טראמפ מוזיל את התרופות בארה"ב - והאירופים עלולים לשלם את המחיר

המאבק של ממשל טראמפ להורדת מחירי התרופות בארה"ב מתחיל להשפיע גם על אירופה. חברות הפארמה הבינלאומיות, שנהנו במשך שנים ממחירים גבוהים במיוחד בשוק האמריקאי, נדרשות כעת להציע הנחות משמעותיות ולהתמודד עם מגבלות חדשות על התמחור. בתגובה, הן מפעילות לחץ על ממשלות אירופה להגדיל את התשלומים עבור תרופות חדשות, ומזהירות מפני צמצום השקעות, העברת מפעלי ייצור ועיכובים בהשקת טיפולים.

סקירה חדשה של קבוצת Coface מצביעה על שינוי במאזן הכוחות בענף התרופות העולמי. ארה"ב ממשיכה להיות השוק הרווחי ביותר עבור יצרניות התרופות, אך מדיניות הממשל מאיימת לצמצם את הכנסותיהן. באירופה, שבה ממשלות ומערכות בריאות ציבוריות מנהלות משא ומתן על המחירים, מתעורר החשש שההוזלות לצרכן האמריקאי יבואו על חשבון תקציבי הבריאות המקומיים.

ההתפתחות כבר אינה מסתכמת באזהרות. בריטניה הגיעה להסכם עם ארה"ב שבמסגרתו התחייבה להעלות ב-25% את המחיר נטו שהיא משלמת עבור תרופות חדשות, בתמורה להסדר סחר הכולל פטור ממכסים אמריקאיים על תרופות בריטיות. בגרמניה ובצרפת, לעומת זאת, הממשלות מנסות להתמודד עם דרישות היצרניות באמצעות הידוק הפיקוח על המחירים ושינויים במנגנוני התשלום.

מחירי התרופות בארה"ב גבוהים פי ארבעה - אירופה תחת לחץ

הגורם המרכזי למאבק הוא פער המחירים בין ארה"ב למדינות המפותחות. לפי מחקר של RAND, שהתבסס על נתוני 2022, מחירי היצרן של תרופות מקור ממותגות בארה"ב היו גבוהים פי 4.22 בממוצע מאלה שנגבו ב-33 מדינות OECD שנבדקו. לאחר שקלול הנחות והחזרים שמעניקות היצרניות למבטחים ולגופים המשלמים בארה"ב, הפער מצטמצם לכפי שלושה. בכלל תרופות המרשם, לרבות תרופות גנריות, הפער עומד על פי 2.78.

הפער נובע מהבדלים בשיטות התמחור. במדינות אירופה, רשויות הבריאות מנהלות משא ומתן מרוכז מול היצרניות ובוחנות את התועלת הרפואית של התרופה ביחס למחירה. בארה"ב, לעומת זאת, המערכת מבוזרת יותר, וחברות ביטוח ומנהלי הטבות תרופות, המכונים PBMs, מנהלים הסכמי הנחות נפרדים מול היצרניות. כך נוצר פער בין המחיר הרשמי של התרופה לבין המחיר שמשלמים בפועל הגופים המבטחים.

ממשל טראמפ מנסה לשנות את המצב באמצעות מדיניות המבקשת לקשור מחירים של תרופות מסוימות בארה"ב למחירים הנמוכים במדינות מפותחות אחרות. לצד זאת, הממשל מקדם הסכמי הנחות ישירים עם יצרניות תרופות ואת פלטפורמת TrumpRx, שנועדה להקל על צרכנים לרכוש תרופות נבחרות במחירים מוזלים.

עבור חברות הפארמה מדובר בשינוי משמעותי. אם המחיר שהן גובות באירופה ישפיע גם על המחיר שיוכלו לגבות בארה"ב, הן עלולות להעדיף לדחות השקות במדינות המשלמות פחות או לדרוש מהן להעלות מחירים.

התגובות באירופה שונות. בריטניה הסכימה להעלאת מחירי הנטו של תרופות חדשות ב-25%, ולהגדלה הדרגתית של ההוצאה על תרופות חדשות מ-0.3% מהתוצר ב-2026 ל-0.6% עד 2036. בתמורה, הושג הסדר סחר עם ארה"ב הכולל פטור ממכסים על תרופות ומוצרים רפואיים בריטיים לתקופה מוגבלת.

גרמניה, לעומתה, מנסה לצמצם את הוצאות מערכת הבריאות באמצעות הגדלת ההנחות שחברות התרופות נדרשות להעניק. לפי Coface, בין הצעדים שנבחנו נמצאת העלאת שיעור ההחזרים מצד היצרניות מ-7% ל-15.5%, לצד תשלום של 9% על חיסונים חדשניים. המטרה היא לחסוך כ-4.1 מיליארד אירו בשנת 2027, מתוכם כ-3.2 מיליארד אירו מחברות התרופות. עם זאת, מדובר בצעדים שנבחנו במסגרת התוכניות ולא בהכרח בהחלטות שכבר נכנסו לתוקף.

