השקל ממשיך להיחלש: הדולר עלה בכ-4.5% מהשפל של יום הבחירות ומתקרב ל-3.16 שקלים

הדולר ממשיך לטפס מול השקל ונסחר סביב 3.16 שקלים, עלייה של כ-0.6% לעומת השער היציג שנקבע אתמול, 3.136 שקלים. זו הרמה הגבוהה ביותר מאז סוף מרץ, אז נקבע השער היציג על 3.17 שקלים. גם האירו מתחזק ונסחר סביב 3.54 שקלים. בשבוע אחד הספיק השקל לעבור ממצב של מטבע חזק במיוחד למטבע שנחלש כמעט בכל יום מסחר, וזאת בזמן שבעולם הדולר יציב: מדד הדולר, שמודד אותו מול סל המטבעות העיקריים, נשאר סביב 101.7 נקודות. כלומר, התנועה מגיעה בעיקר מהצד הישראלי.

העלייה בדולר החלה בליל הבחירות. במהלך יום ההצבעה, כשהבורסה בתל אביב הייתה סגורה והמסחר במט"ח נמשך בחו"ל, השקל דווקא התחזק במהירות והדולר ירד לשפל תוך-יומי של כ-3.02 שקלים. המדגמים, ואחריהם ספירת הקולות, הפכו את הכיוון. למחרת קבע בנק ישראל שער יציג של 3.128 שקלים, קפיצה של כ-1.6% מהשער של ערב הבחירות, 3.078 שקלים. מאז השפל של יום הבחירות עלה הדולר בכ-4.5%, ומאז ערב הבחירות בכ-2.6%.

הסיבה המרכזית היא פוליטית. אף גוש לא הגיע לרוב של 61 מנדטים, והשוק מתמחר תקופה ארוכה של ממשלת מעבר, עם סימני שאלה על התקציב, על הגירעון ועל הרפורמות. במצב כזה משקיעים זרים דורשים פרמיית סיכון גבוהה יותר על נכסים ישראליים, והדרך המהירה לגבות אותה היא דרך המטבע. הבורסה משקפת את אותו כיוון: מדד ת"א 90 איבד בשבוע שאחרי הבחירות יותר מ-5%, ומדד הבנקים ירד בכ-4%. להרחבה: הדולר נסוג ל-3.132 שקלים: מדד הדולר העולמי נחלש, האירו יציב מול השקל

אל הגורם הפוליטי הצטרפה בלילה הזירה האיראנית. ארה"ב תקפה באי קשם, ליד מצר הורמוז, ובמקביל סגן הנשיא ג'יי די ואנס אמר שהוא עדיין מקווה להסדר במשא ומתן עם טהרן. מחיר הברנט חזר לעלות לכ-106 דולר לחבית, אחרי צניחה של יותר מ-7% ביום שני. לשקל יש רגישות גבוהה לכל הסלמה מול איראן, ובמהלך השנה התחזקותו הייתה קשורה בין היתר לציפייה לרגיעה באזור.

הגורם השלישי מגיע מוול סטריט. הירידות בניו יורק אתמול פתחו פערי ארביטראז' שליליים של כ-1% מול תל אביב. כשערך תיקי המניות של הגופים המוסדיים בחו"ל יורד, הם נדרשים להתאים את הגידור המטבעי ולקנות דולרים, וזה מוסיף ביקוש למטבע האמריקאי בדיוק בימים שבהם השוק המקומי חלש. להרחבה: מה קורה בבורסה בתל אביב

לאן הולכים מכאן? בטווח הקרוב הכיוון ייקבע ככל הנראה במגעים הקואליציוניים ובזירה האיראנית, ובמידה פחותה גם בשווקים בעולם. הלילה נערכות בארה"ב בחירות אמצע הקדנציה, ביום חמישי צפוי הבנק המרכזי של אנגליה להעלות את הריבית ל-4%, והבנק המרכזי של אוסטרליה כבר העלה את הריבית ל-4.85%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008. עולם של ריביות גבוהות יותר בחו"ל מצמצם את הפער לטובת השקל.

יש גם כוחות שעשויים לבלום את העלייה. בשוק המט"ח מצביעים על היצע גדול של דולרים מצד יצואנים וחברות הייטק באזור של 3.12 עד 3.16 שקלים, שמנצלים את השער הגבוה כדי להמיר הכנסות. בטווח הארוך, העודף בחשבון השוטף וזרם ההשקעות בהייטק תומכים בשקל, ולכן חלק מהכלכלנים עדיין צופים שהוא יחזור להתחזק כשהאבק הפוליטי ישקע. נזכיר שגם אחרי העלייה האחרונה הדולר זול בכ-1% לעומת סוף 2025, אז עמד על 3.19 שקלים, אבל יקר בכ-12% לעומת השפל של סוף מאי, 2.811 שקלים.

בנק ישראל צפוי להתייחס לתנועות האלה בהחלטת הריבית הבאה, ב-23 בנובמבר. הריבית עומדת על 3.25%, אחרי ארבע הורדות מתחילת השנה, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1.6%, בתוך היעד. שקל חלש מייקר את היבוא, את הנסיעות לחו"ל ואת הקניות באתרים זרים, ובהמשך עלול לדחוף את המחירים כלפי מעלה. אם הפיחות יימשך, הוועדה המוניטרית עשויה להעדיף להמתין עם הורדת ריבית נוספת, ומנגד היצואנים נהנים בינתיים מהכנסות גבוהות יותר בשקלים. המסחר השוטף בשער מופיע בעמוד דולר שקל רציף.