בצלאל סמוטריץ' - נכנס לאוצר עם אג'נדה, ומצא את עצמו מנהל תקציב מלחמה

בצלאל סמוטריץ' נכנס למשרד האוצר בסוף דצמבר 2022 עם אג'נדה ברורה, ובתוך פחות משנה מצא את עצמו מנהל תקציב מלחמה. מעט שרי אוצר בישראל עברו שינוי כזה באמצע קדנציה.

השנה הראשונה: כשהפוליטיקה נכנסה לשער החליפין

ב-2023 הוויכוח הציבורי על המהפכה המשפטית יצא מגבולות הפוליטיקה ונכנס לשווקים. השקל נחלש, חברות טכנולוגיה החלו להוציא כספים לחו"ל, וחברות הדירוג פרסמו אזהרות. זאת הייתה תקופה שבה אפשר היה לראות בזמן אמת איך יציבות מוסדית מתומחרת במטבע.

לשר האוצר זה יצר מצב מוזר. הוא היה חלק מהמהלך הפוליטי שהשווקים הגיבו אליו, ובמקביל היה האדם שאמור להרגיע את אותם שווקים. שני התפקידים האלה לא הסתדרו יחד.

ואז הגיע אוקטובר

אחרי 7 באוקטובר 2023 כל סדר היום התהפך. מאות אלפי אנשים גויסו למילואים, ובבת אחת נעלמו מהמשק. עסקים בדרום ובצפון פשוט הפסיקו לעבוד, לא בגלל ביקוש אלא בגלל פינוי ואזור לחימה. הוצאת הביטחון קפצה לרמות שלא נראו כאן בעשורים.

ההבדל בין המכה הזאת לבין הקורונה חשוב. בקורונה הפגיעה הייתה רחבה ואחידה יחסית, וכולם נסגרו יחד. במלחמה הפגיעה הייתה מרוכזת: מילואימניק שההכנסה שלו נעצרה, עסק ביישוב גבול שהמחזור שלו ירד לאפס, ולצידם ענפים שלמים שהמשיכו כמעט כרגיל.

האוצר חתם על תקציבי מלחמה, על מנגנוני פיצוי לעסקים ועל מענקים למפונים. הגירעון נפתח במהירות, והשאלה הפכה להיות לא כמה להוציא אלא מאיפה לקצץ כדי לממן את זה.

הוויכוח שלא נגמר

כאן נמצא הקו המרכזי של הביקורת. תקציב ביטחון גדול דוחק סעיפים אחרים, ומי שקובע איזה סעיף נדחק קובע מי משלם. הדרישה החוזרת מצד גורמים מקצועיים באוצר ומחוצה לו הייתה לקצץ בסעיפים ייעודיים ובהעברות קואליציוניות, וזה בדיוק המקום שבו כלכלה ופוליטיקה נפגשות חזיתית.

הצד השני של הטיעון הוא שמשק במלחמה זקוק להוצאה, ושקיצוץ חד בזמן הלם מעמיק את הפגיעה. זאת אותה מחלוקת שליוותה כל מדינה שנקלעה למלחמה ממושכת.

מי עוד יושב במשוואה

בבנק ישראל מכהן אמיר ירון, שהחזיק את הריבית גבוהה מול אינפלציה ובמקביל התערב בשוק המט"ח כדי לייצב את השקל בימים הראשונים של המלחמה. אביגדור ליברמן, שהחזיק את התיק בממשלה הקודמת, ומשה כחלון לפניו, פעלו שניהם בסביבה שקטה בהרבה.

• גיורא עופר - מנכ"ל דיסקונט ששיקם בנק מפסיד ב-2001
• דוד גולן - המנכ"ל הראשון של הבנק הבינלאומי ב-1972

המבחן של הקדנציה הזאת יימדד בשני מספרים: יחס החוב לתוצר אחרי המלחמה, ודירוג האשראי של ישראל. שניהם קובעים כמה יעלה למדינה ללוות בשנים הבאות, וזה מתגלגל בסופו של דבר גם למשכנתה של אדם פרטי.