צרפת מנסה לשלב בין חיסכון תקציבי לעידוד חדשנות. היא מאפשרת מחירי השקה גבוהים יחסית לתרופות בעלות תועלת רפואית משמעותית, אך מבקשת להפחית את המחירים ככל שהתרופות מתיישנות. לפי נתוני Coface ישראל, תוכניות ההתייעלות כוללות חיסכון של כ-3 מיליארד אירו באמצעות היטלים על חברות התרופות והפחתות מחירים, לצד תמריצים להשקעות במחקר ובייצור מקומי.

השקעות של עשרות מיליארדי דולרים עוברות לארה"ב, סין מתחזקת

המאבק על מחירי התרופות אינו מסתכם בתשלומים שמשלמות מערכות הבריאות. מאחוריו מתנהל גם מאבק על מפעלי ייצור, מרכזי מחקר וניסויים קליניים.

חברות התרופות הבינלאומיות מציגות תוכניות השקעה גדולות בארה"ב, בין היתר בעקבות הלחץ של הממשל להרחיב את הייצור המקומי ולהקטין את התלות ביבוא. לפי Coface, אסטרהזניקה ביטלה תוכנית להקמת מפעל חיסונים בבריטניה בהיקף של כ-450 מיליון ליש"ט, ובמקביל הציגה תוכנית להשקעות של כ-50 מיליארד דולר בארה"ב.

גם ג'ונסון אנד ג'ונסון הודיעה על תוכנית השקעות בהיקף של כ-57 מיליארד דולר בארה"ב, ואילו רוש הציגה התחייבויות להשקעה של כ-50.8 מיליארד דולר. עם זאת, מדובר בתוכניות רב-שנתיות, ולא בהכרח בהעברה ישירה של מפעלים קיימים מאירופה לארה"ב.

במקביל, אירופה מאבדת בהדרגה נתח מפעילות המחקר הרפואי לטובת סין. לפי הנתונים שמציגה Coface ישראל, חלקה של מערב אירופה בניסויים הקליניים בעולם ירד מ-33% בשנת 2019 ל-27% בשנת 2025, בעוד שחלקה של סין עלה מ-11% ל-17%.

התחזקותה של סין נובעת בין היתר מעלויות מחקר נמוכות יותר ומתהליכי פיתוח מהירים. עבור אירופה, המשמעות אינה רק אובדן השקעות ומקומות עבודה, אלא גם חשש לפגיעה בגישה של מטופלים לטיפולים חדשניים ולניסויים קליניים.

החשש כבר בא לידי ביטוי בהחלטות עסקיות. לפי דיווח רויטרס ממרץ 2026, חברות תרופות החלו לדחות השקות של טיפולים חדשים במדינות אירופה בשל חוסר הוודאות סביב מדיניות התמחור האמריקאית. ניתוח של GlobalData שצוטט בדיווח הצביע על ירידה של כ-35% במספר השקות התרופות באיחוד האירופי בעשרת החודשים שלאחר הצו האמריקאי בנושא, בהשוואה לעשרת החודשים שקדמו לו.

ללחץ על ענף התרופות מצטרפים גם האתגרים התקציביים והדמוגרפיים של אירופה. מדינות רבות מתמודדות עם גירעונות גבוהים והזדקנות האוכלוסייה, שמגדילה את הביקוש לשירותי בריאות ולתרופות. לפי התחזיות המובאות בסקירת Coface ישראל, עד 2045 צפוי שיעור בני ה-65 ומעלה להגיע לכ-36% באיטליה, ל-34% בספרד, ל-30% בגרמניה ול-27% בצרפת.

ומה בישראל? חשש להתייקרות ולעיכוב בהשקת תרופות חדשות

גם ישראל עלולה להיות מושפעת מהשינויים בשוק התרופות העולמי. מחירי המקסימום של תרופות מרשם בישראל נקבעים באמצעות מנגנון המתבסס על מחירים במדינות אירופה. במקביל, קופות החולים מנהלות משא ומתן מול היצרניות והספקיות, ובכך מצליחות להגביל את עלויות הרכש.

לדברי מיכאל נחמנוביץ', מנכ"ל פעילות ביטוח האשראי Coface ישראל, "ישראל שומרת כיום על מחירי תרופות מרוסנים יחסית בזכות הצמדת מחירי המקסימום למחירים הנמוכים באירופה וכוח המיקוח של קופות החולים".

נחמנוביץ' מדגיש כי בשלב זה לא נרשמה עליית מחירים בישראל: "הנתונים האחרונים אינם מצביעים עדיין על עליית מחירים, אלא על ירידות במחירי המקסימום המפורסמים. עם זאת, התלות במחירים באירופה פירושה ששינוי במגמת התמחור שם עשוי להשפיע גם על ישראל".

לדבריו, האתגר המרכזי לטווח הארוך אינו רק גובה המחיר, אלא גם זמינות הטיפולים: "האתגר לטווח הארוך אינו רק המחיר, אלא האיזון בין המשך ריסונו לבין אטרקטיביות השוק הישראלי להשקת תרופות חדשניות".