יותר ישראלים הופכים את הגג למקור הכנסה: זינוק של 37% בחיבורים הסולאריים

יותר בעלי בתים בישראל הופכים את הגג למתקן לייצור חשמל, והקצב ממשיך לעלות. במחצית הראשונה של 2026 חוברו לרשת כמעט 5,000 מערכות סולאריות ביתיות, לעומת כ-3,600 מערכות בתקופה המקבילה ב-2025 - עלייה של כ-37%.

גם בהסתכלות על 12 חודשים ניכרת האצה. בין יולי 2025 ליוני 2026 חוברו בישראל כ-9,800 מערכות סולאריות ביתיות, לעומת כ-7,400 מערכות ב-12 החודשים שקדמו לכך - גידול של כ-33%. בשנת 2025 כולה חוברו כ-8,400 מערכות, לעומת כ-6,500 בשנת 2024, עלייה של כ-30%.

אם קצב החיבורים של המחצית הראשונה יישמר גם במחצית השנייה, 2026 עשויה להסתיים עם כ-10,000 מערכות חדשות - יותר מכל שנה קודמת. בסך הכול כבר מותקנות מערכות סולאריות ביותר מ-41 אלף משקי בית בישראל.

מאחורי הגידול עומד שילוב של ירידת חסמים, מסלולי חיבור מהירים יותר ובעיקר תמריץ כלכלי: בעל גג מתאים יכול להפוך שטח שלרוב אינו מייצר עבורו הכנסה למתקן שמייצר חשמל ומקבל תמורתו תשלום. משרד האנרגיה אף יצא בקמפיין שקורא לציבור להצטרף עד סוף 2026, לפני סיום תוקפם של מסלולי התעריף המיטיבים שנוספו במסגרת תוכנית "100 אלף גגות".

תוכנית "100 אלף גגות", שהושקה ב-2025, נועדה להגדיל משמעותית את ייצור החשמל הסולארי דווקא במרחב הבנוי. היעד אינו להגיע ל-100 אלף מערכות בסך הכול, אלא להוסיף 100 אלף מערכות סולאריות חדשות על מבני מגורים עד 2030.

לפי מסמכי משרד האנרגיה, עמידה ביעד עשויה להוסיף למשק יותר מ-1.6 ג'יגה-ואט של הספק סולארי - כ-10% מההספק המתחדש שהוערך כי יידרש כדי לעמוד ביעד הלאומי ל-2030. ישראל קבעה יעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד סוף העשור, אך הדרך לשם עדיין ארוכה.

גם אחרי העלייה האחרונה במספר ההתקנות, יותר מ-41 אלף המערכות הקיימות עדיין משאירות פער גדול לעומת היעד. למעשה, כדי לממש את התוכנית נדרש שקצב ההתקנות ימשיך לעלות בשנים הקרובות ולא רק לשמור על הרמה הנוכחית.

מבקר המדינה הצביע ביוני השנה על הפער בין הפוטנציאל לבין המימוש בפועל. לפי הדוח, במרחב העירוני נמצא חלק גדול מאוד מפוטנציאל הייצור הסולארי, אך שיעור הניצול שלו נותר נמוך. המבקר אף העלה ספק לגבי היכולת לממש את יעד 100 אלף הגגות ללא טיפול נוסף בחסמים רגולטוריים ומימוניים.

במערכות קטנות בהספק של עד 15 קילוואט, תעריף ההזנה הבסיסי עומד כיום על 48 אגורות לקוט"ש. במתקנים גדולים יותר התעריף יורד בהדרגה. באזורים מסוימים קיימת גם פרמיה אורבנית של 6 אגורות לקוט"ש, שנועדה לתמרץ ייצור חשמל קרוב למרכזי הצריכה ולהפחית את הצורך בהרחבת רשת החשמל.

