כי הנמען מנהל עסק המקיים את המבחנים לקיומה של "שותפות" כהגדרתה בפקודת השותפויות, מבלי שהוגשה בקשה לרישומה. הנמען נדרש להשלים את הרישום בתוך 45 ימים ממועד המכתב, והרשמת מבהירה, כי אם הרישום לא יוסדר במועד - היא תשקול להפעיל את הסמכויות המוקנות לה בדין.
מאין הגיע "המידע המצוי"? מדו"ח המבקר עולה, כי רשמת השותפויות פנתה לרשות המיסים וביקש מידע על מי שדיווחו לה כשותפויות שלא נרשמו. וכאן נקודת התורפה. הדיווחים לרשויות המס הם אינדיקציה לאופן שבו הנישומים עצמם רואים את עסקיהם, והפסיקה רואה בהם חזקה לכך שהם משקפים נאמנה את מצבו הכספי והעסקי של המדווח. אלא שזוהי חזקה הניתנת לסתירה. במציאות שלנו נישומים מגישים דיווחים ממניעים שונים, וברור שלא ניתן לקבוע רק על פיהם את קיומה של שותפות בין אנשים.
יש כמה מבחנים לקיומה של שותפות
נכון שהדיווחים מצביעים, לכל הפחות, על קיומם של חלק מהתנאים לשותפות: עסק המנוהל במשותף על ידי שני אנשים או יותר, ואולי בעקיפין גם מטרה משותפת של הפקת רווחים. אך הם אינם מגלים מה מידת המעורבות של כל צד בניהול העסק, וחשוב מכך - אינם מגלים מה הייתה כוונת הצדדים ביחס ליחסיהם המסחריים.
כדי לכונן שותפות, נדרש קודם כל שהצדדים יסכימו ביניהם על כינונה, בין בהסכם מפורש ובין מכללא. כלומר: נדרשת כוונה משותפת של הצדדים להיות שותפים, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון. כאשר אין בין הצדדים הסכם בכתב, הנטל להוכיח את קיומה של השותפות מוטל על הטוען לקיומה - ובמקרה שלנו, על הרשות. לאורך
לאורך השנים התוותה הפסיקה מספר מבחנים לבחינת קיומם של יחסי שותפות: כוונת הצדדים להיות שותפים, הצגת עצמם בפני הציבור כשותפים, השתתפות בנכסי העסק, זכות שווה בניהול העסק ובחיוב זה את זה, והשתתפות ברווחים ובהפסדים. אף אחד מהם אינו מכריע בפני עצמו. אין די באינדיקציה אחת של שיתוף כדי להוכיח קיומה של שותפות, והדין קובע במפורש שאדם אינו נעשה שותף רק משום שיש לו שיתוף בנכס כלשהו עם אדם אחר.
הקביעה הגורפת של הרשות בדבר קיומן של שותפויות, המסתמכת על "מידע המצוי בידה", נראית בשלב זה כירי באפלה. המכתב אינו הכרעה משפטית לגבי הנמענים. ככל שהמידע שעליו הוא נשען מקורו בנתוני רשות המיסים, הרי שדיווחים כאלה אינם מלמדים בהכרח על קיומה של שותפות כהגדרתה בפקודה. מי שקיבל מכתב כזה כדאי שיבדוק תחילה את מצב עסקו - לפני שהוא רץ להירשם או להשיב להתראה.
עו"ד אילן ברנבוים, שותף במשרד סימון-עישר-דסקל (צילום: אנה ברדיקוב)
