חסר תקדים: אוחנה חויב בהוצאות אישיות בשל אי בחירת מבקר המדינה
בג"ץ דחה עתירה שביקשה להורות על בחירה מיידית של המבקר, שכן הנסיבות השתנו לאחר הבחירות. רונן: התנהלותו של אוחנה היא הפרה של פסק הדין ופגיעה קשה באינטרס הציבורי
"לא ניתן להשלים עם הפגיעה הקשה שיוצרת ההתנהלות באינטרס הציבורי בהגנה על שלטון החוק, וזאת בייחוד על ידי גורם שלטוני". כך אומרת שופטת בית המשפט העליון, רות רונן, על הימנעותו של יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, מקיום פסק הדין שהורה לו לכנס את הכנסת ולבחור מחדש את מבקר המדינה. רונן דחתה את העתירה שביקשה לכפות על אוחנה את המהלך, וזאת רק משום שהבחירות שינו את הנסיבות. בצעד חסר תקדים, היא חייבה את אוחנה בהוצאות אישיות בסך 10,000 שקל.
תזכורת: מזה ארבעה חודשים אין מבקר מדינה
בג"ץ פסל בתחילת יולי את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה, לאחר שכמה מחברי הקואליציה תיעדו את עצמם מצביעים בעדו בסיבוב השני (לאחר שבסיבוב הראשון הפסיד לשופט בדימוס יוסף אלרון). בג"ץ הורה לקיים מחדש את הסיבוב השני, והיועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, הבהירה שיש לעשות זאת בהקדם. אולם, אוחנה נמנע מקיום פסק הדין.
"מתחם שיקול הדעת הנתון ליו"ר הכנסת אינו פוטר אותו מקיום חובותיו לפי דין. סמכותו של יו"ר הכנסת לקבוע מועד לבחירת מבקר המדינה אינה סמכות רשות, אלא סמכות שחובה עליו להפעיל בהתאם לדין, ובכל מקרה במהירות הראויה בנסיבות", מדגישה רונן. "הדבר נכון בענייננו ביתר שאת, נוכח הוראותיו הברורות של בית משפט זה, וכאשר התוצאה של הימנעות יו"ר הכנסת מהפעלת סמכותו היא הותרת חלל ריק באיוש תפקיד מבקר המדינה למשך חודשים ארוכים. זאת בניגוד מוחלט להגיונו של ההסדר הקבוע בחוק מבקר המדינה שנועד להבטיח רציפות בביצוע תפקידיו".
רונן מוסיפה: "החובה לציית לפסקי דין ולכבדם היא תנאי יסוד במשטר דמוקרטי הפועל לפי עיקרון שלטון החוק. חובה זו מוטלת על הציבור כולו, ועל אחת כמה וכמה על רשויות השלטון, שאינן מעל לחוק. בענייננו, הימנעות ממושכת מקיום פסק הדין כמוה כהפרתו, ולא ניתן להשלים עם פגיעה כזו בסדרי השלטון והמשטר, שהינם הכרחיים לתפקודה השוטף של המדינה".
"מעל הכל - פגיעה בציבור"
יחד עם זאת, הבחירות שינו את המצב העובדתי ולכן בשלב זה לא ניתן לכפות על הכנסת לבחור מיד את המבקר - אומרת רונן. מבחינה מעשית, אין אפשרות שהכנסת ה-25 תעשה זאת בימים הבודדים שנותרו לכהונתה. "יש אנומליה ברורה בכך שהכנסת ה-25 - שהוחלפה על ידי נבחרים חדשים – תוסיף לפעול ולקבל החלטות מהותיות בתקופה זו, ובכלל זה לבחור את מבקר המדינה". הרכב הכנסת השתנה באופן מהותי וייתכן שגם היו"ר יוחלף, ויש להותיר את הבחירה לכנסת ה-26. רונן סבורה, כי קיים קושי בכך שהבחירה תתחיל מהסיבוב השני (דהיינו בין אלרון לראבילו), אך מדגישה שבשלב זה אינה מחווה דעה בסוגייה זו.
רונן מסיימת באומרה: "חשוב להדגיש כי אין בדחיית העתירה משום מתן אישור להתנהלותו החמורה של יו"ר הכנסת. לא ניתן להשלים עם הפגיעה הקשה שיוצרת ההתנהלות באינטרס הציבורי בהגנה על שלטון החוק, וזאת בייחוד על ידי גורם שלטוני. לפגיעה זו מצטרפת גם פגיעה במעמדם של הכנסת ושל בית המשפט; פגיעה במועמדים שהתמודדו בסבב ההצבעה הראשון – הם המשיב 3 [ראבילו] והמשיב 4 [אלרון]; ומעל הכל - פגיעה בציבור, בשל חוסר איוש מתמשך של תפקיד מבקר המדינה, לכל אורך התקופה הנדונה".
הנשיא יצחק עמית והשופט חאלד כבוב הסכימו עם רונן. את העותר, ירון גדות, ייצג עו"ד אבי רימון; את אוחנה ייצגו עוה"ד ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר; את הכנסת ייצג עו"ד יצחק ברט; ואת ראבילו - עו"ד אופק ברוק.
