ישראל כץ (גרוק)
צילום: (גרוק)

ישראל כץ - שר האוצר שנכנס עם תוכנית וקיבל מגפה

במאי 2020 הוא נכנס לתפקיד אל תוך משק שנסגר בצו. מסעדות, תעופה ואולמות הושבתו, והאבטלה קפצה בתוך שבועות בגלל החלטה רגולטורית ולא בגלל משבר כלכלי. התשובה הייתה חבילות סיוע ישירות לחשבונות, בכיוון הפוך לכל מה שהאוצר נהג לעשות במשברים קודמים
ענת גלעד |

שר אוצר נכנס לתפקיד עם תוכנית. כמעט תמיד יש רשימה: רפורמה בדיור, שינוי במס, יעד גירעון. ישראל כץ נכנס במאי 2020 וקיבל משהו אחר לגמרי, מגפה שסגרה את המשק בצו.

מסעדות הפסיקו לעבוד, תעופה הושבתה, אולמות אירועים נסגרו. העבודה מהבית הייתה אפשרית לחלק מהאנשים, ובלתי אפשרית לרוב. האבטלה קפצה בתוך שבועות לרמות שלא נראו כאן מעולם, ולא בגלל משבר כלכלי אלא בגלל החלטה רגולטורית.

ישראל כץ בחמש נקודות
נולד 1955  באשקלון. חבר כנסת מהליכוד, ולפני האוצר שר חקלאות ושר תחבורה
שר האוצר  ממאי 2020 עד יוני 2021, בממשלת החילופים של נתניהו וגנץ
מה שקיבל  מגפה. מסעדות סגורות, תעופה מושבתת, ואבטלה שקפצה בתוך שבועות
בלי תקציב  המדינה התנהלה חודשים ארוכים ללא תקציב מאושר, בהארכות ובהחלטות ממשלה
התוצאה  הגירעון התרחב בחדות, וחלק גדול מהכסף הגיע ישירות לחשבונות של משקי בית

מה הוא עשה

התשובה הייתה חבילות סיוע, אחת אחרי השנייה. מענקים ישירים למשקי בית, פיצוי לעסקים שנסגרו, הרחבה של דמי האבטלה, וערבויות מדינה לאשראי בנקאי כדי שעסקים יוכלו להמשיך ללוות.

הכיוון הזה היה חריג בתולדות האוצר הישראלי. במשברים קודמים המדיניות נטתה לצמצום ולריסון, מתוך חשש לגירעון ולדירוג האשראי. הפעם הכיוון היה הפוך לגמרי, והמדינה הזרימה כסף ישירות לחשבונות.

הוויכוח שליווה כל החלטה

שתי שאלות חזרו בכל דיון. הראשונה הייתה כמה מהר לפתוח את המשק, כשכל שבוע של סגר עולה בתוצר ובמשרות, וכל פתיחה מוקדמת מסכנת בגל נוסף. השנייה הייתה כמה לשלם למי שיושב בבית, כשמענק נדיב מדי עלול להאט את החזרה לעבודה ומענק צר מדי משאיר משפחות בלי הכנסה.

לשאלות האלה אין תשובה נכונה אחת, והן נדונו באותו זמן בכל מדינה מערבית. מה שהיה ייחודי בישראל הוא שכל זה קרה בלי תקציב מדינה מאושר. המדינה התנהלה חודשים ארוכים על בסיס תקציב המשכי והחלטות ממשלה, מה שהותיר משרדים ועמותות בחוסר ודאות מתמשך לגבי מה יקבלו ומתי.

מי עוד היה במשוואה

בבנק ישראל ישב אמיר ירון, שהוריד את הריבית והפעיל תוכנית רכישות אגרות חוב כדי לשמור על פעילות השווקים. חלוקת העבודה הייתה ברורה: הבנק המרכזי החזיק את מחיר הכסף ואת השווקים, האוצר הזרים את הכסף לאנשים.

לפניו החזיק את התיק משה כחלון, שהתמקד בדיור וביוקר המחיה, ואחריו הגיע יאיר לפיד בממשלת השינוי, שמשימתו הראשונה הייתה להחזיר את המדינה למסלול של תקציב מסודר.

מה נשאר מהתקופה

הגירעון שנפתח ב-2020 לווה בשנים שאחריה, ותשלומי הריבית עליו הפכו לסעיף קבוע. מנגד, המשק הישראלי יצא מהמגפה מהר יחסית, והאבטלה חזרה לרמות נמוכות בתוך זמן קצר.

השאלה שנשארה פתוחה היא אם הכסף חולק נכון. חלק מהמענקים הגיעו למי שהכנסתו כלל לא נפגעה, וחלק מהעסקים שנפגעו קשה קיבלו פחות ממה שהיו צריכים. זאת ביקורת שנשמעה בזמן אמת, והיא נשארת רלוונטית לכל תוכנית חירום עתידית.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה