בועת ה-AI בסין כבר התפוצצה: 480 מיליארד דולר נמחקו, ובייג׳ינג מתקשה לעצור את הירידות
בזמן שבוול סטריט עוד מתווכחים אם יש בועה במניות הבינה המלאכותית, בסין היא כבר התפוצצה. מדד STAR 50 בשנגחאי, שמרכז את חברות השבבים וה-AI המובילות, איבד כ-40% בפחות מארבעה חודשים מאז השיא בקיץ. כ-480 מיליארד דולר של שווי שוק נמחקו בתוך כך, ומדד ChiNext בשנג'ן, גם הוא עתיר טכנולוגיה, ירד בשיעור דומה. מדד CSI 300 של החברות הגדולות נכנס באוקטובר לשוק דובי, עם ירידה של כ-20% מהשיא של יוני.
המהפך מגיע אחרי שנה וחצי של עליות. ההנפקה של יצרנית שבבי הזיכרון CXMT בשנגחאי ביולי גייסה 66.6 מיליארד יואן, יצרנית הרובוטים יוניטרי הונפקה באוגוסט עם ביקוש עודף של פי 8,000 מהציבור, ומניות כמו MetaX ו-Moore Threads זינקו בעשרות ומאות אחוזים ביום המסחר הראשון. מאז, יוניטרי איבדה כמחצית מערכה, CXMT ירדה ביותר מרבע בתוך חודש, ויצרניות הרכיבים האופטיים Zhongji Innolight ו-Eoptolink נמצאות כ-60% מתחת לשיא, בין השאר בגלל מהלכים בוושינגטון להרחיק אותן ממרכזי הנתונים האמריקאיים.
בייג'ינג מנסה לבלום את הנפילה. בתחילת השבוע הודיע הבנק המרכזי על סבב חדש של עסקאות החלף לתמיכה בשוק, ו-31 בתי השקעות ומנהלי קרנות ביקשו נזילות של יותר מ-100 מיליארד יואן, כ-15 מיליארד דולר. הרשויות גם הוזילו את המימון לרכישות עצמיות ועודדו את חברות הטכנולוגיה הגדולות לקנות את המניות של עצמן. ההשפעה התבררה כקצרה: אחרי עלייה ביום שני, STAR 50 ירד ביום שלישי בכ-4%. במקביל, הבנק המרכזי משך נזילות דרך שוק המט"ח. להרחבה: סין עוצרת את היואן: הבנק המרכזי מושך 24 מיליארד דולר מהמערכת.
הנפילה בסין מתרחשת בזמן שגם מניות הטכנולוגיה בארה"ב מגמגמות, והקשר בין השווקים מעסיק את המשקיעים. ההתפתחויות בבורסות אסיה משתקפות בבוקר גם במסחר בחוזים העתידיים, ואפשר לעקוב אחרי מה קורה בוול סטריט ובחוזים בזמן אמת.
מה הפיל את השוק? טריגר אחד ברור לא נמצא, אבל כמה גורמים מצטברים. הראשון הוא ספק לגבי הביקוש. חברות סיניות מוכנות לשלם על תוכנה הרבה פחות מחברות אמריקאיות, והתחרות בין מפתחי המודלים חריפה, כך שלא ברור מי יצליח להפוך את ההשקעה לרווח. השני הוא תמחור: גם אחרי הנפילה, STAR 50 נסחר בכ-100 פעמים הרווח של השנה האחרונה, לעומת כ-250 בשיא, ומול מכפיל של כ-30 בנאסד"ק 100. השלישי הוא החשש מאיסורים במדינות המערב על ציוד סיני במרכזי נתונים.
הגורם המעניין ביותר הוא דווקא המדיניות. משקיעים רבים קיוו לתוכנית רחבה של השקעות תשתית ותמיכה במשקי הבית, אבל הממשלה נשענה על הייצוא. הייצוא הסיני, שחלק גדול ממנו קשור לבינה מלאכותית, הספיק כדי לשמור על הצמיחה: ערך יצוא השבבים יותר מהוכפל בתשעת החודשים הראשונים של השנה. בזכות זה בייג'ינג יכלה להתמקד בתיקון התקציב ולא בהרחבה, והצריכה המקומית נשארה חלשה. כלומר, הבום העולמי ב-AI תמך בצמיחה של סין, ובעקיפין גם הכביד על הבורסה שלה.
לנפילה יש משקל גדול בשוק שבו חברות AI ושבבים מהוות כ-42% משווי השוק של המניות הסיניות בשנגחאי, בשנג'ן ובהונג קונג, וכ-57% ממחזור המסחר. רוב המשקיעים הם משקיעים פרטיים קטנים, ומעטים מהם יצאו בלי נזק. עם זאת, הבורסה מהווה חלק קטן יחסית מהחיסכון של משקי הבית בסין, כ-5%-6% מההשקעות, ולכן הפגיעה בכלכלה הריאלית עשויה להיות מוגבלת יותר מאשר בארה"ב. להרחבה: 480 מיליארד דולר נמחקו: למה המשקיעים בסין איבדו את האמון בבורסה.
עבור המשקיעים בניו יורק, המקרה הסיני הוא תרחיש לבדיקה. שם ההתלהבות מ-AI הייתה מעורבבת בהכוונה ממשלתית, וברגע שהספקות לגבי הרווחיות התחזקו, המכפילים התכווצו מהר. גם ענקיות כמו עליבאבא, שהשקיעה בכבדות בבינה מלאכותית ובענן, תלויות בשאלה אם הלקוחות יסכימו לשלם על השירותים. לצד זאת, ההגבלות האמריקאיות על השבבים ממשיכות להגדיל את הפער בכוח המחשוב. להרחבה: אנבידיה סוגרת עוד פרצה לסין: מגבילה גם השכרת כוח מחשוב בחו"ל.
