משה כחלון - האיש שהוזיל את הסלולר, ונתקל בקיר בשוק הדיור
משה כחלון הגיע לאוצר עם הישג אחד שכולם הכירו. כשר התקשורת הוא פתח את שוק הסלולר לתחרות, וחשבון הטלפון של משפחה ישראלית ממוצעת ירד בעשרות אחוזים. זה קרה מהר, כולם הרגישו את זה, וזה הפך אותו לאיש שיודע להוריד מחירים.
במאי 2015 הוא נכנס למשרד האוצר עם הבטחה לעשות לדיור את מה שעשה לסלולר. חמש שנים אחר כך התברר עד כמה שני השווקים האלה שונים.
למה הסלולר היה קל יחסית
בסלולר הבעיה הייתה מיעוט מתחרים. כשנכנסו שחקנים חדשים לשוק, המחיר ירד כמעט מיד, כי אספקת דקות שיחה אינה מוגבלת פיזית. אין תור, אין קרקע, ואין תהליך תכנון.
בדיור הכל הפוך. מספר הדירות מוגבל בקרקע זמינה, בתשתיות ובאישורי בנייה, ובנייה לוקחת שנים. אפשר להגדיל ביקוש בשנייה, ואי אפשר להגדיל היצע באותו קצב. זה ההבדל שקבע את כל מה שקרה אחר כך.
מחיר למשתכן: מה עבד ומה לא
התוכנית הציעה דירות חדשות במחיר מוזל, בעיקר משום שהמדינה מכרה את הקרקע ליזם בהנחה. הזוכים נבחרו בהגרלה בין זכאים.
מי שזכה קיבל הטבה אמיתית, לפעמים של מאות אלפי שקלים. הבעיה היא שמספר הדירות היה קטן ביחס למספר המבקשים, ולכן עבור רוב הזוגות הצעירים המדיניות הפכה למזל. מי שלא זכה נשאר מול אותו שוק חופשי יקר, ולפעמים אפילו המתין ודחה רכישה בתקווה לזכות, מה שדחף את הביקוש קדימה.
מחירי הדיור הארציים לא ירדו בצורה חדה בתקופתו. הם התמתנו לזמן מה ואז חזרו לעלות.
מס דירה שלישית
הרעיון היה לייקר החזקה של יותר משתי דירות, כדי לדחוף משקיעים למכור ולהגדיל היצע. המס עבר בכנסת, אבל בג"ץ ביטל אותו בשל פגמים בהליך החקיקה, והוא לא הופעל בפועל לאורך זמן.
זאת דוגמה מאלפת לכך שכלי מדיניות כלכלי תלוי לא בהיגיון הכלכלי שלו בלבד, אלא גם באיך שהוא נחקק.
מה כן השאיר חותם
דווקא בתחומים הפחות מדוברים הוא הצליח. הוא דחף את הבנקים בנושא עמלות ואשראי, קידם צעדים להגברת התחרות בשוק האשראי הצרכני, ועסק בתמלוגי הגז מול חברות האנרגיה. אלה מהלכים שמשפיעים על חשבון הבנק בלי שרואים אותם בכותרת.
אחריו הגיע ישראל כץ ונכנס ישר לקורונה, ולפניו כיהן יאיר לפיד, שגם הוא בנה קמפיין סביב יוקר המחיה. השלושה מייצגים עשור שבו שר האוצר בישראל נמדד בעיקר לפי מה שקורה למחיר הדירה.