• לא תעבדו את הקרקע - תשלמו: עד 20% הפחתה בתעריף למתקנים אגרו-וולטאיים
• לנסוע על השמש? הגג הסולארי מגיע לייצור - אבל אל תוותרו על המטען

במסגרת תוכנית 100 אלף הגגות נוספו שני מסלולים שתקפים למצטרפים עד סוף 2026. באחד מהם התעריף גבוה יותר בחמש השנים הראשונות ולאחר מכן יורד, במטרה לקצר את תקופת החזר ההשקעה. המסלול השני כולל הצמדה למדד. מכאן גם הדחיפות שמנסה משרד האנרגיה לייצר בקמפיין הנוכחי: לא עצם האפשרות להתקין מערכת סולארית עומדת להיעלם בסוף השנה, אלא התנאים המועדפים במסלולים האלה.

זו הבחנה חשובה. בעל בית ששוקל התקנה לא צריך לקבל החלטה רק משום ש"חלון ההזדמנויות נסגר", אלא לבדוק איזה מסלול מוצע לו, מה יהיה התעריף בפועל, כמה חשמל צפויה המערכת לייצר ומה תהיה עלות המימון שלה.

חשבון של 543 שקל - וזיכוי של 2,219 שקל

הדוגמה שמצרף משרד האנרגיה ממחישה למה הפאנלים הפכו לאטרקטיביים יותר עבור בעלי גגות. בחשבון חשמל לתקופה של 52 ימים נרשמו חיובים בסכום כולל של כ-543 שקל. באותה תקופה המערכת הסולארית ייצרה 4,623 קוט"ש, ובגינם נרשם זיכוי של כ-2,219 שקל.

לאחר החיובים והזיכוי נותרה בחשבון יתרת זכות של כ-1,673 שקל. במילים אחרות, בתקופת החשבון הזאת ההכנסה מייצור החשמל הייתה גבוהה ביותר מפי ארבעה מסכום החשמל והחיובים שנרשמו בחשבון.

• ה-AI רוצה עוד חשמל ומים - והתושבים בארה"ב מתחילים לעצור את הדאטה סנטרים
• הפגיעה בצינור הנפט הסעודי מתחילה ללחוץ על אירופה

זה אותו "חשבון חשמל הפוך" שמשרד האנרגיה מדגיש בקמפיין: במקום שהחשבון יסתיים רק בסכום לתשלום, ייצור החשמל על הגג יכול להשאיר את הלקוח עם יתרת זכות.

אבל חשבון אחד אינו מספיק כדי לחשב כדאיות של מערכת שלמה. ייצור החשמל משתנה לאורך השנה, ויש הבדלים גדולים בין גגות. שטח הגג, הכיוון שלו, הצללות, הספק המערכת ומספר שעות השמש משפיעים על הייצור. גם בצד ההוצאה יש הבדלים - במחיר המערכת, במימון, בציוד הנלווה ובתחזוקה.

לכן הסכום החשוב לבעל הבית אינו רק כמה כסף התקבל בחודש או בחודשיים טובים, אלא כמה הכנסה נטו צפויה המערכת לייצר בשנה וכמה שנים יידרשו כדי להחזיר את ההשקעה הראשונית.

החזר בתוך שש שנים? זו הערכת המדינה, לא הבטחה

משרד האנרגיה העריך במסמכי התוכנית כי התשואה על מערכת סולארית ביתית יכולה לעמוד על יותר מ-15% בשנה וכי בתנאים שנבחנו ההשקעה עשויה להחזיר את עצמה בתוך כשש שנים. אלא שמדובר בהערכה כללית המבוססת על הנחות לגבי ייצור, תעריפים ועלויות, ולא בתשואה מובטחת לכל בעל גג.

מסמכים אחרים בתחום מציגים גם טווחי החזר ארוכים יותר. בסקירה שפורסמה ב-2025 הוערך כי במערכות קטנות זמן החזר ההשקעה יכול לנוע סביב 7-10 שנים, בהתאם למבנה התעריפים ולמאפייני המערכת.

