אמיר ירון - הפרופסור מוורטון שהוריד את הריבית לאפס בקורונה, העלה אותה ל-4.75 אחוז וניהל את הבנק במלחמה

אמיר ירון נולד ב-1964, גדל ברמת השרון וברמת גן ולמד בבית הספר אוסישקין. אביו, יעקב, למד כלכלה אצל דון פטינקין ועבד בבנק הפועלים ואחר כך בתעשייה, ואמו הייתה מורה ופסיכולוגית. הוא סיים תואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב, ואת הדוקטורט קיבל ב-1994 באוניברסיטת שיקגו בהנחיית לארס הנסן, שזכה אחר כך בפרס נובל על שיטות למדידת סיכון בשוקי הון. אחרי תקופה קצרה בקרנגי מלון עבר ב-1997 לבית הספר למנהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, ושם נשאר עשרים שנה כפרופסור למימון ולמאקרו. ב-2004 פרסם עם ראווי בנסל את המאמר על סיכונים לטווח ארוך, שנתן תשובה לאחת החידות הישנות של המימון: למה מניות מניבות לאורך זמן הרבה יותר מאג"ח. התשובה שלהם הייתה שמשקיעים דורשים פיצוי על אי-ודאות איטית ומתמשכת לגבי הצמיחה של העשור הבא, ולא רק על תנודות של החודש הזה. ב-2018 זכה המאמר בפרס סטיבן רוס למחקר במימון.

2018-2020: מוורטון לירושלים, ואז הקורונה

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר משה כחלון בחרו בירון אחרי שקרנית פלוג סיימה כהונה אחת, והוא הושבע ב-24 בדצמבר 2018. השנה הראשונה הייתה שקטה: ריבית של 0.25 אחוז, אינפלציה מתחת ליעד ושקל חזק. במרץ 2020 נסגר המשק. הבנק הוריד את הריבית ל-0.1 אחוז, השיק תכנית לרכישת אג"ח ממשלתיות ב-50 מיליארד שקל שהורחבה אחר כך ל-85 מיליארד, נתן לבנקים הלוואות זולות כדי שיעבירו אשראי לעסקים קטנים, ודחף לדחיית תשלומי משכנתאות. בינואר 2021, כשהשקל התחזק לשפל של 3.1 שקלים לדולר, הודיע ירון מראש על רכישת 30 מיליארד דולר במהלך השנה, צעד שנגידים קודמים נמנעו ממנו בגלל החשש לאבד גמישות.

2022-2024: אינפלציה, עשר העלאות ריבית ומלחמה

ב-2022 חזרה האינפלציה, בישראל ובעולם, ובאפריל התחילה סדרה של עשר העלאות ריבית, מ-0.1 אחוז ל-4.75 אחוז במאי 2023. מי שלקח משכנתה במסלול פריים ראה את ההחזר החודשי קופץ באלפי שקלים, ומחירי הדירות, שעלו 20 אחוז ב-2022, נעצרו וירדו. ירון ספג ביקורת משני הכיוונים: מי שטען שאיחר להתחיל, ומי שטען שהעלה מהר מדי. ב-2023 נוסף עימות אחר, כשהזהיר בפומבי שהמחלוקת על הרפורמה המשפטית פוגעת בשקל ובדירוג האשראי. ב-7 באוקטובר 2023 פרצה המלחמה, ולמחרת הודיע הבנק על מכירת מטבע חוץ עד 30 מיליארד דולר כדי לעצור את נפילת השקל, צעד ראשון מסוגו. בנובמבר 2023 אישרה הממשלה כהונה שנייה, ובינואר 2024 הוריד את הריבית ל-4.5 אחוז, ואחר כך השאיר אותה שם זמן ממושך, בטענה שהגירעון של המלחמה והאינפלציה שמעל היעד לא מאפשרים להוריד עוד.

הייחוד של ירון הוא הרקע: לא מחלקת המחקר של הבנק ולא משרד האוצר, אלא עשרים שנה של מחקר על איך שוק ההון מתמחר פחד מהעתיד. את השפה הזאת הביא לישיבות הריבית, שבהן ציפיות האינפלציה הנגזרות מהאג"ח נעשו לנתון מרכזי. מי שרוצה להבין איך החלטת ריבית בירושלים מגיעה להחזר המשכנתה ימצא הסבר במדריך על הבנק המרכזי והריבית.

נגידי בנק ישראל לדורותיהם

ירון הוא הנגיד האחד עשר, והשלישי ברציפות שהגיע לתפקיד מקריירה אקדמית בארצות הברית.

קודמתו קרנית פלוג השאירה לו ריבית של 0.1 אחוז ומחירי דירות שעלו חמש שנים ברציפות, וסטנלי פישר, שניהל את הבנק במשבר 2008, היה מי שקבע את התקדים של רכישות מטבע חוץ בהיקפים גדולים.