הפער הזה ממחיש מדוע כדאי להתייחס בזהירות להבטחות על "תשואה דו-ספרתית". שני גגות באותו יישוב יכולים להניב תוצאות שונות אם אחד גדול יותר, חשוף יותר לשמש או מאפשר התקנת מערכת בהספק גבוה יותר. גם מימון באמצעות הלוואה משנה את התמונה לעומת התקנה שממומנת מהון עצמי.

יש גם הטבות מס

המדינה אינה מסתפקת בתעריף החשמל. לפי מסמך משרד האנרגיה, קיימים גם פטורים והקלות שנועדו להגדיל את הכדאיות הכלכלית. נכון ל-2026, הכנסה ממערכת על גג ששטחו אינו עולה על 249 מ"ר עשויה להיות פטורה ממס הכנסה עד לתקרת הכנסה שנתית שנקבעה בחוק, בכפוף לתנאים. קיימת גם חלופה של מס בשיעור 10% עד לתקרה הקבועה במסלול.

בנוסף, מערכות סולאריות על גגות נהנות בתנאים מסוימים מפטור מארנונה, וקיים פטור מהיטל השבחה למתקנים קטנים ובינוניים. הפטור מהיטל השבחה הוארך עד סוף 2030.

ההקלות האלה חשובות לחישוב הכלכלי, אבל גם כאן אין תחליף לבדיקה של המקרה הספציפי. בעל בית צריך לדעת מה גודל המערכת שיוכל להתקין, באיזה מסלול יחובר ומהי ההכנסה הצפויה אחרי הוצאות ומסים אם יחולו.

ומה עם מי שגר בבניין משותף?

הפוטנציאל אינו מוגבל לבתים פרטיים. המדינה מנסה להרחיב את השוק גם לבניינים משותפים, אף שההתקנה בהם מורכבת יותר משום שהגג הוא רכוש משותף וההחלטה מחייבת התארגנות של הדיירים.

כחלק מהסרת החסמים תוקן חוק המקרקעין כך שלא נדרשת עוד הסכמה של כל בעלי הדירות לצורך הקמת מערכת סולארית על גג משותף, ובתנאים הקבועים בחוק ניתן לקדם את המהלך ברוב של שני שלישים. משרד האנרגיה הציב יעד נפרד של אלפי מערכות בבניינים משותפים עד סוף העשור.

בפועל, דווקא בבניינים האלה יש לעיתים גגות גדולים, אבל ההכנסה מתחלקת בין מספר רב יותר של דירות ויש צורך להסדיר מראש את חלוקת ההכנסות, העלויות והאחריות לתחזוקה.

הכדאיות נקבעת לפי המספרים

הזינוק בחיבורים מראה שהשוק הביתי מתחיל להגיב לתמריצים. כמעט 5,000 מערכות בחצי שנה הן כבר קצב אחר מזה שנרשם רק לפני שנתיים, והפער בין 6,500 מערכות חדשות ב-2024 לבין קצב שנתי של כ-10,000 ב-2026 משמעותי.

אבל עבור בעל הבית, נתוני המאקרו פחות חשובים מהחישוב האישי. לפני התקנה כדאי לדעת מהו ההספק שניתן להקים על הגג, מהי תחזית הייצור השנתית, באיזה תעריף החשמל יימכר, מהי העלות הכוללת של המערכת ושל המימון ומה קורה אם מתעורר צורך בתיקון או בהחלפת ציוד.

למי שיש גג מתאים והון פנוי, המערכת יכולה להפוך שטח לא מנוצל לנכס שמייצר הכנסה במשך שנים. הדוגמה של משרד האנרגיה מראה שבתקופות מסוימות ההכנסה יכולה להיות גבוהה משמעותית מצריכת החשמל הביתית. אבל הדרך הנכונה להסתכל על מערכת סולארית אינה כעל "חשמל בחינם", אלא כהשקעה ארוכת טווח שצריך לבדוק בדיוק כמו כל השקעה אחרת - לפי העלות, ההכנסה הצפויה, הסיכונים ומשך הזמן עד להחזר ההשקעה.